מצורף נספח

זהו שיר תפילה. מה מבקשת התפילה? מי אומר אותה? מה הם מקורות ההשראה של תפילת הילדים לשלום?

אוהב שלום ורודף שלום

אוריינות:

בשיר מדברים על חלום, לכל אחד יש חלום על השלום.

1. הקריאו את השיר ובקשו מהתלמידים לסמן תמונות או ביטויים הקשורים לשלום (למשל: "מכאן נמשיך… לעשות שלום", "היד מושטת מבקשת יד אחרת", "יום חדש", "הארץ הטובה").

2. במליאה בקשו מהתלמידים לשתף בבחירתם ולהרחיב על חלום השלום.

3. בחברותות, בקשו מהם לבחור מתוך השיר תמונה אחת של שלום, ולכתוב חיבור קצר, לצייר או לצלם תמונה שמרחיבה את החלום שבשיר.

ערך במבחן:

החלום המרכזי שבשיר הוא החזון של הנביא ישעיהו, המצוטט מישעיהו ב', ד' (קישור לטקסט באתר תרבותי).

1. קראו עם התלמידים את הפסוקים. הסבירו את המילים וערכו השוואה בינן לבין הציטוט מהשיר:

• מה דומה?
• מה שונה? (למשל, שימו לב שהחלק הראשון בפסוק לא מופיע, ושיש שינוי בסדר הופעת הקטעים בפסוק. בשיר כל קטע נאמר פעמיים.)
• שאלו את התלמידים איזו תמונת שלום עולה מהפסוק? האם מהשיר עולה אותה תמונה? בקשו נימוקים.

2. בפסוק ובשיר הופכים כלי נשק לכלי עבודה. בזמן התנ"ך חרבות וחניתות היו כלי הנשק המוכרים, ואתים ומזמרות היו כלי עבודה נפוצים.

• שאלו את התלמידים מה התוצאות של שימוש בכלי נשק? (מוות, הרס, חורבן, ייאוש, עצב…) ומה התוצאות של שימוש בכלי עבודה? (בנייה, שגשוג, תקווה, יופי, טוב).
• הזמינו את הילדים לחשוב (בזוגות) על חייהם. אילו "כלי נשק" – דברים שמביאים להרס וכאב (גם מילים או התנהגות פוגענית) – קיימים, וכיצד הם יכולים להפוך ל"כלי עבודה", כלומר לפיוס, לאחווה, לטוב.
• בקשו מהם ליצור סמל או כרזה לפרסום המסר של "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות" בחיי בית הספר, ולהציע הצעות מעשיות שאפשר ליישמן (למשל: להפוך מילה פוגעת למילה בונה, להפוך יד סגורה באגרוף ליד פתוחה לקשר).

לסיכום: 

• העמקנו בהבנת ערך השלום.
• למדנו טקסטים קלסיים עם טקסט עכשווי.
• השווינו בין טקסטים קלסיים וטקסט חדש.
• הכרנו ביטויים חדשים ואת משמעותם.

מצורף נספח

זהו שיר תפילה. מה מבקשת התפילה? מי אומר אותה? מה הם מקורות ההשראה של תפילת הילדים לשלום?

תפילת האדם

אוריינות:

התפילה היא תופעה אנושית אוניברסלית שמילאה מאז ומעולם תפקיד בדת ובתרבות. שורש המילה תפילה בעברית הוא פל"ל, והיא מכוונת בעיקר אל ציפייה דרוכה ותקווה לעתיד.

• הורו לתלמידים לקרוא את השיר ולסמן בו מילים וביטויים שמצדיקים את שמו –   "תפילה לשלום" (השמיעו ברקע את השיר).
• בחברותות, בקשו מהתלמידים לבחור שני ביטויים שמייצגים לדעתם את התפילה.
• ברביעיות בקשו מהתלמידים להגיע לביטוי אחד.
• במליאה שאלו אילו קבוצות לא הגיעו להסכמה על ביטוי אחד. בקשו מהתלמידים להסביר מדוע לדעתם זה קרה, ולאחר מכן בקשו משאר הקבוצות לשתף.

ערך במבחן:

בשנת 1948, לאחר הקמת מדינת ישראל, נוספה לסידור התפילה לשלום המדינה.

קראו עם התלמידים את הבית הראשון של התפילה והסבירו במידת הצורך.

• בחברותות בקשו מהתלמידים לערוך השוואה בין השיר לבין התפילה לשלום המדינה.
  קריטריונים להשוואה: הנמען, סוג הפנייה, כינויים לארץ ישראל,  מי ייהנה מהגשמת התפילה, המוען, ביטויי רגש.
  אפשרו לילדים להוסיף עוד קריטריונים (טבלה לדוגמה בנספח).
• חזרו למליאה ומלאו טבלה מסכמת מאמירות הילדים. תנו דגש מיוחד למשמעות ההבדלים בין התפילות.

לסיכום: 

• העמקנו בהבנת ערך השלום.
• למדנו טקסטים קלסיים עם טקסט עכשווי.
• השווינו בין טקסטים קלסיים וטקסט חדש.
• הכרנו ביטויים חדשים ואת משמעותם.