מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?…
מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?…
שיר ערש – ניגון שקט שנועד להרדים ילד וגם להביע כלפיו דברי חיבה ושבח.
מה לילה מליל – ביטוי בהשראת הפסוק: שֹׁמֵר מַה-מִּלַּיְלָה, שֹׁמֵר מַה-מִּלֵּיל (ישעיהו כ"א, י"א) וכוונתו כאן כפולה: הלילה הזה מיוחד מכל הלילות או להיפך, זהו עוד לילה, ככל הלילות.
עֵמֶק (תמונות של עמקים) – מקום נמוך (עמוק) מוקף הרים. "העמק" הוא כינוי לעמק יזרעאל.
יגֵעַ – עייף, לאחר יגיעה, עבודה קשה
מַרְגּוֹעַ – מנוחה, שלווה
עָמֵל– עובד עבודה קשה, מילה נרדפת ל"יגע"
מִשְׂתָּרֵעַ – מתפרש על פני השטח
וְתִתְהַלַּל– תשתבח, ראויה לשבח ולתהילה
אֹפֶל – חושך
השיר מזמן שיח עם תלמידים על עמל ועשייה, ועל מנוחה ותחושת סיפוק, על רוגע ודאגה ועל המתח הקיים ביניהם
בשיר 3 בתים ופזמון. קראו יחד עם התלמידים את השיר, והזמינו אותם לשתף בקבוצות:
1. בבית הראשון מתואר סוף יומו של העמל והיגע, העובד קשה בשדה ומגיע סוף סוף לשעת מנוחתו עם רדת ערב.
2. בפזמון עולה הלילה ונשמעת הדממה, כאשר אנשי העמק סוף סוף נחים וישנים.
3. בבית השני מתאר המשורר את הארץ ואת שדותיה.
לאור הדברים העולים מהבית – מה מרגיש המשורר כאשר הוא כותב שורות אלו לארצו ולעמק? כתבו שלוש מילות רגש מתאימות (למורה: התפעלות, התרגשות, שמחה, גאווה, סיפוק, אהבה).
4. בבית האחרון קורה דבר מה פתאום בעמק. קראו שוב את הבית האחרון וענו יחד:
כתבו יחד בית נוסף ואחרון לשיר, בו חוזרת השלווה, ותחושת הרוגע והשמחה שוררת מחדש בעמק.
צרפו לבית האחרון ציור של העמק, השתמשו בצבעים מרגיעים ונעימים.
(למורה: צבעים מרגיעים הינם צבעים בהירים: ירוק בהיר, תכלת, ורוד, צהבהב, לבן, סגלגל, אפרפר).
שתפו במליאה בבית האחרון שחיברתם לשיר, ובציור שצירפתם לבית.
הציעו לתלמידים ליצור תערוכה משותפת של ציורי העמק.
השיר מזמן שיח עם תלמידים על עמל ועשייה, ועל מנוחה ותחושת סיפוק, על רוגע ודאגה ועל המתח הקיים ביניהם
בשיר 3 בתים ופזמון. קראו יחד עם התלמידים את השיר, והזמינו אותם לשתף בקבוצות:
1. בבית הראשון מתואר סוף יומו של העמל והיגע, העובד קשה בשדה ומגיע סוף סוף לשעת מנוחתו עם רדת ערב.
2. בפזמון עולה הלילה ונשמעת הדממה, כאשר אנשי העמק סוף סוף נחים וישנים.
3. בבית השני מתאר המשורר את הארץ ואת שדותיה.
לאור הדברים העולים מהבית – מה מרגיש המשורר כאשר הוא כותב שורות אלו לארצו ולעמק? כתבו שלוש מילות רגש מתאימות (למורה: התפעלות, התרגשות, שמחה, גאווה, סיפוק, אהבה).
4. בבית האחרון קורה דבר מה פתאום בעמק. קראו שוב את הבית האחרון וענו יחד:
כתבו יחד בית נוסף ואחרון לשיר, בו חוזרת השלווה, ותחושת הרוגע והשמחה שוררת מחדש בעמק.
צרפו לבית האחרון ציור של העמק, השתמשו בצבעים מרגיעים ונעימים.
(למורה: צבעים מרגיעים הינם צבעים בהירים: ירוק בהיר, תכלת, ורוד, צהבהב, לבן, סגלגל, אפרפר).
שתפו במליאה בבית האחרון שחיברתם לשיר, ובציור שצירפתם לבית.
הציעו לתלמידים ליצור תערוכה משותפת של ציורי העמק.
השיר מזמן שיח עם תלמידים על עמל ועשייה, ועל מנוחה ותחושת סיפוק, על רוגע ודאגה ועל המתח הקיים ביניהם
בשיר 3 בתים ופזמון. קראו יחד עם התלמידים את השיר, והזמינו אותם לשתף בקבוצות:
1. בבית הראשון מתואר סוף יומו של העמל והיגע, העובד קשה בשדה ומגיע סוף סוף לשעת מנוחתו עם רדת ערב.
2. בפזמון עולה הלילה ונשמעת הדממה, כאשר אנשי העמק סוף סוף נחים וישנים.
3. בבית השני מתאר המשורר את הארץ ואת שדותיה.
לאור הדברים העולים מהבית – מה מרגיש המשורר כאשר הוא כותב שורות אלו לארצו ולעמק? כתבו שלוש מילות רגש מתאימות (למורה: התפעלות, התרגשות, שמחה, גאווה, סיפוק, אהבה).
4. בבית האחרון קורה דבר מה פתאום בעמק. קראו שוב את הבית האחרון וענו יחד:
כתבו יחד בית נוסף ואחרון לשיר, בו חוזרת השלווה, ותחושת הרוגע והשמחה שוררת מחדש בעמק.
צרפו לבית האחרון ציור של העמק, השתמשו בצבעים מרגיעים ונעימים.
(למורה: צבעים מרגיעים הינם צבעים בהירים: ירוק בהיר, תכלת, ורוד, צהבהב, לבן, סגלגל, אפרפר).
שתפו במליאה בבית האחרון שחיברתם לשיר, ובציור שצירפתם לבית.
הציעו לתלמידים ליצור תערוכה משותפת של ציורי העמק.
חלופות לשיח בכיתה בשילוב פעילות בקבוצות, על פי קבוצות גיל
מצורף: נספח 1
שיר אהבה לארץ ישראל, המכיר בכך שהארץ נקנתה בעבודה קשה ביום ובלילה, בערבות הדדית ובנכונות לשלם מחיר אישי כבד למענה. בעמק יזרעאל התרחש סיפורם של דבורה הנביאה וברק בן אבינועם ומלחמתם בסיסרא (שופטים פרקים ד'-ה'). בתחילת המאה ה-20 החלה ההתיישבות הציונית בעמק: בשנת 1921 הוקם היישוב נהלל במערב העמק ובשנת 1922 קיבוץ בית אלפא במזרחו. אלה שני היישובים המוזכרים בשיר. נוף העמק מאופיין בפסיפס של שדות חקלאיים וביופי הפריחה של האירוסים, בסוף החורף על הר הגלבוע.
1. הציגו בפני התלמידים תמונות של עמקים בכלל ושל עמק יזרעאל בפרט (ראו תמונות ב'אודות'). בקשו מהם להגדיר על פי התמונות מהו עמק.
2. כתבו על הלוח את המשפט: "בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל." הסבירו לתלמידים את פירושי המילים "יָּגֵעַ" ו"עָמֵל" ובקשו מהם להעלות רעיונות לגבי נושא השיר והמסופר בו.
3. בקשו מהתלמידים להקשיב לשיר ולספור כמה פעמים מופיעות המילים "לַיְלָה" ו"לֵּיל"
4. הציגו את המושג "שיר ערש" ושאלו, את מי מנסים להרדים בשיר? (את העמק). במה העמק דומה לילד? (שניהם זקוקים להשגחה ולטיפול אוהב, שניהם צומחים ומתפתחים…).
5. השמיעו לתלמידים את ביצוע השיר ובקשו מהם להרים יד בכל פעם שמופיעה מילה הקשורה ללילה (מנוחה, מרגוע, לבנה, דממה, נומה, אופל).
6. קראו יחד עם התלמידים את מילות השיר ושאלו אותם איזה בית שונה מהאחרים ובמה מתבטא השוני בתוכן? (בבתים הראשון והשני האווירה רגועה. בבית השלישי ישנה אווירת פחד וסכנה)
7. בקשו מהתלמידים לצייר שני סוגים של עמק, אחד לאור יום והשני בלילה, ולתת כותרת לכל אחד מהציורים. כדאי שהציורים ישלבו תמונות נבחרות המתוארות בשיר: טל מלמטה ולבנה מעל / סוס דוהר מצל אל צל / ים הדגן מתנועע / שיר העדר מצלצל.
חלופות לשיח בכיתה בשילוב פעילות בקבוצות, על פי קבוצות גיל
מצורף: נספח 1
שיר אהבה לארץ ישראל, המכיר בכך שהארץ נקנתה בעבודה קשה ביום ובלילה, בערבות הדדית ובנכונות לשלם מחיר אישי כבד למענה. בעמק יזרעאל התרחש סיפורם של דבורה הנביאה וברק בן אבינועם ומלחמתם בסיסרא (שופטים פרקים ד'-ה'). בתחילת המאה ה-20 החלה ההתיישבות הציונית בעמק: בשנת 1921 הוקם היישוב נהלל במערב העמק ובשנת 1922 קיבוץ בית אלפא במזרחו. אלה שני היישובים המוזכרים בשיר. נוף העמק מאופיין בפסיפס של שדות חקלאיים וביופי הפריחה של האירוסים, בסוף החורף על הר הגלבוע.
1. חלקו את התלמידים לקבוצות ותנו להם את מילות השיר. בקשו מהם, להקיף בשלושה צבעים שונים את המילים המתארות את סופו של יום העבודה בעמק (1), את המראות, הצבעים והקולות שמתארים לילה בעמק (2) ואת חוויית השמירה בלילה (3).
2. בקשו מהם לדון בקבוצות בתכני שלושת הבתים, לתת כותרת לכל בית בנפרד ולכתוב מדוע בחרו בה.
3. חז"ל טבעו את הביטוי "כל ישראל ערבים זה בזה". ביטוי זה מביע את האחווה שאמורה להתקיים בין כל היהודים, את המעורבות שעליהם לגלות בעניינים הנוגעים להתנהגות מוסרית בחברה ואת אחריותו של כל אדם מישראל לשלומו ולרווחתו של חברו, בן עמו.
4. בקשו מנציגי הקבוצות, להציג בפני הכיתה את ממצאי שלוש השאלות, כל קבוצה תציג תשובה אחת.
חלופות לשיח בכיתה בשילוב פעילות בקבוצות, על פי קבוצות גיל
מצורף: נספח 1
שיר אהבה לארץ ישראל, המכיר בכך שהארץ נקנתה בעבודה קשה ביום ובלילה, בערבות הדדית ובנכונות לשלם מחיר אישי כבד למענה. בעמק יזרעאל התרחש סיפורם של דבורה הנביאה וברק בן אבינועם ומלחמתם בסיסרא (שופטים פרקים ד'-ה'). בתחילת המאה ה-20 החלה ההתיישבות הציונית בעמק: בשנת 1921 הוקם היישוב נהלל במערב העמק ובשנת 1922 קיבוץ בית אלפא במזרחו. אלה שני היישובים המוזכרים בשיר. נוף העמק מאופיין בפסיפס של שדות חקלאיים וביופי הפריחה של האירוסים, בסוף החורף על הר הגלבוע.
1. חלקו לתלמידים את מילות השיר ובקשו מהם להקיף את האתרים המוזכרים בהן.
2. הציגו בפני התלמידים, מפה של ארץ ישראל ובקשו מהם לאתר בה את המקומות הנזכרים בשיר: עמק יזרעאל, הר הגלבוע, קיבוץ בית אלפא, מושב נהלל.
3. שאלו את התלמידים מהם סוגי האתרים המופיעים בשיר (עמק, הר, מושב וקיבוץ) ובקשו מהם לספר אם ביקרו פעם באתרים דומים ובאילו נסיבות.
4. חלקו את התלמידים לארבע קבוצות. לכל קבוצה תנו דף מקור (ראו נספח 1) על אודות אחד המקומות ובקשו לכתוב לו תעודת זהות (ראו נספח 1).
5. בקשו מהתלמידים לדון, בעזרת השיר, בערכים המאפשרים את המשך קיומם של המקומות שחקרו, ובכלל. בקשו מהם לבסס כל ערך על מילים מתוך השיר.
מצורף: נספח (ראה בקבצים להורדה)
"שיר העמק" נכתב בשנת 1934 כחלק מפסקול הסרט "לחיים חדשים" שהפיקה מרגוט קלאוזנר בשיתוף עם קרן היסוד. בסרט נראה מלחין השיר, דניאל סמבורסקי מלמד את חברי הקיבוץ את השיר והם פורצים במחיאות כפיים סוערות וקריאות שמחה. את המילים כתב נתן אלתרמן.
בשיר בולט מקצב הסינקופה, החוזר פעמים רבות לאורך השיר ויוצר תחושה מערסלת של שיר ערש. בגרסאות כיסוי רבות שהוקלטו לשיר, יש זיקה ברורה בין הטקסט לעיבוד המוזיקלי.
1. שאלו את התלמידים איך לדעתם מתאים לשיר שיר ערש ומדוע?
2. שירו את הפזמון של "שיר העמק" (למורה: "נומה עמק, ארץ תפארת.. ") ושאלו את התלמידים למי שרים את השיר?
3. הקניית מקצב הסינקופה:
4. שירו או נגנו את מנגינת הפזמון בשיר ובקשו מהתלמידים להצביע כששומעים סינקופה.
5. שירו את הפזמון ושאלו את התלמידים אילו מילים היו בסינקופה?
6. בקשו מהתלמידים להציע תנועה מתאימה למקצב הסינקופה, שירו את הבית הראשון בשיר ובקשו מהם להראות את התנועות שהמציאו כאשר הם שומעים את הסינקופה.
7. הזכירו לתלמידים איך יש לבצע שיר ערש, לפי תשובותיהם בפעילות הראשונה, שירו את השיר ובקשו מהם להצטרף בשירה ובתנועות בפזמונים.
מצורף: נספח (ראה בקבצים להורדה)
"שיר העמק" נכתב בשנת 1934 כחלק מפסקול הסרט "לחיים חדשים" שהפיקה מרגוט קלאוזנר בשיתוף עם קרן היסוד. בסרט נראה מלחין השיר, דניאל סמבורסקי מלמד את חברי הקיבוץ את השיר והם פורצים במחיאות כפיים סוערות וקריאות שמחה. את המילים כתב נתן אלתרמן.
בשיר בולט מקצב הסינקופה, החוזר פעמים רבות לאורך השיר ויוצר תחושה מערסלת של שיר ערש. בגרסאות כיסוי רבות שהוקלטו לשיר, יש זיקה ברורה בין הטקסט לעיבוד המוזיקלי.
1. הקניית מקצב הסינקופה כפי שמתואר בסעיף 3 לכיתות א׳-ב׳.
2. הציגו בפני התלמידים את תבניות המקצב הבאות, המכילות סינקופה ולקוחות מפזמון השיר, ותרגלו איתם בהקשות ובשפת המקצב.
3. שירו את השיר בקולכם ושאלו את התלמידים האם התבניות מופיעות בבתים או בפזמונים בשיר?
4. חלקו לתלמידים את הנספח (ראה בקבצים להורדה) ובקשו מהם למתוח קו בין התבניות המקצביות לתבניות המלודיות המתאימות להן (משימה מספר 1).
5. שירו את פזמון השיר ובקשו מהתלמידים לעקוב אחר התבניות ולמספר אותן לפי סדר הופעתן בשיר (משימה מספר 2).
6. שירו את השיר במלואו ובקשו מהתלמידים לעקוב אחר תווי הפזמון. שאלו את התלמידים כמה פעמים חזרה כל תבנית ובקשו מהם להשלים את סדר הופעתם (למורה: 1,1,2,3,2,3 ) (משימה מספר 3).
7. שאלו את התלמידים איך לדעתם מתאים לשיר את השיר, תוך התייחסות לטקסט בכל אחד מהבתים. כוונו אותם להתבטא במונחים מוזיקליים של דינמיקה, טמפו, הרכב קולי מבצע (סולנים, שירת מענה וכו') תזמור ואווירה כללית.
8. בקשו מהתלמידים לבצע את השיר על פי הצעותיהם.
מצורף: נספח (ראה בקבצים להורדה)
"שיר העמק" נכתב בשנת 1934 כחלק מפסקול הסרט "לחיים חדשים" שהפיקה מרגוט קלאוזנר בשיתוף עם קרן היסוד. בסרט נראה מלחין השיר, דניאל סמבורסקי מלמד את חברי הקיבוץ את השיר והם פורצים במחיאות כפיים סוערות וקריאות שמחה. את המילים כתב נתן אלתרמן.
בשיר בולט מקצב הסינקופה, החוזר פעמים רבות לאורך השיר ויוצר תחושה מערסלת של שיר ערש. בגרסאות כיסוי רבות שהוקלטו לשיר, יש זיקה ברורה בין הטקסט לעיבוד המוזיקלי.
1. שירו בקולכם את הבית הראשון ובקשו מהתלמידים לאתר תבנית מקצב שחוזרת על עצמה. שאלו אותם מדוע לדעתם בחר המלחין לעשות שימוש רב במקצב הסינקופה ואיזה תחושה יוצר המקצב אצל המאזין.
2. חלקו לתלמידים דף עם המילים של השיר ושירו את השיר במלואו. שאלו את התלמידים אם לדעתם יש לבצע את כל הבתים באותו אופן ואיזה בית דורש אווירה מוזיקלית שונה.
3. שאלו את התלמידים איך היו מעבדים את השיר בזיקה לטקסט (למורה: הרכב קולי/כלי מלווה, תפקיד הליווי בהלימה לטקסט, ביצוע אמנותי/עממי, שילוב קולות ומרקם ועוד).
4. השמיעו בכיתה שני ביצועים של שיר העמק, האחד בביצועם של הפרברים והשני בביצועו של אריק איינשטיין. בקשו מהתלמידים להשוות בין הביצועים, לפי הפרמטרים בסעיף הקודם
5. שאלו את התלמידים באיזה מהביצועים בחר המעבד "לצייר" את תוכן השיר באמצעות המוזיקה. בדקו כיצד "מציירת" המוזיקה את האווירה בכל אחד מהבתים (באמצעות הקולות, בחירת הכלים, מרווחים, קפיצות מלודיות ועוד…)
6. ערכו דיון מסכם על תפקיד המעבד ביצירה ושירו את השיר.
בשנת 1934 ביקשה קרן היסוד של ההסתדרות הציונית להפיק סרט תעמולה בן 80 דקות, שיתאר בפני העולם היהודי בגולה את המעשה החלוצי בארץ ויעודד יהודים לעלות וליישב את ארץ ישראל. "שיר העמק" נכתב כאחד משלושה שירים: "שיר העמק" , "שיר בוקר למולדת" ו"שיר הכביש", שהיוו את פסקול הסרט "לחיים חדשים", ובשמו המקורי –"הארץ המובטחת". דניאל סמבורסקי הלחין וכתב את השיר אך נסוג ממילותיו ונתן אלתרמן כתב בהשראת הלחן את מילות "שיר העמק". הסרט זכה בפרס ראשון בביאנלה בוונציה – הפרס הבינלאומי הראשון לסרט ישראלי.
השיר כתוב כשיר ערש לעמק יזרעאל שבצפון הארץ. יום העבודה המפרך של אנשי העמק מגיע לסיומו, והם מתחייבים להמשיך ולשמור עליו גם בלילה. השמירה על העמק גובה מחיר יקר מהמתיישבים.