זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

בפיוט מדמיין המשורר, בן המאה ה 17 בתימן, את קיבוץ הגלויות מכל ארצות הפזורה לארץ ישראל בשמחה ובהדר.

כיתות ג'-ד'

קיבוץ גלויות  

אוריינות וערך במבחן:

פתיחת השיעור זהה לפעילות לכתות א'-ב'. (שאלות 1 – 3 )

ערך במבחן (המשך):

1. שאלו: האם אתם מכירים את סיפור העלייה לארץ של הוריכם והוריהם? (למורה: כוונו את התלמידים לנושאים כגון: באיזה אופן הגיעו לארץ – מטוס/אנייה/ רכבת/ הליכה ברגל; מה הביאו איתם העולים? היכן גרו בבואם? מעברות/ קיבוץ/ מרכז קליטה; כיצד התפרנסו בארץ? )

2. שאלו: האם, לדעתכם, חוויית העלייה אכן הייתה כפי שמדמיין אותה המשורר (בשיר וזמרה, ברון והדרה)?  מה היה משמח ומה היה קשה בעלייה לארץ?

3. סכמו עם התלמידים: מה דעתם על התהליך של קיבוץ הגלויות בארץ ישראל? האם הם שמחים שהתקיים? האם היה בו גם קושי? מהם היתרונות והחסרונות בתהליך זה (למורה: בקיבוץ הגלויות נוצר המתח בין יצירת חברה אחידה המוחקת את הייחוד התרבותי (כור היתוך) ובין התבדלות וריבוי תרבויות. האתגר הוא ביצירת חברה רב תרבותית).

לסיכום

• למדנו את המושג קיבוץ גלויות, כפי שהוא מוצג בפיוט, וכפי שהוא בא לידי ביטוי הלכה למעשה במדינת ישראל.
• המחשנו באופן חזותי (במפת העולם) ושפתי (ביטויים ופתגמים) את קיבוץ הגלויות.
• סיפרנו ולמדנו סיפורי עלייה מארצות שונות.
• שוחחנו על האתגר שמעמיד בפנינו תהליך זה: מריבוי תרבויות לחברה רב תרבותית.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

בפיוט מדמיין המשורר, בן המאה ה 17 בתימן, את קיבוץ הגלויות מכל ארצות הפזורה לארץ ישראל בשמחה ובהדר.

כיתות ה'-ו' 

קיבוץ גלויות – העלייה מתימן

אוריינות:

1. שאלו את התלמידים:

• מה מבקש המשורר מאלוהיו? באילו מילים הוא משתמש?
• מי הם השבויים, הזרויים? היכן הם נמצאים?
• כיצד מדמיין המשורר את עלייתם לארץ? באילו מילים הוא משתמש?

2. הסבירו לתלמידים את המונח (או בקשו מהם לקרוא את הערך) קיבוץ גלויות ושאלו:

• איזו שורה בפיוט מתארת חזון זה?

ערך במבחן:

3. הפנו את התלמידים לקרוא סיפור על העלייה לארץ מתימן ובקשו מהם לענות על השאלות:

• באיזו שנה נערך המבצע הגדול של עליית יהודי תימן לארץ?
• כיצד נקרא המבצע?
• על איזה פסוק מבוסס שם זה?
• איך התנהלו חיי היהודים בתימן?
• היכן התגוררו העולים מיד עם הגיעם ארצה?
• במה מצאו את פרנסתם?
• איך מסכם המספר את סיפור העלייה?

4. המשיכו את הדיון בכיתה תוך התייחסות לשאלות 5 – 7  בפעילות לכתות ג'-ד', לעיל.

לסיכום

• למדנו את המושג קיבוץ גלויות, כפי שהוא מוצג בפיוט, וכפי שהוא בא לידי ביטוי הלכה למעשה במדינת ישראל.
• המחשנו באופן חזותי (במפת העולם) ושפתי (ביטויים ופתגמים) את קיבוץ הגלויות.
• סיפרנו ולמדנו סיפורי עלייה מארצות שונות.
• שוחחנו על האתגר שמעמיד בפנינו תהליך זה: מריבוי תרבויות לחברה רב תרבותית.

זרקור מוזיקלי

מצורף נספח (ראה בקבצים להורדה)

פיוט שנכתב בתימן במאה ה-17 על ידי הפייטן יוסף בן ישראל. מן הפיוטים האהובים ביותר במסורת יהודי תימן. הפייטן מבקש מהאל לגאול את עם ישראל מהשבי בגלות ולענות לתפילותיהם, ומתאר את השמחה שתהיה בעת העלייה לארץ. זהו פיוט ארוך, אך בביצוע נשמעות חמש שורות בלבד. באופן מסורתי מדובר בפיוט קצבי המלווה בתיפוף ובריקוד. מנגינת הפיוט בנויה משני חלקים: החלק הראשון ארוך מן השני וכל אחד מהם חוזר פעמיים ברצף בשירת מענה (סולן- מקהלה). לימוד פיוט זה הוא הזדמנות להיכרות עם המסורת המוזיקלית הייחודית של יהודי תימן, להרחבה בנושא קראו באתר הזמנה לפיוט.

כיתות ג'-ד'

1. האזינו לפתיחה (עד 1:07) ושאלו: על מה מספר הפיוט?

2. האזינו לפתיחה שוב, בצעו את תנועות המראה, ובקשו מהתלמידים להצטרף לתנועות. בקשו מהתלמידים:

• להציג תנועה מן המראה הממחישה את אחת מן המילים.
• להסביר כיצד ממחישה המראה את הצטרפות המקהלה לשירת הסולן?
• למצוא קשר טקסט- לחן במילים "אלוהיי" ו"שבויים" (למורה: המילה "אלוהיי" מולחנת בצלילים הגבוהים ביותר בפיוט כפניה לאל במרום, המילה "שבויים" חוזרת על עצמה מספר פעמים ומולחנת בירידה מתמדת כמתארת את מצב העם השבוי בגולה ונמצא בתחתית)

3. האזינו לכל הפיוט והצטרפו לתנועות המראה. שאלו:

• מה מייצג השימוש ביד אחת במהלך המראה?
  שירת סולן/ סולו בכלי נגינה/ שתי התשובות נכונות.
• האם המקהלה שרה בדיוק כמו הסולן? כיצד זה מומחש בתנועות המראה?

4. בצעו את המשימות בשתי השקופיות הראשונות בנספח (ראה בקבצים להורדה).

5. צפו בסרטון  ושאלו אילו קשרים קיימים בין הפיוט והמראה שלמדתם לבין הסרטון?

6. לימדו לרקוד צעד תימני, בצעו את הפיוט בשירת מענה והוסיפו צעד תימני בקטעי המעבר.

מה למדנו?

• שירת מענה: הבחנה בין שירת סולן ומקהלה באמצעות תנועה
• תזמור: זיהוי כלי הנגינה המלווים את שירת הפייטן
• סגנון מוזיקלי: חשיפה למוזיקה ולריקוד של יהודי תימן
• "ציור מילים": באמצעות לחן ותנועה
• ביצוע, יצירה: ליווי הפיוט בנגינה, תיפוף וריקוד

זרקור מוזיקלי

מצורף נספח (ראה בקבצים להורדה)

פיוט שנכתב בתימן במאה ה-17 על ידי הפייטן יוסף בן ישראל. מן הפיוטים האהובים ביותר במסורת יהודי תימן. הפייטן מבקש מהאל לגאול את עם ישראל מהשבי בגלות ולענות לתפילותיהם, ומתאר את השמחה שתהיה בעת העלייה לארץ. זהו פיוט ארוך, אך בביצוע נשמעות חמש שורות בלבד. באופן מסורתי מדובר בפיוט קצבי המלווה בתיפוף ובריקוד. מנגינת הפיוט בנויה משני חלקים: החלק הראשון ארוך מן השני וכל אחד מהם חוזר פעמיים ברצף בשירת מענה (סולן- מקהלה). לימוד פיוט זה הוא הזדמנות להיכרות עם המסורת המוזיקלית הייחודית של יהודי תימן, להרחבה בנושא קראו באתר הזמנה לפיוט.

כיתות ה'-ו'

1. בטרם ההאזנה הראשונה בקשו מהתלמידים לשים לב למספר מרכיבים מוזיקליים ולתאר לאחר ההאזנה מה שמעו ביחס לכל מרכיב: מבצעים, מפעם, כלי נגינה, קשר טקסט- לחן, מבנה- פתיחה, בתים, קטעי מעבר, סיום. (למורה: ניתן לחלק את המשימות בין התלמידים או לאפשר לכל התלמידים להתייחס לכל המרכיבים. מומלץ להאזין לפחות פעמיים על מנת לאסוף כמה שיותר מידע)

2. סכמו על הלוח את ממצאי התלמידים. בקשו מהתלמידים להאזין שוב לפיוט ולהצטרף לתנועות המראה. לאחר ההאזנה שאלו: כיצד המחישו התנועות כל אחד מן המרכיבים המוזיקליים?

3. התבוננו במילות הפיוט ושאלו: מהו נושא הפיוט? ספרו את הרקע לכתיבתו, ובקשו מהתלמידים להציע כותרת לפיוט.

4. בצעו את כל המשימות בנספח (ראה בקבצים להורדה). (למורה: מומלץ להביא לכיתה פחים ולהתנסות בתיפוף עליהם כליווי לפיוט.)

5. העשרה (אפשרי בכל הכיתות): האזינו ולמדו על השיר "אגדת שלום שבזי" באתר שיר של יום. רבי שלום שבזי היה תלמידו וקרוב משפחתו של יוסף בן ישראל, כותב הפיוט. אילו קשרים קיימים בין הפיוט "אשאל אלוהיי" לשיר "אגדת שלום שבזי"?

מה למדנו?

• שירת מענה: הבחנה בין שירת סולן ומקהלה באמצעות תנועה
• תזמור: זיהוי כלי הנגינה המלווים את שירת הפייטן
• סגנון מוזיקלי: חשיפה למוזיקה ולריקוד של יהודי תימן
• "ציור מילים": באמצעות לחן ותנועה
• ביצוע, יצירה: ליווי הפיוט בנגינה, תיפוף וריקוד