רוח האדם אינה ניתנת למדידה לאפיון ולהגדרה, זו הרוח המאפשרת לאדם להתעלות מעל אתגרים וקשיים,
'לצאת מעצמו' לטובת האחר, ליצור, לפתח, ולהמציא מתוך חידוד המחשבה וכוח יצירתי אנושי.
רוח האדם במידה רבה מניעה את העולם האנושי קדימה.

כיתות ג׳-ד׳ 

לא בגלל הכוח רק בגלל הרוח – רוח ככוח מניע

אוריינות:

1. מצאו את כל המקומות בהם הרוח נושבת בשיר.

2. שוחחו עם התלמידים ושאלו – איזו מן רוח היא זו הנושבת בתוכי, במוחי, בנשמתי, בדמי? האם זו אותה רוח הנושבת בגבי? מה תפקידה של הרוח הזו?

3. עסקו בביטויים השונים של רוח (המופיעים במילון) אילו ביטויים עולים מהשיר? שייכו את הביטוי למשפט מהשיר ונמקו.

ערך במבחן:

1. קראו עם התלמידים את המשנה ממסכת אבות.
איזהו גיבור הכובש את יצרו, שנאמר (משלי, ט"ז, 32]) "טוב ארך אפים מגבור, ומושל ברוחו מלכד עיר" (אבות פרק ד' משנה א')  למורה: במשנה זו מציעים חכמים הגדרה למושג גיבור, הנסמכת על פסוק תנכ"י מספר משלי.

• בקשו מהתלמידים לנסח את המסר של המשנה במילים שלהם.
• מה הקשר בין דבריו של מחבר ספר משלי והשיר 'בגלל הרוח'?
• הסבירו את העדיפות שנותנת המשנה לכוח הרוחני על פני הכוח הפיזי.
• עמדו על המשמעויות, ההבדלים והחיבורים שבין הביטויים 'עז רוח'  ו'שפל רוח' אל מול 'אפסו כוחותיו' / 'תש כוחו', כוח הזרוע', 'כוח במותניו'.

2. בספר זכריה (המופיע כחלק מספרי הנביאים בתנ"ך) מופיע פסוק זה בהקשר לחזון הגאולה:
לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ, כִּי אִם בְּרוּחִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת (זכריה פרק ד', פסוק ו'). עסקו בפסוק בחברותא או בכיתה:

• בקשו מהתלמידים לנסח את הפסוק במילים שלהם.
• לאלוהים ניתנו שמות וכינויים רבים בניהם: מקום, עליון, אב הרחמים. מדוע לדעתכם בפסוק זה הכינוי הנבחר הוא ה' צבאות?
• האם הפסוק והשיר מחזקים או סותרים זה את זה? נמקו.

3. הקשיבו לשיר בן אדם, שהולחן על ידי אביגיל עוזיאל-עמר למילותיו של הרב קוק.

בן אדם עלה למעלה עלה
כי כח עזבך
יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים
אל תכחש בם פן יכחשו בך
דרוש אותם וימצאו לך מיד.

• שאלו את התלמידים האם שיר זה מלמד משהו נוסף למה שנלמד ב 'בגלל הרוח'? נמקו.

לסיכום

• עסקנו ברוח האנושית והמשוכות שהאדם יכול לעבור בעזרתה.
• בררנו את עדיפות הכח שברוח על פני הכח הפיזי.
• חשבנו על אפשרויות התגובה במקרים של אי צדק ועל מחיר השתיקה.

רוח האדם אינה ניתנת למדידה לאפיון ולהגדרה, זו הרוח המאפשרת לאדם להתעלות מעל אתגרים וקשיים,
'לצאת מעצמו' לטובת האחר, ליצור, לפתח, ולהמציא מתוך חידוד המחשבה וכוח יצירתי אנושי.
רוח האדם במידה רבה מניעה את העולם האנושי קדימה.

כיתות ה׳-ו׳

את שיש לי להגיד אני עוד אצרח

אוריינות:

1. קראו עם התלמידים את השיר. בקשו מהם לסמן את כל הפעלים המופיעים בו. איזה סוג פעולות מופיע בשיר? האם יש להן משהו מן המשותף? מה? נסו להרכיב משפטים המתכתבים עם השיר תוך שימוש בפעלים שמצאתם.

ערך במבחן:

1. הציגו בכיתה את הסיטואציות המופיעות בנספח 1 ודונו בהן בכיתה.

2. קראו את הפסוקים הבאים בעקבות הדיון על הדילמות השונות.

הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת:
כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.
(ישעיהו פרק נ"ח, פסוק ז')

הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ
(ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ז)

• אילו שתי דרכי תגובה מופיעות בפסוקים?
• האם הן דומות לתגובות שהצעתם לדילמות?
• האם אתם מוצאים קשר בין הפסוקים והשיר 'בגלל הרוח'?
• שתפו במקרים בהם רציתם להוכיח את צדקתכם ולא הצלחתם או שתקתם?

3. בשיר המשורר אומר –'את שיש לי להגיד, אני עוד אצרח אפילו בירח ישמעו!'
שוחחו בכיתה:

• האם תמיד כדאי להגיד את שיש לכם לומר?
• מתי כדאי להבליג? ומתי כדאי לצעוק את האמת שלכם 'עד הירח'?

4. קראו את השיר שתיקה של אביב גפן.

• מה אומר השיר על שתיקה וצעקה?
• מה לדעתכם המחיר של השתיקה כפי שמתאר אותה אביב גפן?
• ערכו השוואה בין השירים. מה מקומו של הדיבור ומה מקומה של השתיקה בכל שיר.

לסיכום

• עסקנו ברוח האנושית והמשוכות שהאדם יכול לעבור בעזרתה.
• בררנו את עדיפות הכח שברוח על פני הכח הפיזי.
• חשבנו על אפשרויות התגובה במקרים של אי צדק ועל מחיר השתיקה.

השיר "בגלל הרוח" נכתב בשנת 1990, הוא נחשב לשיר שפרץ את דרכו המוזיקלית של הזמר שלומי שבת.

בשיר שני בתים ופזמונים. בפזמונים יש שתי מנגינות שונות, האחת מתחילה בקפיצה מלודית כלפי מעלה במילים "אני את והאל..". המנגינה השנייה של הפזמון חוזרת פעמיים והכיוון המלודי בה הוא בירידה.

 כיתות ג׳-ד׳

1. תרגלו עם התלמידים תנועות ניצוח במשקל 4 רבעים. ניתן לנצח באופן המקובל:

 או לטפוח פעמה ראשונה על הירכיים ויתר הפעמות באצבע צרידה או מחיאות כפיים. וודאו שהפעמה נשמרת ולא מואצת, ניתן להיעזר במטרונום.

2. השמיעו לתלמידים את השיר בביצוע שלומי שבת ובקשו מהם לנצח. שאלו את התלמידים באיזו פעמה מתחיל הזמר לשיר (למורה: השיר מתחיל בקדמה, בפעמה הרביעית בתיבה. הקדמה נשמרת לכל אורך השיר).

3. הניחו במקומות מרוחקים על הרצפה כרטיסיות עם יחידות המקצב רבע ושמינית באופן הבא:

4. הקיש בכלי הקשה רבעים ושמיניות ובקשו מהתלמידים להצביע על הכרטיסייה המתאימה. בכיתות קטנות, בקשו מהתלמידים ללכת או לרוץ במעגל סביב הכרטיסייה המתאימה.

5. שירו בקולכם את הבית הראשון ובקשו מהתלמידים לזהות באילו מילים הקדמה ארוכה יותר ובאילו היא קצרה יותר.

6. שירו את חלקו השני של הפזמון (למורה: "רק בגלל הרוח..") כאשר התלמידים מנצחים, ובקשו מהם לזהות את המקצב של הקדמה בפזמון. הראו להם את הכרטיסייה המתאימה:

7. חלקו לתלמידים את נספח (ראה בקבצים להורדה) ובקשו מהם לכתוב ליד כל שורה את המקצב המתאים לקדמה: שמינית, רבע או שתי שמיניות.

8. שירו את השיר ובקשו מהתלמידים להצטרף בשירה בפזמון ולהקיש את המקצבים השונים בקדמות לאורך השיר. לדוגמה: את המשפט "יהיה מה שיהיה" יקישו כך 

ואת המשפט "רק בגלל הרוח", יקישו כך:

מה למדנו?

• זיהוי והבעת כיוון מלודי בעלייה ובירידה.
• ניצוח משקל ארבעה פעמים.
• הכרת המושג "קדמה" וזיהוי המקצבים של הקדמה בשיר.
• פיתוח שמיעה מוזיקלית והקשבה בשירה ונגינה בשני קולות.

השיר "בגלל הרוח" נכתב בשנת 1990, הוא נחשב לשיר שפרץ את דרכו המוזיקלית של הזמר שלומי שבת.

בשיר שני בתים ופזמונים. בפזמונים יש שתי מנגינות שונות, האחת מתחילה בקפיצה מלודית כלפי מעלה במילים "אני את והאל..". המנגינה השנייה של הפזמון חוזרת פעמיים והכיוון המלודי בה הוא בירידה.

כיתות ה׳-ו׳

1. שירו עם התלמידים את סולם דו מז'ור בעלייה ובירידה.

2. הציגו בפני התלמידים את התווים הבאים ובקשו מהם לסמן בעיגול את צליל הטוניקה ולכתוב את שמו.

3. נגנו ובקשו מתלמיד לעקוב כששאר התלמידים מצטרפים בצלילי הטוניקה המסומנים.

4. בקשו מתלמיד לעקוב בזמן שאתם מנגנים את הצלילים והתלמידים שרים.

5. חזרו על הפעילות והעמיקו על ידי נגינת ההרמוניה כשהתלמידים שרים את הקו המלודי.

6. שירו בקולכם בית ופזמון ראשונים ושאלו את התלמידים האם הקו המלודי מתאים לליווי הבתים או הפזמונים בשיר?

7. השמיעו את השיר כשהתלמידים שרים את הקו המלודי התואם לבתים בשיר.

8. חלקו לתלמידים מטלופונים או צלילונים ותרגלו איתם את נגינת הקו המלודי.

9. בצעו את השיר כאשר חצי כיתה שרה את השיר והחצי השני מנגנים את הקו המלודי ואחר כך מתחלפים.

מה למדנו?

• זיהוי והבעת כיוון מלודי בעלייה ובירידה.
• ניצוח משקל ארבעה פעמים.
• הכרת המושג "קדמה" וזיהוי המקצבים של הקדמה בשיר.
• פיתוח שמיעה מוזיקלית והקשבה בשירה ונגינה בשני קולות.