שיר השיירה - פ"סקול חברתי

מילים: עָלִי מוֹהָר

לחן: עֲמָמִי יְוָנִי

דף הבית

שירים

שיר השיירה

מדריך למורה

שיר השיירה

מילים: עָלִי מוֹהָר

לחן: עֲמָמִי יְוָנִי

בִּלְשׁוֹנוֹת רַבּוֹת מִסְּפֹר דִּבַּרְנוּ

וְזֶה אֶת זֶה כִּמְעַט בִּכְלַל שֶׁלֹּא הִכַּרְנוּ

וּמְקוֹמוֹת רַבִּים מְאוֹד עָזַבְנוּ

וְרַק מָקוֹם אֶחָד רָצִינוּ וְאָהַבְנוּ

וּמְקוֹמוֹת רַבִּים מְאוֹד עָזַבְנוּ

וְאֶל הָאָרֶץ, אֶל הָאָרֶץ בָּאנוּ

וְנִמְשֶׁכֶת שַׁיָּרָה

מִן הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה

רְחוֹקִים כְּבָר הַיּוֹצְאִים

אִכָּרִים וַחֲלוּצִים

שֶׁעָמְלוּ עַבְדוּ בַּפֶּרֶךְ

בְּלִי לִרְאוֹת אֶת סוֹף הַדֶּרֶךְ

וְעַכְשָׁו עוֹבְרִים אֲנַחְנוּ

לֹא שָׁקַטְנוּ וְלֹא נַחְנוּ

לֹא יַמְשִׁיכוּ בִּלְעָדֵינוּ

זוֹהִי הַרְפַּתְקַת חַיֵּינוּ

מִגֵּטָאוֹת וּמַחֲנוֹת הִגַּחְנוּ

אֶל הַבִּצּוֹת וְאֶל הַיְשִׁימוֹן הָלַכְנוּ

מִקְצוֹת עֲרָב, מֵרוּסִיָּה וּפּוֹלַנְיָה

הִדְלַקְנוּ אוֹר גַּם בְּדִימוֹנָה גַּם בִּדְגַנְיָה

מִקְצוֹת עֲרָב, מֵרוּסִיָּה וּפּוֹלַנְיָה

הִדְלַקְנוּ אוֹר גַּם בְּדִימוֹנָה גַּם בִּדְגַנְיָה

וּמִכָּל הַגַּלוּיוֹת

וְעִם כָּל הַבְּעָיוֹת

עַם נוֹצַר וְאֶרֶץ קָמָה

וְשָׂפָה אֲשֶׁר נִרְדָּמָה

שׁוּב הִתְחִילָה מִתְעוֹרֶרֶת

וּמְדַבֶּרֶת וּמְדַבֶּרֶת

מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר

רַב הַקֹּשִׁי וְהַצַּעַר

אֲבָל יֵשׁ עַל מָה לִשְׂמֹחַ

יֵשׁ עוֹד אֹמֶץ, יֵשׁ עוֹד כּוֹחַ

אֵיךְ יִשְׂרָאֵל צוֹמַחַת מִסְּבִיבֵנוּ

הִיא חֲזָקָה יוֹתֵר מִכָּל חֶסְרוֹנוֹתֵינוּ

וְגַם הַנֶּגֶב עוֹד יִהְיֶה פּוֹרֵחַ

וְעוֹד נִדְאַג שֶׁהַזָּקֵן יִהְיֶה שָׂמֵחַ

וְגַם הַנֶּגֶב עוֹד יִהְיֶה פּוֹרֵחַ

וְעוֹד נִדְאַג שֶׁהַזָּקֵן יִהְיֶה שָׂמֵחַ

וּמִכָּל הַגָּלוּיוֹת

וְעִם כָּל הַבְּעָיוֹת

מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר

רַב הַקֹּשִׁי וְהַצַּעַר

אֲבָל יֵשׁ עַל מָה לִשְׂמֹחַ

יֵשׁ עוֹד אֹמֶץ, יֵשׁ עוֹד כּוֹחַ

וְנִמְשֶׁכֶת שַׁיָּרָה

מִן הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה

רְחוֹקִים כְּבָר הַיּוֹצְאִים

אִכָּרִים וַחֲלוּצִים

שֶׁעָמְלוּ עַבְדוּ בַּפֶּרֶךְ

בְּלִי לִרְאוֹת אֶת סוֹף הַדֶּרֶךְ

וְעַכְשָׁו עוֹבְרִים אֲנַחְנוּ

לֹא שָׁקַטְנוּ וְלֹא נַחְנוּ

לֹא יַמְשִׁיכוּ בִּלְעָדֵינוּ

זוֹהִי הַרְפַּתְקַת חַיֵּינוּ

מדריך למורה

מילון

כָּל מָקוֹם שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ, אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. (ר' נחמן מברסלב)

הֵגַחְנוּ – יצאנו (כביכול מן האדמה)

יְּשִׁימוֹן – שממה, מדבר

יֵהוֹם הַסַּעַר –הסערה תרעיש, תעורר מהומה; ביטוי מהמנון הפלמ"ח

הַזָּקֵן – כינוי לבן גוריון, שהטיף ליישוב הנגב

שיח רגשי

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

השיר מאפשר שיח אודות השיבה לארץ ישראל מגלויות רבות ושונות, ועל ההתמודדות עם הקשיים והאתגרים שבדרך, לאורך כל היסטורית ההתיישבות וההתבססות בארץ ועד ימינו אנו

עבודת הכנה לשיר

1."מקומות רבים מאוד עזבנו"

בקשו מהתלמידים להכין דגלונים קטנים מקיסמים ממלבני נייר. על הדגלונים יכתבו התלמידים את שמות הארצות מהם עלו משפחותיהם.
הכינו גלובוס/מפת עולם בה יוכלו התלמידים לנעוץ את הדגלונים. כך תתקבל תמונה מאלו מקומות עלו בני משפחותיהם של התלמידים, לארץ ישראל.

2. "ונמשכת שירה מן המאה שעברה"

בקשו מהתלמידים להביא מהבית פרטי לבוש המאפיינים את העדה/המקום ממנו עלתה משפחתם, (כגון: תרבוש, סינר, חולצה רקומה, גלביה, צעיף, חליפה, נעלי בית, גרביים מיוחדות, מגבעת, שביס וכד'…). כמו כן ניתן להביא תמונות של בני משפחה הלבושים בלבוש מסורתי.
תלו עם התלמידים את כל המלבושים והתמונות על חבל בכיתה. כך תתקבל תמונה ססגוניות המלמדת על השונות בין העדות השונות בעם שלנו.
- ניתן גם לערוך תערוכה מחפצים שונים האופייניים לעדות ישראל.
- הגלובוס/המפה וחבל הכביסה, עם אביזרי הלבוש והתמונות, יישארו בכיתה במהלך השבוע ויהוו תפאורה ללימוד השיר.

נקודות לדיון במליאה

1. קיימו דיון בכיתה:

מה מלמדים אותנו הגלובוס והדגלונים?
מה מוסיפים פרטי הלבוש והתמונות?
אלו מחשבות ותחושות עולות בנו נוכח המייצגים הללו?

בשיר מתואר תהליך העלייה לארץ מכל הגלויות, הקמת המדינה וההתבססות בה.

2. "רב הקושי והצער"
בשיר מופיעים מגוון קשיים שעמם התמודדו העולים לארץ בתהליך העלייה והקמת המדינה:
"לשונות רבים מספור דיברנו", "זה את זה כמעט לא הכרנו", "מקומות רבים עזבנו", "עמלו עבדו בפרך, בלי לראות את סוף הדרך", "מגטאות ומחנות הגחנו", "אל הביצות ואל הישימון הלכנו", "מכל הגלויות, עם כל הבעיות", "מסביב יהום הסער, רב הקושי והצער".

הסבירו במילים שלכם את הקשיים המתוארים
אלו קשיים מתייחסים ל-
- זרות ופירוד בעם
- אירועים קשים שבגינם עזבו העולים את ארץ מוצאם
- קשיים שחוו העולים במהלך העלייה
- קשיים שציפו לעולים בארץ
- הרגשת התסכול של העולים
האם בעיניכם אלו הקשיים הגדולים ביותר? נמקו מדוע.
האם חוויתם חוויה אישית הדומה לאחת מחוויות הקושי המתוארות כאן?
לדוגמא:

"בלי לראות את סוף הדרך"- האם זכור לכם תהליך ארוך וקשה בו היה נדמה לכם שאין לדבר סוף?
"זה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו"- האם זכורה לכם חוויה של זרות במקום חדש? מה הרגשתם? תארו את הקשיים שחוויתם. איך התמודדתם? מה או מי עזר לכם?

3. "אבל יש על מה לשמוח, יש עוד אומץ, יש עוד כח"

העתיקו מהשיר את כל המשפטים המתארים דברים שנתנו כח ועזרו לעולים, וכן את כל ההישגים שהושגו במהלך השנים.
כתבו במילים שלכם:
- אלו דברים עזרו לעולים להתגבר על כל הקשיים?
- מהי תחושתם כלפי היכולת שלהם להתגבר על הקשיים?
- לאלו הישגים הצליחו העולים להגיע? באלו תחומים היו ההישגים הללו?
- מה הם צפו לעתיד?
- איזו רוח נושבת מהשיר? אופטימית? פסימית? הסבירו והדגימו את דבריכם.

4. "לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו"

האם היום אנחנו, מחוברים לשיירה? באיזה אופן?
האם הייתם רוצים להיות מחוברים לשיירה זו?
כיצד אתם רואים את תפקידנו בשיירה הזו?
מה מסמלת השיירה?
לו יכולתם לבחור סמל/דימוי אחר במקום השיירה, מה הייתם בוחרים?

5. "היא חזקה יותר מכל חסרונותינו"

יש חסרונות אך היתרונות גוברים עליהם.
מה אתם אוהבים בארץ שלנו? בעם שלנו?
על מה לא הייתם מוותרים?
נסו לשכנע מכר שבא לבדוק אפשרות של עלייה לארץ שאכן כדאי לו לעלות לכאן.

הפעלות

הפעלה ראשונה

1. ראיונות אישיים
– בקשו מהתלמידים לחבר ראיונות אישיים ולשוחח עם אחד מהסבים אודות ההיסטוריה המשפחתית שלכם. המליצו להם לשלב בראיון שאלות כגון:

מי מבני המשפחה עלה לארץ?
מהיכן עלו?
מתי עלו?
מהן הסיבות שהובילו להחלטה לעלות לארץ?
מה הרגישו העולים בדרכם לארץ?
האם חוו חוויות מיוחדות?

– בקשו מהתלמידים לשתף במליאה בחוויות שעלו במהלך הראיונות וכיצד התהליך שעברו השפיע על הקשר שלהם לעם ולארץ.

הפעלה שנייה

2. בקשו מהתלמידים לבחור לעצמם פריט לבוש מהתערוכה שהקימו בפעילות ההכנה לשיר ולהצטלם עם פריטי הלבוש.

התלמידים יקבלו מסגרת לתמונה אותה יעטרו ויקשטו.
התמונות ייתלו בכיתה סביב הכותרת: "לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו".
יתקיים שיח אודות השיירה המתמשכת מהמאה שעברה עד ימינו אנו.

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

עבודת הכנה לשיר

1."מקומות רבים מאוד עזבנו"

בקשו מהתלמידים להכין דגלונים קטנים מקיסמים ממלבני נייר. על הדגלונים יכתבו התלמידים את שמות הארצות מהם עלו משפחותיהם.
הכינו גלובוס/מפת עולם בה יוכלו התלמידים לנעוץ את הדגלונים. כך תתקבל תמונה מאלו מקומות עלו בני משפחותיהם של התלמידים, לארץ ישראל.

2. "ונמשכת שירה מן המאה שעברה"

בקשו מהתלמידים להביא מהבית פרטי לבוש המאפיינים את העדה/המקום ממנו עלתה משפחתם, (כגון: תרבוש, סינר, חולצה רקומה, גלביה, צעיף, חליפה, נעלי בית, גרביים מיוחדות, מגבעת, שביס וכד'…). כמו כן ניתן להביא תמונות של בני משפחה הלבושים בלבוש מסורתי.
תלו עם התלמידים את כל המלבושים והתמונות על חבל בכיתה. כך תתקבל תמונה ססגוניות המלמדת על השונות בין העדות השונות בעם שלנו.
- ניתן גם לערוך תערוכה מחפצים שונים האופייניים לעדות ישראל.
- הגלובוס/המפה וחבל הכביסה, עם אביזרי הלבוש והתמונות, יישארו בכיתה במהלך השבוע ויהוו תפאורה ללימוד השיר.

נקודות לדיון במליאה

1. קיימו דיון בכיתה:

מה מלמדים אותנו הגלובוס והדגלונים?
מה מוסיפים פרטי הלבוש והתמונות?
אלו מחשבות ותחושות עולות בנו נוכח המייצגים הללו?

בשיר מתואר תהליך העלייה לארץ מכל הגלויות, הקמת המדינה וההתבססות בה.

הסבירו במילים שלכם את הקשיים המתוארים
אלו קשיים מתייחסים ל-
- זרות ופירוד בעם
- אירועים קשים שבגינם עזבו העולים את ארץ מוצאם
- קשיים שחוו העולים במהלך העלייה
- קשיים שציפו לעולים בארץ
- הרגשת התסכול של העולים
האם בעיניכם אלו הקשיים הגדולים ביותר? נמקו מדוע.
האם חוויתם חוויה אישית הדומה לאחת מחוויות הקושי המתוארות כאן?
לדוגמא:

"בלי לראות את סוף הדרך"- האם זכור לכם תהליך ארוך וקשה בו היה נדמה לכם שאין לדבר סוף?
"זה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו"- האם זכורה לכם חוויה של זרות במקום חדש? מה הרגשתם? תארו את הקשיים שחוויתם. איך התמודדתם? מה או מי עזר לכם?

3. "אבל יש על מה לשמוח, יש עוד אומץ, יש עוד כח"

העתיקו מהשיר את כל המשפטים המתארים דברים שנתנו כח ועזרו לעולים, וכן את כל ההישגים שהושגו במהלך השנים.
כתבו במילים שלכם:
- אלו דברים עזרו לעולים להתגבר על כל הקשיים?
- מהי תחושתם כלפי היכולת שלהם להתגבר על הקשיים?
- לאלו הישגים הצליחו העולים להגיע? באלו תחומים היו ההישגים הללו?
- מה הם צפו לעתיד?
- איזו רוח נושבת מהשיר? אופטימית? פסימית? הסבירו והדגימו את דבריכם.

4. "לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו"

האם היום אנחנו, מחוברים לשיירה? באיזה אופן?
האם הייתם רוצים להיות מחוברים לשיירה זו?
כיצד אתם רואים את תפקידנו בשיירה הזו?
מה מסמלת השיירה?
לו יכולתם לבחור סמל/דימוי אחר במקום השיירה, מה הייתם בוחרים?

5. "היא חזקה יותר מכל חסרונותינו"

יש חסרונות אך היתרונות גוברים עליהם.
מה אתם אוהבים בארץ שלנו? בעם שלנו?
על מה לא הייתם מוותרים?
נסו לשכנע מכר שבא לבדוק אפשרות של עלייה לארץ שאכן כדאי לו לעלות לכאן.

הפעלות

הפעלה ראשונה

מי מבני המשפחה עלה לארץ?
מהיכן עלו?
מתי עלו?
מהן הסיבות שהובילו להחלטה לעלות לארץ?
מה הרגישו העולים בדרכם לארץ?
האם חוו חוויות מיוחדות?

– בקשו מהתלמידים לשתף במליאה בחוויות שעלו במהלך הראיונות וכיצד התהליך שעברו השפיע על הקשר שלהם לעם ולארץ.

הפעלה שנייה

2. בקשו מהתלמידים לבחור לעצמם פריט לבוש מהתערוכה שהקימו בפעילות ההכנה לשיר ולהצטלם עם פריטי הלבוש.

התלמידים יקבלו מסגרת לתמונה אותה יעטרו ויקשטו.
התמונות ייתלו בכיתה סביב הכותרת: "לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו".
יתקיים שיח אודות השיירה המתמשכת מהמאה שעברה עד ימינו אנו.

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

עבודת הכנה לשיר

1."מקומות רבים מאוד עזבנו"

בקשו מהתלמידים להכין דגלונים קטנים מקיסמים ממלבני נייר. על הדגלונים יכתבו התלמידים את שמות הארצות מהם עלו משפחותיהם.
הכינו גלובוס/מפת עולם בה יוכלו התלמידים לנעוץ את הדגלונים. כך תתקבל תמונה מאלו מקומות עלו בני משפחותיהם של התלמידים, לארץ ישראל.

2. "ונמשכת שירה מן המאה שעברה"

בקשו מהתלמידים להביא מהבית פרטי לבוש המאפיינים את העדה/המקום ממנו עלתה משפחתם, (כגון: תרבוש, סינר, חולצה רקומה, גלביה, צעיף, חליפה, נעלי בית, גרביים מיוחדות, מגבעת, שביס וכד'…). כמו כן ניתן להביא תמונות של בני משפחה הלבושים בלבוש מסורתי.
תלו עם התלמידים את כל המלבושים והתמונות על חבל בכיתה. כך תתקבל תמונה ססגוניות המלמדת על השונות בין העדות השונות בעם שלנו.
- ניתן גם לערוך תערוכה מחפצים שונים האופייניים לעדות ישראל.
- הגלובוס/המפה וחבל הכביסה, עם אביזרי הלבוש והתמונות, יישארו בכיתה במהלך השבוע ויהוו תפאורה ללימוד השיר.

נקודות לדיון במליאה

1. קיימו דיון בכיתה:

מה מלמדים אותנו הגלובוס והדגלונים?
מה מוסיפים פרטי הלבוש והתמונות?
אלו מחשבות ותחושות עולות בנו נוכח המייצגים הללו?

בשיר מתואר תהליך העלייה לארץ מכל הגלויות, הקמת המדינה וההתבססות בה.

הסבירו במילים שלכם את הקשיים המתוארים
אלו קשיים מתייחסים ל-
- זרות ופירוד בעם
- אירועים קשים שבגינם עזבו העולים את ארץ מוצאם
- קשיים שחוו העולים במהלך העלייה
- קשיים שציפו לעולים בארץ
- הרגשת התסכול של העולים
האם בעיניכם אלו הקשיים הגדולים ביותר? נמקו מדוע.
האם חוויתם חוויה אישית הדומה לאחת מחוויות הקושי המתוארות כאן?
לדוגמא:

"בלי לראות את סוף הדרך"- האם זכור לכם תהליך ארוך וקשה בו היה נדמה לכם שאין לדבר סוף?
"זה את זה כמעט בכלל שלא הכרנו"- האם זכורה לכם חוויה של זרות במקום חדש? מה הרגשתם? תארו את הקשיים שחוויתם. איך התמודדתם? מה או מי עזר לכם?

3. "אבל יש על מה לשמוח, יש עוד אומץ, יש עוד כח"

העתיקו מהשיר את כל המשפטים המתארים דברים שנתנו כח ועזרו לעולים, וכן את כל ההישגים שהושגו במהלך השנים.
כתבו במילים שלכם:
- אלו דברים עזרו לעולים להתגבר על כל הקשיים?
- מהי תחושתם כלפי היכולת שלהם להתגבר על הקשיים?
- לאלו הישגים הצליחו העולים להגיע? באלו תחומים היו ההישגים הללו?
- מה הם צפו לעתיד?
- איזו רוח נושבת מהשיר? אופטימית? פסימית? הסבירו והדגימו את דבריכם.

4. "לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו"

האם היום אנחנו, מחוברים לשיירה? באיזה אופן?
האם הייתם רוצים להיות מחוברים לשיירה זו?
כיצד אתם רואים את תפקידנו בשיירה הזו?
מה מסמלת השיירה?
לו יכולתם לבחור סמל/דימוי אחר במקום השיירה, מה הייתם בוחרים?

5. "היא חזקה יותר מכל חסרונותינו"

יש חסרונות אך היתרונות גוברים עליהם.
מה אתם אוהבים בארץ שלנו? בעם שלנו?
על מה לא הייתם מוותרים?
נסו לשכנע מכר שבא לבדוק אפשרות של עלייה לארץ שאכן כדאי לו לעלות לכאן.

הפעלות

הפעלה ראשונה

מי מבני המשפחה עלה לארץ?
מהיכן עלו?
מתי עלו?
מהן הסיבות שהובילו להחלטה לעלות לארץ?
מה הרגישו העולים בדרכם לארץ?
האם חוו חוויות מיוחדות?

– בקשו מהתלמידים לשתף במליאה בחוויות שעלו במהלך הראיונות וכיצד התהליך שעברו השפיע על הקשר שלהם לעם ולארץ.

הפעלה שנייה

2. בקשו מהתלמידים לבחור לעצמם פריט לבוש מהתערוכה שהקימו בפעילות ההכנה לשיר ולהצטלם עם פריטי הלבוש.

התלמידים יקבלו מסגרת לתמונה אותה יעטרו ויקשטו.
התמונות ייתלו בכיתה סביב הכותרת: "לא ימשיכו בלעדינו זוהי הרפתקת חיינו".
יתקיים שיח אודות השיירה המתמשכת מהמאה שעברה עד ימינו אנו.

תרבות יהודית ישראלית

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

השיר מתאר את מסע עלייתו של העם היהודי לארץ ישראל, "וְנִמְשֶׁכֶת שַׁיָּרָה מִן הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה".
הדובר בשיר מתאר את גלי העלייה לארץ ישראל המתחילים כבר "במאה שעברה" ונמשכים עד ימינו, מסיבה זו נקרא השיר "שיר השיירה". השיירה מסמלת את ההמשכיות ואת הקשר שבין הדורות.
האמרה המלווה את השיר "כָּל מָקוֹם שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ, אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל ." (ר' נחמן מברסלב) גם היא מדמה את רעיון המסע והתנועה לארץ ישראל, אך כאן מתואר הרעיון כמסע רוחני ואוטופי. ארץ ישראל שהייתה במשך הגלות מקום לכיסופים וכמיהה , משמשת בדבריו של ר' נחמן מברסלב כמטאפורה לכיוון שאליו נושא האדם את פעמיו. במובן הזה, ארץ ישראל אינה פיסת ארץ, אלא סימן במצפן (עבור האדם בתרבות העולם, כל הדרכים מובילות לרומא. עבור היהודי כל הדרכים מובילות לארץ ישראל). הוא אומר אמירה זו טרם ביקרו בארץ ישראל .
גם הרעיון הרוחני של ארץ ישראל כמקום מכונן וגם העלייה המעשית לארץ ישראל מציינים את הקשר והזיקה לארץ במהלך הדורות שהמשותף בהם הוא "וְרַק מָקוֹם אֶחָד רָצִינוּ וְאָהַבְנוּ ….."
גלי העלייה לארץ מציינים את את הקמת המדינה בפועל "… וְאֶל הָאָרֶץ, אֶל הָאָרֶץ בָּאנוּ".

כיתות א-ב
1. קראו את השיר עם התלמידים, האזינו לו ובמידת האפשר ניתן גם לשיר

בררו בכיתה את המושג שַיָירה (קבוּצת אנשים הנעה ברגל או ברכב, קבוּצה של כּלֵי רכב מסוגים שונים או כּלֵי שַיִט הנָעה בּטוּר)
במה עוסק השיר, על איזו שיירה הוא מספר, ועל מה מרמז המשפט "וְנִמְשֶׁכֶת שַׁיָּרָה.."? (על אנשים העולים לארץ ישראל בעבר ובעתיד מהגלויות השונות)
מה מחבר בין האנשים השונים בשיירה? (וְרַק מָקוֹם אֶחָד רָצִינוּ וְאָהַבְנוּ…)

2. "כָּל מָקוֹם שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ, אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל"

מה משמעות המשפט?
מה ההבדל בין הרעיון הרוחני לבין הביצוע המעשי שלו:
בקשו מהתלמידים לסמן בשיר את המדינות מהן הגיעו יהודים לארץ בפועל.
התלמידים יוסיפו מדינות מהן לדעתם הגיעו ומגיעים יהודים למדינת ישראל.
לסיכום
- בדקנו את המשמעות המשפט "ונמשכת שיירה" בהקשר לעליות לארץ
- בחנו את רעיון הזיקה לארץ במהלך הדורות.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

כתות ג-ד
1. חלקו את מילות השיר
– בקשו מהתלמידים לסמן בצבע את הפעלים שבשיר

מה רוצה המשורר להביע בריבוי זה של פעלים.
השוו בין הפעלים שבבית ראשון ובין אלו המופעים בפזמון ( בית ראשון הפעלים בלשון עבר: "דִּבַּרְנוּ .. הִכַּרְנוּ… עָזַבְנוּ ". הפזמון בלשון הווה "וְעַכְשָׁיו עוֹבְרִים אֲנַחְנו") – מדוע הדיבור הוא גם בלשון עבר וגם בלשון הווה?
- מהי השיירה? מדוע שיירה? ומה משמעות המשפט "וְנִמְשֶׁכֶת שַׁיָּרָה מִן הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה" ?
- לו ניתן היה להחליף את המילה "שיירה" במילה אחרת- באיזו מילה/ דימוי הייתם בוחרים ומדוע?
- סמנו בצבע מקומות בארץ המופיעים בשיר.

2. "כָּל מָקוֹם שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ, אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל"

כתבו מקומות בארץ ישראל שאינם מופעים בשיר ועליהם תמליצו לר' נחמן מברסלב לבקר ולטייל כאשר יגיע לארץ.
בחרו מקום אחד בארץ וכתבו המלצה לביקור: מדוע כדאי ונכון לבקר במקום הזה? מה יפה בו? מה משמעותו? ומה ייחודו ?
מומלץ לכרוך ההמלצות לספר כיתה "מטילים בארצנו"
לסיכום
- בדקנו את המשמעות המשפט "ונמשכת שיירה" בהקשר לעליות לארץ
- בחנו את רעיון הזיקה לארץ במהלך הדורות.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

כיתות ה-ו
1. השמיעו את השיר בכיתה

על איזו תקופה או תקופות מדבר השיר?
מהי האווירה העולה מהשיר?

2. "ומכל הגלויות ועם כל הבעיות" – "עם נוצר וארץ קמה" אילו בעיות היו ויש לעולים ארצה?

3. למידה בחברותא :

התלמידים יבחרו מתוך השיר את המשפטים (השורות) המביעים, לדעתם, את המסר המרכזי בשיר.
התלמידים יבטאו בדרך יצירתית, את המסר העיקרי בשורה שבחרו באמצעות ציור, המחזה, תמונות, מוסיקה, פנטומימה ועוד.

4. במליאה

התלמידים יציגו עבודותיהם לפני חבריהם בכיתה
התלמידים הצופים ביצירה- "ינחשו" איזה שורה או משפט החברים מציגים
יערך דיון בכיתה – מדוע התלמידים בחרו את שבחרו.

5. "כָּל מָקוֹם שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ, אֲנִי הוֹלֵךְ אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל"

מה משותף ומה שונה בינה בין המסר העולה מהשיר?
לסיכום
- בדקנו את המשמעות המשפט "ונמשכת שיירה" בהקשר לעליות לארץ
- בחנו את רעיון הזיקה לארץ במהלך הדורות.

מוסיקלי

זרקור מוזיקלי

מצורף נספח

מילות השיר נכתבו ע"י עלי מוהר בסוף שנות ה-80 בהתאמה ללחן יווני של שיר מתוך הסרט היווני "רמבטיקו" (1983). במקור נקרא השיר:Ta Pedia Tis Amynas ("ילדי אמינה"), והוא שיר פטריוטי המייחל לשחרור לאומי על רקע מלחמת טורקיה-יוון.
הלחן של המלחין היווני סטאווארוס קטראקוס בסגנון הרמבטיקו העממי, סגנון שהתפתח בשכונות העוני ע"י מהגרים יווניים שהגיעו מטורקיה בתחילת המאה ה-20 ונקראו "רמבטיס". בשיר זה משמש המודוס החיג'אזי המעניק לו גוון מוסיקלי מזרחי המצוי הן במוסיקה הים-תיכונית והן במוסיקה המזרח-אירופאית (פריגיש שטייגער "אהבה רבה").

כיתות א-ב
1. בהאזנה הראשונה הזמינו את התלמידים, בזה אחר זה, לרשום את שמם על הלוח ברצף כך שתיווצר "שיירת ילדי הכיתה" (לדוגמה: דניערןיעלנועה….)

מה הקשר בין שם השיר ונושא השיר לבין מה שנוצר על הלוח?

2. בהאזנה השנייה הזמינו את התלמידים לשיירת ילדים מצטברת לפי סדר שמותיהם על הלוח ועל פי הסימן המוסיקלי:

בבתים – הקישו במשולש (בכל פעמה ראשונה בתיבה) לסימון תורו של הבא בתור להצטרף לשיירה.
בפזמון – הקישו פעמה קצובה בתוף, סימן לצעידת השיירה במרחב אחרי המוביל.
במעבר המוסיקלי – עצרו סימנים ותנועה.
ניתן לחזור על הפעילות ברישום רצף שמות שונה, ומינוי נגנים מתנדבים.

3. ספרו לילדים על מקורו היווני של הלחן, (בדומה לאנשים שעלו לארץ מהגולה). חלקו להם את דף כלי הנגינה (בנספח) וצפו איתם בביצוע השיר בשפת המקור בקשו אותם לסמן n ליד שמו של הכלי הנראה בסרטון.
להרחבה נוספת ניתן לצפות בקליפ המלווה את השיר בנושא העליות ארצה

לכל הכיתות:
כהרחבה לערך הנלמד "זיקה לעם ולארץ", בקשו מהתלמידים לחפש לאיזה שיר עברי אחר מרמזות המילים: "מסביב יהום הסער". (המנון הפלמ"ח – זרובבל גלעד ודוד זהבי).

מה למדנו?

לימוד חלקי השיר (בית – פזמון – מעבר)
הכרות עם כלי נגינה עממיים ים-תיכוניים ממקור אתני יווני/טורקי
מבנה, 'פריודה מוסיקלית', אפיון משפט פותח ומשפט סוגר
הבחנה בין מוטיבים מלודיים בדגש על כיווניות, (עליה, ירידה)
פיתוח שמיעה והבחנה בין סולם מז'ור למודוס חיג'אז, (בכיתות הגבוהות)
מעקב אחר תרשים גרפי/תוים של השיר
זיקות אפשריות בין נושאו הישראלי של השיר לבין לחנו המאומץ

זרקור מוזיקלי

מצורף נספח

כיתות ג-ד
1. נגנו את 'הפריודה המוסיקלית' הפותחת של השיר, (תיבות 1-8), ובקשו מהתלמידים לעקוב אחר הרישום הגרפי ולבחור מי מהם מתאים למשפט המוסיקלי הפותח ומי למשפט הסוגר. מה דומה ומה שונה ביניהם, במנגינה ובקו?

2. בשלוש קבוצות – בקשו מהתלמידים ליצור ליווי תנועתי מתאים לפריודה המוסיקלית ע"פ המוטיבים הזהים/שונים הנ"ל, ולהתאמן לבצעו כאשר יגיע תורם.
תוך האזנה לשיר בביצועו של אריק אינשטיין הזמינו כל קבוצה בתורה "לעלות ארצה", (לעמוד בחזית הכיתה), ולהנחות את הביצוע התנועתי שיצרה: בפתיח – קב' ראשונה, (במהלך הבית הראשון והפזמון מפנה מקומה לקבוצה הבאה אחריה וכך הלאה). בסיומת החוזרת הזמינו את כל הקבוצות לביצוע משולב-משותף ממקומם. במה קשורה הפעילות למילות השיר?

3. ספרו לתלמידים על מקור הלחן "שעלה ארצה" מיוון. חלקו את דף כלי הנגינה (בנספח) וצפו בביצוע היווני.
בקשו מהתלמידים לזהות מי הכלי או הכלים המובילים את הפריודה המוסיקלית החוזרת.

מה למדנו?

לימוד חלקי השיר (בית – פזמון – מעבר)
הכרות עם כלי נגינה עממיים ים-תיכוניים ממקור אתני יווני/טורקי
מבנה, 'פריודה מוסיקלית', אפיון משפט פותח ומשפט סוגר
הבחנה בין מוטיבים מלודיים בדגש על כיווניות, (עליה, ירידה)
פיתוח שמיעה והבחנה בין סולם מז'ור למודוס חיג'אז, (בכיתות הגבוהות)
מעקב אחר תרשים גרפי/תוים של השיר
זיקות אפשריות בין נושאו הישראלי של השיר לבין לחנו המאומץ

זרקור מוזיקלי

מצורף נספח

כיתות ה-ו
1. רשמו על הלוח בתווים את סולם דו מז'ור ושירו אותו.

2. חלקו לתלמידים את תווי השיר ובקשו מהם למצוא בפתיח המוסיקלי (תיבות 1-8) את הצלילים המותקים (דיאזים ובמולים), היוצרים את ניגונו המיוחד של השיר – הסולם החיג'אזי

שירו את הסולם החיג'אזי בהשוואה למז'ורי
שאלו אם יוכלו לנחש את מקור לחנו המאומץ של השיר לפי 'צלצולו החיג'אזי'?
היכן בפזמון, (חלק B (, ובקודה מושר הסולם החיג'אזי בשלמותו, עולה ויורד? [תיבות 59-62 / תיבות 88-92]
אילו משפטים מושרים בלחן זה? אילו רעיונות חובקים הכלליים בטקסט הותאמו ללחן 'החובק-כל' של הסולם השלם?

3. ספרו לתלמידים על המקור היווני של השיר וחלקו את דף כלי הנגינה (בנספח). צפו בביצוע היווני ובקשו לסמן את שמות הכלים שיזהו.

4. דונו בשאלה: האם מתאים היה לאמץ לחן עממי-זר לשיר בנושא העליה לארץ?
כהרחבה לדיון התרבותי-מוסיקלי אפשר להשמיע שירים נוספים בעלי לחן מאומץ או שירים שהביאו למוסיקה הישראלית השפעות מוסיקליות אתניות שונות.

מה למדנו?