חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי
בתרבות היהודית-ישראלית התקיים תהליך מתמשך של יצירה, המשולה ללידת שיר. התנ"ך, המשנה והתלמוד, ספרות המדרש והפרשנות לספרות הקודש , ספרות עיונית ומיסטית, פיוטים, השירה והאומנות בזמננו – יצירתם של כל אלה הייתה כרוכה בקשיים מצד אחד, ובשמחת היצירה מהצד האחר. התרבות היהודית-ישראלית לדורותיה כוללת יוצרים מתחומים רבים המייצגים השקפות עולם שונות, ויצירותיהם משפיעות גם בימינו על המשך היצירה ועל חיי התרבות. יצירות מסוימות הפכו במרוצת השנים ל'עצמאיות', בעלות ערך משל עצמן, מעבר לזמנן ולזהות מחבריהן. לפנינו שיר שנולד בישראל לפני כמה עשורים, ומאז הוא "הולך לבד", ופוגש גם אותנו בדרכו. האם גם אנחנו יכולים להוסיף שיר או יצירה משלנו ליצירה היהודית-ישראלית הגדולה, וכולם ישמחו בהם?
כיתות ג׳-ד׳
הפליאה הגדולה אל מול יצירה חדשה
הורו לתלמידים להתמקד בכותרת השיר ובשני הבתים האחרונים.
אוריינות:
1. הכותרת של השיר היא היגד דו-משמעי: שאלה המחכה לתשובה (?) וגם פליאה גדולה על עצם היווצרותו של שיר חדש בעולם (!) תנו דוגמה להיגד אחר, שאפשר להציב אחריו סימן שאלה או סימן קריאה, ובעזרתם לשדר בכל פעם משמעות אחרת (למשל: איך גדלת).
2. מדוע מעניין לשאול איך שיר נולד? על מה יש להתפלא כשנולד שיר?
3. בחרו ביטויים שונים מתוך שני הבתים האחרונים. האם הם מבטאים שאלה או פליאה לדעתכם? הסבירו מהי השאלה או מהי הפליאה.
4. הבהירו לתלמידים את ההבדל בין דימוי למטאפורה ובקשו מהם להציג דוגמה לכל אחת מהטכניקות הללו בשני הבתים האחרונים.
5. בשיר נאמר "בהתחלה זה כואב, אחר כך יוצא החוצה". מה לדעתכם רצה המשורר לתאר במטאפורה הזאת? מה הקשר בין כאב לבין לידת שיר?
6. צחוק או תינוק או בישול עם תבלינים וחומרים משונים – איזו משלוש האפשרויות הללו קולעת לדעתכם במיוחד לתיאור תהליך של יצירת שיר? נמקו תשובתכם.
7. הציעו לתלמידים לחשוב על דימוי או מטאפורה למשהו שהם יצרו, ולכתוב בעזרתם שיר קצר. הציגו דוגמאות נבחרות של השירים בפני הכיתה ואפשרו לתלמידים לשאול את כותבי השיר שאלה או להביע פליאה אל מול יצירתם.
ערך במבחן:
1. דונו עם התלמידים על "קצת פלפל, קצת מלח…" בעולם הטקסטים העשיר של התרבות היהודית-ישראלית: אילו תבלינים הכרחי לדעתם להוסיף לטקסט עברי, כדי שיוכל "ללכת לבד" ולהשפיע על דורות רבים אחריו? אילו תבלינים או חומרי-בישול אינם הכרחיים? אפשר להיעזר במחסן מילים (למשל: חרוזים, פזמון חוזר, רעיון, קשר עם המקורות בתרבות היהודית, מסר, כתיבה בלי שגיאות כתיב, חידוש, התבססות על חוויה מוכרת, אופטימיות, רגשות, שמחה, עצב ועוד).
לסיכום:
- עמדנו על יכולתו של שיר מוכר ואהוב ליצור אצלנו רגש שייכות לקבוצה.
- ביררנו את רגש הפליאה המתעורר אל מול יצירה חדשה.
- למדנו על תהליכי היצירה המורכבים המאפיינים את השירה והאומנות, כמו גם את היצירה הרב-דורית של התרבות היהודית-ישראלית.
- היכרנו את המושגים: "השראה" ו"יצירה" ודנו במקומם בתהליך שעובר האומן ובתהליך שאנו עצמנו עוברים כשאנו לומדים או יוצרים.
