זהו שיר הודיה על הטוב שמקבל האדם. השיר עוסק בדברים שעליהם יש להודות, רוחניים וגשמיים כאחד, בחיי היום יום של האדם.

1. קראו בפני התלמידים משפט זה מתוך ברכת המזון: "[…]כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. […]", הסבירו להם שהכוונה היא שהאל דואג לכך שיהיו גם מצרכי המזון וגם מי שיכין אותם. שאלו:

• מי מכין את הארוחות בביתכם?
• כיצד אתם מודים לו או לה על כך?
• חשבו ודונו עם התלמידים, על דרכים בהן אפשר להודות למי שמכין ארוחות אלו, (למשל: כתיבת ספר מתכונים כיתתי, הכנת אחת הארוחות בבית, הגשת ארוחת בוקר מפנקת ועוד).

2. בקשו מהתלמידים לציין, מהם הדברים הנוספים הנעשים למענם במהלך היום ומי עושה זאת? שאלו:

• מה הדברים שבלעדיהם לא היו יכולים לנהל שיגרת חיים טובה?
• כיצד הם נוהגים להודות על המעשה?
• מה חשיבות ההודיה?

3. הגידו לתלמידים לבחור יום בחייהם ובקשו מהם:

• לכתוב על כרטיסיה ברכת תודה לכל אחד מבני המשפחה אשר עושה דבר מה למענם.
• להחליט על מעשה, או פעולה, אותה הם יכולים לעשות למענם לאות תודה.

לסיכום:

• בחנו ודנו במושגים תודה, הודיה, רוחניות וגשמיות.
• דנו ברעיונות לדרכים בהן ניתן להודות לאחר.

זהו שיר הודיה על הטוב שמקבל האדם. השיר עוסק בדברים שעליהם יש להודות, רוחניים וגשמיים כאחד, בחיי היום יום של האדם.

1. הסבירו לתלמידים שלפי המסורת ברכת ,"מודה אני", זו הברכה הראשונה הנאמרת מידי בוקר, ומבטאת הודיה לאל על החיים המתחדשים מידי בוקר לאחר השינה. צטטו בפניהם: "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ:" בקשו מהתלמידים:

• לכתוב את כל מה שקורה במהלך הבוקר עד הגעתם לבית הספר ולציין את כל מה שנעשה למענם ועל ידי מי.
• לתאר בכיתה – כיצד נראה הבוקר שלהם.
• לספר מה בני הבית עשו עבורם בבוקר ולמי הם צריכים להודות על כך?
• לציין אם הודו על מעשים אלו ולספר כיצד היה נראה הבוקר לולא עשו למענם דברים אלה.

2. הסבירו לתלמידים את המושג, "רוחניות" , כמילה המציינת את חיי הנפש והרגש ואת המושג "גשמיות" כמילה המציינת את החיים החומריים והפיזיים. לאחר מכן:

• בקשו מהם להכין טבלה ובה מצוינים בעמודה אחת הדברים הרוחניים המופיעים בשיר ובעמודה השנייה הדברים הגשמיים המופיעים בשיר.
• דונו בממצאים ובחנו האם עלו התלבטויות בנוגע לחלק מהשיבוצים.
• בקשו מהתלמידים להוסיף דבר אחד שהם מודים עליו שלא נמצא בשיר.

לסיכום:

• בחנו ודנו במושגים תודה, הודיה, רוחניות וגשמיות.
• דנו ברעיונות לדרכים בהן ניתן להודות לאחר.

השיר נכתב על ידי עוזי חיטמן. עוזי חיטמן היה יוצר פורה שכתב בסגנונות מוזיקליים רבים.
בביתו הוא נחשף למוזיקה חסידית ותקליטי חזנות, ובמקביל אהב להאזין למוסיקת פופ ורוק ולתקליטים מסגנונות מגוונים בשפות אירופאיות שונות.
במהלך שנות ה – 70 שיתף עוזי חיטמן פעולה עם זמרים ים תיכוניים רבים ובהם חיים משה, שימי תבורי ומרגלית צנעני. בתקופה זו,  הזמר הים תיכוני לא הושמע ברדיו, וחיטמן נלחם על מקומו בתרבות הישראלית.

עוזי חיטמן הרבה לכתוב מילים ללחנים יווניים. השיר תודה בוצע במקור על ידי יורגוס דאלארס,  ובארץ בוצע על ידי הזמר חיים משה. ניתן לשמוע שחיטמן היטיב לשמר את הסגנון המוזיקלי היווני, גם במעבר לשפה העברית.

מבנה השיר הוא סוג של רונדו, כאשר הפזמון החוזר, (תודה על כל מה שבראת…), מתחיל ומסיים את השיר.

1. בקשו מהתלמידים לשיר סולם מי מינור בעלייה וירידה. תרגלו את שירת הסולם בדרכים מגוונות כגון שירה לפי תנועות קודאי, שירת הסולם בצלילים חסרים, (התלמידים שרים בלב), ייצוג צלילי הסולם בחישוקים כשכל חישוק הוא צליל, (הילד הולך בחישוק והילדים שרים כשהמורה מלווה בנגינה) וכו'.

• בשירת סולם שלא במנעד התלמידים, רצוי לחלק את הסולם לשני טטרקורדים. הטטרקורד הראשון הוא מהצליל מי ועד הצליל לה. בשירת הטטרקורד השני, המתחיל בצליל סי, שרים באוקטבה נמוכה יותר.

2. בקשו מהתלמידים לנצח משקל 4/4 או לטפוח על הירכיים את הפעמה הראשונה ו – 3 פעמות נוספות באצבע צרידה.

3. שירו את השיר ובקשו מהם להבחין האם השיר מתחיל בפעמה הראשונה. ניתן לחדד ולשאול באיזו פעמה התחיל השיר.

4. הציגו בפני התלמידים את התווים הבאים והראו להם את הקדמה.

• בקשו מהתלמידים לסמן את הצליל המרכזי, (מי).
• שירו עם התלמידים את הקו המלודי בשפת המקצב.
• שירו את הפזמון תוך מעקב בתווים ובקשו מהתלמידים להבחין באיזו מילה מתחילה התיבה הראשונה שלאחר הקדמה, (מי).

5. שירו את השיר ובקשו מהתלמידים להצטרף בפזמון תוך כדי ניצוח.

6. הראו לתלמידים את התווים הכתובים ושירו איתם בשפת המקצב.

7. בקשו מהם לסמן ,איפה יש מנגינה שחוזרת על עצמה במדויק אך בשינוי, (השאה), של צליל כלפי מעלה, (סקוונצה).

8. חלקו לתלמידים דף עם מילות השיר, ובקשו מהם לסמן איזה מילים מופיעות בסקוונצה, בכל אחד מהבתים.

9. בקשו מהתלמידים לשיר את כל השיר במלואו.

סיכום

• למדנו המחשת המושג פעמה באמצעות הקשות ותנועה במרחב.
• למדנו המחשת המושג קדמה וביצועו בדרכים מגוונות.
• סקוונצה – הסבר המושג וזיהויו בתווים ובמילות השיר
• ניתוח שיר ע"פ פרמטרים מוזיקליים
• השוואת ביצועים ע"פ פרמטרים מוזיקליים
• בעבודה בקבוצות, התנסות בכתיבת בתים נוספים לשיר
• סיום תהליך בהצגת תוצרים בפני חברי הכיתה

השיר נכתב על ידי עוזי חיטמן. עוזי חיטמן היה יוצר פורה שכתב בסגנונות מוזיקליים רבים.
בביתו הוא נחשף למוזיקה חסידית ותקליטי חזנות, ובמקביל אהב להאזין למוסיקת פופ ורוק ולתקליטים מסגנונות מגוונים בשפות אירופאיות שונות.
במהלך שנות ה – 70 שיתף עוזי חיטמן פעולה עם זמרים ים תיכוניים רבים ובהם חיים משה, שימי תבורי ומרגלית צנעני. בתקופה זו,  הזמר הים תיכוני לא הושמע ברדיו, וחיטמן נלחם על מקומו בתרבות הישראלית.

עוזי חיטמן הרבה לכתוב מילים ללחנים יווניים. השיר תודה בוצע במקור על ידי יורגוס דאלארס,  ובארץ בוצע על ידי הזמר חיים משה. ניתן לשמוע שחיטמן היטיב לשמר את הסגנון המוזיקלי היווני, גם במעבר לשפה העברית.

מבנה השיר הוא סוג של רונדו, כאשר הפזמון החוזר, (תודה על כל מה שבראת…), מתחיל ומסיים את השיר.

1. שאלו את התלמידים איך לדעתם תישמע מוזיקה המביעה תודה.

2. ארגנו עם התלמידים את הפרמטרים המוזיקליים לפי תזמור, טמפו, דינמיקה וארטיקולציה, מבנה, אופי, קונטור מלודי וכו'.

3. השמיעו לתלמידים את השיר בביצועו של חיים משה ובדקו יחד אם תשובותיהם מתאימות.

4. השמיעו לתלמידים את הביצוע של  יורגוס דאלארס  ובקשו מהם לציין מה דומה ומה שונה בין הביצועים, על פי הפרמטרים המוזיקליים.

5. חלקו את התלמידים לקבוצות ובקשו מהם לחבר בית נוסף בו ייכתבו על מה הם מודים.

6. בקשו מהתלמידים לשיר את השיר ובסופו הנחו כל קבוצה לעמוד בתורה ולבצע את הבית שחיברו.

סיכום

• למדנו המחשת המושג פעמה באמצעות הקשות ותנועה במרחב.
• למדנו המחשת המושג קדמה וביצועו בדרכים מגוונות.
• סקוונצה – הסבר המושג וזיהויו בתווים ובמילות השיר
• ניתוח שיר ע"פ פרמטרים מוזיקליים
• השוואת ביצועים ע"פ פרמטרים מוזיקליים
• בעבודה בקבוצות, התנסות בכתיבת בתים נוספים לשיר
• סיום תהליך בהצגת תוצרים בפני חברי הכיתה