ציטוט: "לִבִּי בַּמִזְרַח / וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב" (ר' יהודה הלוי).
משפט זה לקוח מתוך הפיוט הידוע של רבי יהודה הלוי, המתאר מצב שבו הנפש והלב של המשורר נתונים למזרח (לארץ ישראל), בעוד הוא נמצא פיזית בקצה מערב (בספרד). הפיוט מבטא את געגועי המשורר לארץ ישראל ורצונו העז להגיע אליה.
השיר של אביהו מדינה נקרא "ארץ אהובה" והוא מתאר רגשות כלפי ארץ ישראל. בשיר ניתן לזהות כמיהה לארץ ישראל שעברה מדור לדור, פליאה על תקומתה של הארץ בימינו וכן תקווה לעתיד של שלום.
ערכים מובילים בשיר: אהבת הארץ, כמיהה, מסורת, משפחתיות, תקווה.
הסבירו: אנחנו נשמע עוד מעט שיר שהכותרת שלו היא "ארץ אהובה".
בקשו מהתלמידים לחשוב על מקום שבו הם ביקרו בארץ ישראל וממש אהבו ולספר מה יש במקום הזה? מה כיף בו? מדוע הם ממליצים לנו לבקר בו? אפשר לבקש לצייר את המקום וליצור תערוכה של כל המקומות האהובים בארץ ישראל.
אפשרות נוספת: ציירו באופן סכמטי את מפת ארץ ישראל על הלוח והכינו יחד עם התלמידים רשימה של מקומות מרכזיים בארץ: ירושלים, תל אביב, חיפה, אילת, כנרת, ים המלח, ועוד (או מקומות שהתלמידים ביקרו בהם ואהבו).
כתבו את שמות המקומות על פתקיות ושאלו לגבי כל פתקית: מי מכיר את המקום? מי טייל שם? מי יודע היכן המקום נמצא על המפה? לאחר מכן הדביקו יחד עם התלמידים את הפתקיות במקומות המתאימים במפה.
בהמשך צפו בקליפ של השיר.
עם סיום הצפייה שאלו את התלמידים: מי זוכר אילו מקומות מוזכרים בשיר?
הכינו רשימה על הלוח והשוו עם הנקודות המסומנות במפה.
לסיכום הפעילות, שאלו איזה מהמקומות המוזכרים בשיר הם היו הכי רוצים להכיר.
ציטוט: "לִבִּי בַּמִזְרַח / וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב" (ר' יהודה הלוי).
משפט זה לקוח מתוך הפיוט הידוע של רבי יהודה הלוי, המתאר מצב שבו הנפש והלב של המשורר נתונים למזרח (לארץ ישראל), בעוד הוא נמצא פיזית בקצה מערב (בספרד). הפיוט מבטא את געגועי המשורר לארץ ישראל ורצונו העז להגיע אליה.
השיר של אביהו מדינה נקרא "ארץ אהובה" והוא מתאר רגשות כלפי ארץ ישראל. בשיר ניתן לזהות כמיהה לארץ ישראל שעברה מדור לדור, פליאה על תקומתה של הארץ בימינו וכן תקווה לעתיד של שלום.
ערכים מובילים בשיר: אהבת הארץ, כמיהה, מסורת, משפחתיות, תקווה.
שלב 1: שאלו את התלמידים: מי מכיר את ארבעת הכיוונים? (הם נקראים גם "ארבע רוחות השמיים" או "שושנת הרוחות"). ציירו על הלוח תרשים בסיסי:
שלב 2: רשמו על הלוח את המשפט מתך שירו של יהודה הלוי:
"לִבִּי בַּמִזְרַח / וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב".
הסבירו: ר' יהודה הלוי כתב: הלב שלי נמצא במזרח ואני (אנוכי) נמצא במערב.
שאלו:
- למה, לדעתכם, התכוון ר' יהודה הלוי?
- מה זה אומר שאני במקום אחד והלב שלי במקום אחר? (למורה: זה אומר שאני במקום מסוים, אבל רוצה להיות במקום אחר, שיש בי געגועים למשהו רחוק ממני).
- נסו לנחש: איפה נמצא ר' יהודה הלוי ואיפה נמצא הלב שלו?
ספרו בקצרה על ר' יהודה הלוי: רבי יהודה הלוי הוא רב יהודי, הוגה דעות ומשורר חשוב שחי בספרד לפני מאות שנים (במאות 12-11). באותה תקופה היו שם (וגם בארץ ישראל) הרבה מלחמות בין נוצרים למוסלמים, והוא נדד ממקום למקום. הם אתם יכולים עכשיו לנחש עכשיו איפה הלב שלו?
רבי יהודה הלוי רצה מאוד לעלות לארץ ישראל, ואף כתב על כך בהרחבה בספרו. בשלב מסוים הוא באמת יצא למסע בארץ ישראל, אפילו שזה היה מאוד מסוכן באותם ימים. אנו יודעים שהגיע בדרך הים עד למצרים (שם התקבל בכבוד גדול על ידי הקהילה היהודית). משם הוא התכוון להמשיך במסעו לארץ, אך לא ברור אם הוא אכן הצליח בכך. יש כאלה שאומרים שהוא נפטר במצרים ויש כאלה שאומרים שהוא הצליח להגיע לארץ.
שלב 3: הסבירו: עוד מעט נשמע שיר שנקרא "ארץ אהובה" וגם הוא נכתב על ארץ ישראל. בשיר כתוב:
"מגדלים אל על נישאו,
בהרים כרמים ניטעו,
בארץ אהובה
את חיכית שנים אלפיים,
אנו בכיליון עיניים
למשיח שלא בא".
שאלו את התלמידים: מה מתואר כאן? גם הפריחה של ארץ ישראל בימינו – אנחנו בונים מגדלים ונוטעים כרמים, וגם הכמיהה לארץ ישראל במשך אלפי שנות גלות.
חלקו את התלמידים לחברותא ובקשו מהם לתת ביטוי בציור לבית הזה מתוך השיר.
עם סיום העבודה בחברותא, בקשו מהתלמידים להסביר מילולית את הפרשנות החזותית שהם נתנו לבית לעיל מתוך השיר.
לסיכום הקשיבו יחד לשיר.
ציטוט: "לִבִּי בַּמִזְרַח / וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב" (ר' יהודה הלוי).
משפט זה לקוח מתוך הפיוט הידוע של רבי יהודה הלוי, המתאר מצב שבו הנפש והלב של המשורר נתונים למזרח (לארץ ישראל), בעוד הוא נמצא פיזית בקצה מערב (בספרד). הפיוט מבטא את געגועי המשורר לארץ ישראל ורצונו העז להגיע אליה.
השיר של אביהו מדינה נקרא "ארץ אהובה" והוא מתאר רגשות כלפי ארץ ישראל. בשיר ניתן לזהות כמיהה לארץ ישראל שעברה מדור לדור, פליאה על תקומתה של הארץ בימינו וכן תקווה לעתיד של שלום.
ערכים מובילים בשיר: אהבת הארץ, כמיהה, מסורת, משפחתיות, תקווה.
כתבו על הלוח את המשפט מתוך שירו של ר' יהודה הלוי:
"לִבִּי בַּמִזְרַח / וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב".
שלב 1: ניסיון לפענח את המשפט והקשרו.
שאלו את התלמידים:
- מה, לדעתכם, הכוונה במשפט הזה?
- מה זה אומר שאדם מספר שהוא נמצא במקום אחד והלב שלו במקום אחר?
- על מה, לדעתכם, נכתב השיר?
אפשר לספר על ר' יהודה הלוי והתקופה:
ר' יהודה הלוי (ריה"ל) נולד בעיר טולדו שבספרד. הוא קיבל חינוך בתחום היהדות וגם בתחום ההשכלה הכללית-הערבית.
בהיותו בן עשרים פלשו המוסלמים לספרד והחלו מלחמות בינם לבין הנוצרים. ר' יהודה הלוי נאלץ לנדוד מאזור לאזור כדי להימלט הן מסכנת המוסלמים הן מגזירות הנוצרים. יהודה הלוי היה משורר ופילוסוף, לפרנסתו עסק במסחר וברפואה. בשנת 1140 החליט לעזוב את ספרד ולעלות לארץ ישראל, אבל הוא הגיע רק עד מצרים – ושם כנראה נפטר.
ר' יהודה הלוי נודע כגדול המשוררים העברים בימי הביניים. כיום מצויים בידינו 750 שירים מפרי עטו, ובהם שירי קודש – פיוטים לשבת ולחגים וכן שירי חול רבים: שירי חתונה ויין, שירי שבח וידידות, שירי ציון, ועוד.
הציגו על גבי מפה היכן נמצאת ספרד (באירופה) והיכן נמצאת ישראל (במזרח התיכון, מזרחית לאירופה). 
שלב 2: קיימו דיון על ימינו ושאלו:
- האם אתם מכירים סיפורים של כמיהה לארץ ישראל? (אולי סיפור משפחתי?).
- האם, לדעתכם, גם כיום יש כמיהה לארץ ישראל?
שלב 3: הסבירו שעוד מעט נשמע שיר שנקרא "ארץ אהובה". בבית האחרון כתוב:
מגדלים אל על נישאו,
בהרים כרמים ניטעו,
בארץ אהובה
את חיכית שנים אלפיים,
אנו בכיליון עיניים
למשיח שלא בא.
שאלו את התלמידים:
- בבית הזה מתוארות שתי תופעות שונות. מהן?
למורה: תופעה אחת – הכמיהה והגעגועים לארץ ישראל: את חיכית שנים אלפיים, אנו (חיכינו) בכיליון עיניים. תופעה שנייה – הבנייה וההתחדשות של ארץ ישראל בימינו: בניית מגדלים ונטיעת כרמים, שהחלוצים ותושבי הארץ הקימו במו ידיהם ולא המשיכו להמתין לגאולה בדרך נס (המשיח).
לסיכום שמעו יחד את השיר.
