זרקור על תרבות יהודית ישראלית
השיר נכתב כעשר שנים אחרי מלחמת ההתשה ומספר על מות אחיו הצעיר של המשורר אהוד מנור, יהודה וינר, שנהרג במלחמת זו. על פי מנור, השיר מהווה ביקורת על אוזלת היד והיעדר ההתייחסות למותם המיותר, לדעתו, של חיילים רבים בזמן המלחמה. השיר פותח במשפט "אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת" אמירה הצהרתית המנסה לענות על השאלה המעט מורכבת- למה לחיות במקום הזה? מדוע לחיות דווקא בארץ ישראל?
הפסוק המקראי המלווה את השיר "אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. (דברים ח ז-ח) נאמר ע"י משה לפני כניסת בני ישראל לארץ, והוא מתאר את השפע שהעם ימצא בארץ.
ארץ ישראל משובחת בנופיה, באווירה, בפירותיה ובמימיה. שבעת המינים הנזכרים בהמשך הפסוק הם המצרכים להם זקוק האדם על מנת לכלכל את ביתו במשך כל השנה, בחורף ובקיץ. הבעיה בעולם העתיק הייתה, לדאוג למזון גם בשעה שהוא כלה מין השדה ומין המטע ומינים אלו ניתן לאכול גם בעודם טריים, וגם, לאחר שמשמרים אותם, בימי מחסור.
הנאמר בפסוק המקראי הוא אחת הסיבות לחיים שלנו כאן, במדינת ישראל. במהלך המפגשים נאתר סיבות נוספות.
כיתות א-ב
1. כתבו על את המשפט הפותח "אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת" ובררו עם התלמידים את משמעותו.
2. קראו את המשך המשפט "גַּם אִם אַדְמָתִי בּוֹעֶרֶת", ושאלו למה הכוונה במשפט (לדובר יש אש בבית? יש מלחמה בארץ? מצב אחר לא טוב בארץ? מהו?)?
- מהם המצבים הקשים או המורכבים בגללם "האדמה בוערת"?
3. המסקנה בשיר היא שלמרות הקשיים "כָּאן הוּא בֵּיתִי".
- מה מלמדת מסקנה זו? מדוע היא נאמרת? האם התלמידים מסכימים עם אמירה זו?
4. לצד המשפט הכתוב על הלוח "אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת" כתבו את הפסוק המלווה את השיר "אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר" (דברים ח, ז).
- חברו בין שני המשפטים ובחנו עם התלמידים את המשמעות המורחבת והנוספת העולה מהכתוב.
- בקשו מהתלמידים לצייר את הנאמר בפסוק המקראי על הארץ, ולהוסיף, על פי פרשנותם, דימויים אחרים המלמדים, לדעתם, כי "אין לנו ארץ אחרת".
לסיכום
- בחנו את חשיבותה של ארץ ישראל לעם היהודי
- בדקנו אופנים שונים של זיקה וקשר לארץ
- זיהנו קשיים וכאב בארץ, והצענו הצעות דרכים להקל ולמנוע קשיים אחרים.
זרקור על תרבות יהודית ישראלית
השיר נכתב כעשר שנים אחרי מלחמת ההתשה ומספר על מות אחיו הצעיר של המשורר אהוד מנור, יהודה וינר, שנהרג במלחמת זו. על פי מנור, השיר מהווה ביקורת על אוזלת היד והיעדר ההתייחסות למותם המיותר, לדעתו, של חיילים רבים בזמן המלחמה. השיר פותח במשפט "אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת" אמירה הצהרתית המנסה לענות על השאלה המעט מורכבת- למה לחיות במקום הזה? מדוע לחיות דווקא בארץ ישראל?
הפסוק המקראי המלווה את השיר "אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. (דברים ח ז-ח) נאמר ע"י משה לפני כניסת בני ישראל לארץ, והוא מתאר את השפע שהעם ימצא בארץ.
ארץ ישראל משובחת בנופיה, באווירה, בפירותיה ובמימיה. שבעת המינים הנזכרים בהמשך הפסוק הם המצרכים להם זקוק האדם על מנת לכלכל את ביתו במשך כל השנה, בחורף ובקיץ. הבעיה בעולם העתיק הייתה, לדאוג למזון גם בשעה שהוא כלה מין השדה ומין המטע ומינים אלו ניתן לאכול גם בעודם טריים, וגם, לאחר שמשמרים אותם, בימי מחסור.
הנאמר בפסוק המקראי הוא אחת הסיבות לחיים שלנו כאן, במדינת ישראל. במהלך המפגשים נאתר סיבות נוספות.
כיתות ג-ד
1. קראו עם התלמידים את השיר ובררו את משמעותו
2. התמקדו במשפט "רַק מִלָּה בְּעִבְרִית חוֹדֶרֶת אֶל עוֹרְקַי, אֶל נִשְׁמָתִי"
- מה משמעותה של השפה העברית או ה" מִלָּה בְּעִבְרִית" לדובר בשיר
- מדוע השפה העברית חשובה לו?
- למה מתכוון הדובר כשהוא אומר שהשפה "חוֹדֶרֶת אֶל עוֹרְקַי, אֶל נִשְׁמָתִי"
- האם השפה העברית חשובה גם לנו ומדוע, (נזכיר את תחיית השפה העברית- שפה שלא תפקדה כאלפיים שנה וחודשה ע"י המפעל הציוני).
3. קראו את הפסוק המקראי המלווה את השיר, "אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר".
- כיצד משה מתאר את ארץ ישראל ואלו דברים הוא מדגיש?
- כיצד אתם הייתם מתארים את הארץ?
4. בקשו מהתלמידים להביא מהבית תמונות "המתארות" את הנאמר בפסוק. הציגו אותן בכיתה ובחנו אותן. היכן הן צולמו?
- בקשו מהתלמידים להוסיף תיאורים משלהם על הארץ, מעבר לאלו הנזכרים בפסוק או בשיר.
לסיכום
- בחנו את חשיבותה של ארץ ישראל לעם היהודי
- בדקנו אופנים שונים של זיקה וקשר לארץ
- זיהנו קשיים וכאב בארץ, והצענו הצעות דרכים להקל ולמנוע קשיים אחרים.
זרקור על תרבות יהודית ישראלית
השיר נכתב כעשר שנים אחרי מלחמת ההתשה ומספר על מות אחיו הצעיר של המשורר אהוד מנור, יהודה וינר, שנהרג במלחמת זו. על פי מנור, השיר מהווה ביקורת על אוזלת היד והיעדר ההתייחסות למותם המיותר, לדעתו, של חיילים רבים בזמן המלחמה. השיר פותח במשפט "אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת" אמירה הצהרתית המנסה לענות על השאלה המעט מורכבת- למה לחיות במקום הזה? מדוע לחיות דווקא בארץ ישראל?
הפסוק המקראי המלווה את השיר "אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. (דברים ח ז-ח) נאמר ע"י משה לפני כניסת בני ישראל לארץ, והוא מתאר את השפע שהעם ימצא בארץ.
ארץ ישראל משובחת בנופיה, באווירה, בפירותיה ובמימיה. שבעת המינים הנזכרים בהמשך הפסוק הם המצרכים להם זקוק האדם על מנת לכלכל את ביתו במשך כל השנה, בחורף ובקיץ. הבעיה בעולם העתיק הייתה, לדאוג למזון גם בשעה שהוא כלה מין השדה ומין המטע ומינים אלו ניתן לאכול גם בעודם טריים, וגם, לאחר שמשמרים אותם, בימי מחסור.
הנאמר בפסוק המקראי הוא אחת הסיבות לחיים שלנו כאן, במדינת ישראל. במהלך המפגשים נאתר סיבות נוספות.
כיתות ה-ו
1. קראו את השיר בכיתה
- כיצד הדובר בשיר מתאר את הקשיים שלו (שימוש בדימויים מעולם הגוף :עורקים, לב, גוף כואב, הדובר בשיר סובל מבחינה גופנית ורוחנית)?
2. לאור הסבל הזה מחליט המשורר, "לֹא אֶשְׁתֹּק, כִּי אַרְצִי שִׁנְּתָה אֶת פָּנֶיהָ" ,הסבירו את משמעות המשפט.
- בררו בכיתה אלו קשיים או מקרים קיימים אותם נכון לשנות או לתקן?
- אלו קשיים או דברים הקיימים בבית הספר או בכיתה יש לשנות או לתקן?
- אילו רעיונות יכולים לאפשר לנו "לא לשתוק" אלא לעשות על מנת לשפר ולעשות טוב לחברה בארץ או לחברה בכיתה/בבית הספר?
3. ע"פ השיר, מה מקומה של ארץ ישראל בחיי העם היהודי?
4. קראו את הפסוק המקראי המלווה את השיר, "אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר" והסבירו את משמעותו
- בקשו מהתלמידים לכתוב, תוך שימוש בנאמר בפסוק, תגובה לטענתו של מנור, "אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת".
- בקשו מהתלמידים להרחיב את טיעוניהם ולבססם.
לסיכום
- בחנו את חשיבותה של ארץ ישראל לעם היהודי
- בדקנו אופנים שונים של זיקה וקשר לארץ
- זיהנו קשיים וכאב בארץ, והצענו הצעות דרכים להקל ולמנוע קשיים אחרים.
