זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

השיר מבטא את האהבה לארץ ישראל ואת היותה המקום החשוב והמיוחד עבור העם היהודי. בשיר באים לידי ביטוי העבר, ההווה והעתיד, געגוע ותקווה.

כיתות ג-ד

1. הסבירו לתלמידים שבשיר זה מופיע הכינוי "ארץ הצבי" כביטוי ליופייה של ארץ-ישראל, כפי שכתוב בפסוקים הבאים:

• ישעיהו כח, ה
  בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה יְהוָה צְבָאוֹת, לַעֲטֶרֶת צְבִי, וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה–לִשְׁאָר, עַמּוֹ. על פי רד"ק (רבי דוד בן יוסף קמחי) .עטרה וצפירה הן מילים נרדפות וכך גם צבי ותפארה.
• יחזקאל כ, ו
  "בַּיּוֹם הַהוּא נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר תַּרְתִּי לָהֶם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת." גם כאן פירוש המילה צבי היא תפארת.
• ירמיהו ג, יט
  "וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה, נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם…" גם כאן ישנן מילים נרדפות: ארץ ונחלה, חמדה וצבי שמשמעותן יופי ופאר.

מכאן נובע שארץ הצבי היא ארץ מפוארת, הדורה ויפה.

2. הסבירו לתלמידים הביטוי ארץ הצבי משמעותו, ארץ מפוארת מלאת הוד והדר. הפסוקים שצוטטו מביעים את יופייה של הארץ. בקשו מהם:

• להקיף מילים וביטויים המציינים את יופייה והודה של הארץ.
• להקיף תיאורים נוספים המכילים את המילה ארץ ומופיעים בשיר ולציין איזה מן הביטויים אינו מתאר את ארץ ישראל.

3. כתבו את הפסוקים הבאים על הלוח:

תהלים קכו, א
"א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
בְּשׁוּב יְהוָה, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן–    הָיִינוּ, כְּחֹלְמִים.
ב  אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק, פִּינוּ–    וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה:
אָז, יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם–    הִגְדִּיל יְהוָה, לַעֲשׂוֹת עִם-אֵלֶּה.
ג  הִגְדִּיל יְהוָה, לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ–    הָיִינוּ שְׂמֵחִים.
ד  שׁוּבָה יְהוָה, אֶת-שבותנו (שְׁבִיתֵנוּ)–    כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.
ה  הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה–    בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.
ו  הָלוֹךְ יֵלֵךְ, וּבָכֹה–    נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ-הַזָּרַע:
בֹּא-יָבֹא בְרִנָּה–    נֹשֵׂא, אֲלֻמֹּתָיו."

הסבירו לתלמידים שזהו מזמור בקשה מהאל שיחזיר את ציון, ארץ ישראל, למצבה הקודם בה העם חי בארצו. שיבת ציון מתייחסת לחזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל, לאחר חורבן בית ראשון. במאה ה-19 הביטוי אומץ על ידי הוגי הציונות כקריאה ליהודי התפוצות לעלות לארץ ישראל. פרוש נוסף ל"שיבה" הוא "שיקום", החזרתה של ארץ ישראל שהיתה מלאת שמחה וחיים. בקשו מהם:

• להקיף את המקומות בשיר בהם מתואר שובו של עם ישראל לארצו.
• להסביר מהם המילים או הביטויים שבעזרתם הם התאימו את הפסוק.

  לסיכום:

  • בחנו את כינויי ארץ ישראל.
  • התייחסנו לציטוטים מהמקורות ובדקנו כיצד הם מתבטאים בשיר.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

השיר מבטא את האהבה לארץ ישראל ואת היותה המקום החשוב והמיוחד עבור העם היהודי. בשיר באים לידי ביטוי העבר, ההווה והעתיד, געגוע ותקווה.

כיתות ה-ו

1. הסבירו לתלמידים שבשיר קיימים ביטויים המבטאים את העבר ואת העתיד. בקשו מהם למצוא אותם ולנמק את בחירתם (למשל: עבר- ארץ אלפי שנים, עתיד- מחזירו לכאן אם לא היום אז אולי מחר).

2. כיתבו על הלוח את הפסוק הבא:

 במדבר לג, נג:
"וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ."

בקשו מהתלמידים:

• להסביר מה הכוונה במילים "וישבתם בה".
• למצוא מקום בשיר המתאר את ישיבת הקבע בארץ ("ובתוכה יתד נתקע / ברית עולם עם אדמתה")

  לסיכום:

  • בחנו את כינויי ארץ ישראל.
  • התייחסנו לציטוטים מהמקורות ובדקנו כיצד הם מתבטאים בשיר.

זרקור מוזיקלי

את השיר, אשר מבוצע על ידי חיים משה, כתב אבי רן טוויג והלחין יורם הראל חיימוב. השיר יצא בשנת 1987 כחלק מאלבומו של חיים משה, "כל נדריי". שיר הנושא של האלבום, "כל נדריי" הושמע רבות. באותו האלבום נכלל גם השיר "לחיים", ששר משה בקדם אירוויזיון בשנת 1986.

השיר הולחן בסולם פה מינור, במבנה של בית (A), פזמון (B), וחלק נוסף בין הפזמונים האחרונים (C). מבנה הלחן –  ABABCB .

כיתות ג'-ד'
1. חלקו את הכיתה לקבוצות: כל קבוצה מקבלת דף ובו מילות השיר, חלקן חסרות (ראו נספח בקבצים להורדה).

• בקשו מהתלמידים להשלים את המילים החסרות, מבלי להכיר את מילות השיר.
• חלקו שוב את הדף עם המילים החסרות.
•  שירו בקולכם את השיר, ובקשו מהתלמידים להשלים את מילות השיר, כפי שכתב אותן המשורר, (ניתן לכתוב על הלוח בנק מילים שיעזור להשלמה).
• לאחר ההאזנה – שוחחו עם התלמידים על ההבדל בין המילים שכתבו למילות השיר ועל משמעות השיר.

2. מטיילים בארץ על פי הפעמה:

• השמיעו את השיר ובקשו מכל קבוצה לבדוק כמה חלקים מוזיקליים גדולים שונים מרכיבים את השיר. אספו את המידע מכל אחת מהקבוצות. (זו הזדמנות לבדוק מה השיקולים להחלטה של כל קבוצה. יתכן מאוד שחלק מהקבוצות יתייחסו לחלוקה הפנימית).
• חלקו לכל אחת מהקבוצות כרטיסיות עם חלקי השיר באותיות אנגליות, (חלקים A, B ו-C), השמיעו את השיר שנית, ובקשו מכל קבוצה ,להרים את הכרטיסייה המתאימה על פי חלקי השיר.
• כל קבוצה תציע דרך אחרת להקשת הפעמה בכל אחד מחלקי השיר. ניתן לבצע את הפעמה בתנועה במרחב, בתיפוף או בכלי הקשה.
• ניתן לקיים את הדיווח בשני אופנים: על רקע השיר – כל קבוצה תדווח בנפרד על תנועותיה ושאר הכתה תצטרף אליה או כל הקבוצות ינועו במקביל על פי התנועות שבחרו.

  מה למדנו?

  • זיהוי מבנה השיר
  • הבחנה בין חלקי השיר
  • הבחנה בין פעמה למקצב
  • מעקב אחר המקצב בתווים לשיר
  • שיקוף הפעמה והמקצב של השיר באמצעות הקשה, תנועה וריקוד

זרקור מוזיקלי

את השיר, אשר מבוצע על ידי חיים משה, כתב אבי רן טוויג והלחין יורם הראל חיימוב. השיר יצא בשנת 1987 כחלק מאלבומו של חיים משה, "כל נדריי". שיר הנושא של האלבום, "כל נדריי" הושמע רבות. באותו האלבום נכלל גם השיר "לחיים", ששר משה בקדם אירוויזיון בשנת 1986.

השיר הולחן בסולם פה מינור, במבנה של בית (A), פזמון (B), וחלק נוסף בין הפזמונים האחרונים (C). מבנה הלחן –  ABABCB .

כיתות ה'-ו'
1. על הלוח הציגו 4 תיבות מתוך תווי השיר (מצ"ב בנספח מס 2 בקבצים להורדה):

• הקישו את אחת מהתבניות ובקשו מהתלמידים לזהות את התיבה שהקשתם.
• בצעו שוב את פעילות א' והפעם בקשו מהתלמידים להקיש את הפעמה בזמן שאתם מקישים את המקצב. (שימו לב להמיולה שנוצרת בין הפעמה למקצב בתיבות 1  ו- 4).

2. הציגו על הלוח את תווי חלק A (ללא המילים):

• שירו את אחת התיבות, (בהברה זהה), ובקשו מהתלמידים לזהות איזו תיבה שרתם.
• ניתן לבצע חידון האזנה שבו התלמידים מבצעים את הפעילות הקודמת ברצף, (כלומר, מאזינים לתיבה אחת מזהים אותה ורושמים את מספרה, וכך הלאה, עבור תיבות נוספות), ורק בסוף בודקים את התשובות.

3. פעילות עם כל התווים לשיר:

• הציגו על הלוח את תוי השיר, מחולקים לשורות אשר אינן מסודרות לפי הסדר
• ניתן לחלק את הפעילות לחלקי השיר, בכל פעם חלק אחר על הלוח.
• שירו את השיר לפי הסדר, שורה אחר שורה. לאחר כל שורה בקשו מהתלמידים לגלות לאיזו שורה בתוים מתאימה השורה ששרתם.
• שירו או השמיעו את השיר ברצף, ובקשו מהתלמידים ללכת במרחב בקצב הפעמה, במעגלים, בכל פעם שמתחיל חלק חדש בשיר, בקשו מהתלמידים לשנות כיוון הליכה.
• שירו יחד את כל השיר והקדישו אותה לארצנו היפה.

4. פעילות בריקוד:

• צפו עם התלמידים בריקוד העם לשיר. כמה חלקים לריקוד? איזה משני החלקים בשיר מקבלים את אותן תנועות?
• בקשו מכל קבוצה לחבר ריקוד לאחד מחלקי השיר (מאחר ומספר הקבוצות גדול ממספר חלקי השיר ניתן לתת לשתי קבוצות לחבר ריקוד לאותו חלק).
• השמיעו את השיר וכל קבוצה בתורה תבצע את התנועות בחלק השיר שלה.
• ניתן לחבר את כל החלקים לריקוד אחד וללמד את כל הכתה לרקוד אותו.

  מה למדנו?

  • זיהוי מבנה השיר
  • הבחנה בין חלקי השיר
  • הבחנה בין פעמה למקצב
  • מעקב אחר המקצב בתווים לשיר
  • שיקוף הפעמה והמקצב של השיר באמצעות הקשה, תנועה וריקוד