הנושאים בשיר:
- הודיה לה'.
- איך אומרים "תודה"?
- יהודים עם שמודה.
- תודה אישית.
- תודה כמקרבת לבבות.
זכות גדולה ניתנה לעם ישראל להביע את רגשי התודה שלהם לה', שעושה עימנו חסדים מדורי דורות. המילים במזמור מזמינות אותנו, דרך רגשי ההודיה שבליבנו, להיכנס אל עולמו של הקב"ה. מתוך ההלל והשבח אנחנו מתקרבים יותר ויותר אל עולמו של הקב"ה, עוברים בשער ונכנסים אל החצרות פנימה.
המזמור מזמין אותנו בלשון רבים: "בואו", "שירו", "זמרו" וכן הלאה, להודות יחד וליצור שיתוף בהודיה ובשמחה.
למורה: מומלץ לחגוג את השיר. לרקוד. לשמוח. לשמח כיתות אחרות ואולי לרקוד עם כיתות נוספות בהפסקה. אפשרו לתלמידים לשמוח, להביע. הצטרפו גם אתם לשמחה.
על המזמור, שנאמר על ידינו מדי יום ב'פסוקי דזמרא', כתוב: "מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה" (שו"ע נ"א, ט'). פוסקים נוספים מוסיפים, שעל האדם שאומר פסוקים אלו לומר זאת בשמחה, בנועם ובכוונה. דברים אלו מלמדים אותנו שיש משמעות לחושים אחרים שבהם אנו משתמשים באמירת המזמור.
תודה אפשר להביע בדרכים רבות שאינן דווקא מילים – בריקוד, בשירה, בנגינה ובמחיאת כפיים.
כיתות א'-ב'
בקשו מהתלמידים לחשוב על מישהו שהם רוצים להביע כלפיו תודה.
שאלו את התלמידים:
- כיצד תביעו את רגשת התודה שלכם?
- לו הייתם צריכים להביע תודה בלי להשתמש במילים. כיצד הייתם עושים זאת?
חלקו את הכיתה לשלשות, ובקשו מהם להציג בפנטומימה (ללא מילים) ילד/ה שמעניק משהו לחבר/ה כשהחבר הראשון לא מביע תודה והחבר השני מביע תודה.
ערכו דיון:
- כיצד אנו מביעים תודה?
- אומנם חשוב להשתמש במילים, אך גם להבעת הפנים ולתנועות הגוף יש משמעות גדולה בשיח בין בני אדם.
שאלו את התלמידים:
- איזו הרגשה אמירת תודה נותנת למקבל? לנותן? מי מהם יותר שמח מאמירת התודה?
- האם אמירת התודה מייצרת קירוב או ריחוק בין בני אדם?
- האם קל או קשה לומר תודה? קרה לכם פעם שהתקשיתם לומר תודה? שתפו.
פעילות: המציאו תנועות לשיר. תנועות של הודיה.
שאלו את התלמידים:
- איזה חצר או שער נפתחים אצלכם כשאתם מודים?
- איזה רגשות יש בלב?
תודה אישית
בתקופת בית המקדש אנשים היו מביאים קורבן תודה. זו הייתה הדרך שבה ביטאו הבאים לבית המקדש את רגשי התודה על נס שקרה להם, או על משהו שהם רוצים לומר עליו תודה בחייהם. פרשנים רבים סבורים, שהמזמור שממנו לקוח השיר היה המזמור שאותו היו אומרים בזמן הקרבת הקורבן בבית המקדש.
שאלו את התלמידים:
- על מה תרצו אתם לומר תודה?
- "בואו שעריו בתודה" מהם שערי התודה שלכם?
- האם קרה לכם מקרה שתרצו לומר עליו תודה?
- על מה אתם מודים?
קשטו כלי נגינה וכתבו עליהם משהו שאתם מודים עליו לה'.
הנושאים בשיר:
- הודיה לה'.
- איך אומרים "תודה"?
- יהודים עם שמודה.
- תודה אישית.
- תודה כמקרבת לבבות.
זכות גדולה ניתנה לעם ישראל להביע את רגשי התודה שלהם לה', שעושה עימנו חסדים מדורי דורות. המילים במזמור מזמינות אותנו, דרך רגשי ההודיה שבליבנו, להיכנס אל עולמו של הקב"ה. מתוך ההלל והשבח אנחנו מתקרבים יותר ויותר אל עולמו של הקב"ה, עוברים בשער ונכנסים אל החצרות פנימה.
המזמור מזמין אותנו בלשון רבים: "בואו", "שירו", "זמרו" וכן הלאה, להודות יחד וליצור שיתוף בהודיה ובשמחה.
למורה: מומלץ לחגוג את השיר. לרקוד. לשמוח. לשמח כיתות אחרות ואולי לרקוד עם כיתות נוספות בהפסקה. אפשרו לתלמידים לשמוח, להביע. הצטרפו גם אתם לשמחה.
על המזמור, שנאמר על ידינו מדי יום ב'פסוקי דזמרא', כתוב: "מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה" (שו"ע נ"א, ט'). פוסקים נוספים מוסיפים, שעל האדם שאומר פסוקים אלו לומר זאת בשמחה, בנועם ובכוונה. דברים אלו מלמדים אותנו שיש משמעות לחושים אחרים שבהם אנו משתמשים באמירת המזמור.
תודה אפשר להביע בדרכים רבות שאינן דווקא מילים – בריקוד, בשירה, בנגינה ובמחיאת כפיים.
כיתות ג'-ד'
איך אומרים "תודה"?
אם נביט על שתי השורות בשיר נראה שהשורה הראשונה היא הזמנה לכולם להצטרף, לבוא ולהודות לקב"ה. השורה השנייה מסבירה את הסיבות שהובילו להזמנה לאמירת התודה שבשורה הראשונה.
אלו שני השלבים שאנו צריכים לעשות כאשר אנחנו כותבים מכתב תודה למישהו. להתחיל בלומר תודה ואז להסביר מדוע מגיעה התודה.
- כתבו מכתב תודה למישהו שמגיעה לו תודה. תוכלו לחשוב על מישהו מהמשפחה, מהמשפחה המורחבת, מהכיתה, מהעבר, או כל אדם אחר.
- התחלקו לקבוצות והכינו שלטי תודה או מכתבים לאנשים שעושים עבורנו, אך לא תמיד יוצא לנו לומר להם את זה. למנקה של בית הספר, למזכירה, לאב הבית, לשומר.
- ערכו פעילות תודה בשרשרת כיתתית – הושיבו את התלמידים במעגל. כל תלמיד כותב פתק לזה שיושב לימינו. בשיעור אחר, או בהפסקה – המקבל צריך להביע תודה על הפתק שקיבל. הוא יוכל לעשות זאת בכל דרך אפשרית, העיקר שהנותן ירגיש את התודה.
הנושאים בשיר:
- הודיה לה'.
- איך אומרים "תודה"?
- יהודים עם שמודה.
- תודה אישית.
- תודה כמקרבת לבבות.
זכות גדולה ניתנה לעם ישראל להביע את רגשי התודה שלהם לה', שעושה עימנו חסדים מדורי דורות. המילים במזמור מזמינות אותנו, דרך רגשי ההודיה שבליבנו, להיכנס אל עולמו של הקב"ה. מתוך ההלל והשבח אנחנו מתקרבים יותר ויותר אל עולמו של הקב"ה, עוברים בשער ונכנסים אל החצרות פנימה.
המזמור מזמין אותנו בלשון רבים: "בואו", "שירו", "זמרו" וכן הלאה, להודות יחד וליצור שיתוף בהודיה ובשמחה.
למורה: מומלץ לחגוג את השיר. לרקוד. לשמוח. לשמח כיתות אחרות ואולי לרקוד עם כיתות נוספות בהפסקה. אפשרו לתלמידים לשמוח, להביע. הצטרפו גם אתם לשמחה.
על המזמור, שנאמר על ידינו מדי יום ב'פסוקי דזמרא', כתוב: "מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה" (שו"ע נ"א, ט'). פוסקים נוספים מוסיפים, שעל האדם שאומר פסוקים אלו לומר זאת בשמחה, בנועם ובכוונה. דברים אלו מלמדים אותנו שיש משמעות לחושים אחרים שבהם אנו משתמשים באמירת המזמור.
תודה אפשר להביע בדרכים רבות שאינן דווקא מילים – בריקוד, בשירה, בנגינה ובמחיאת כפיים.
כיתות ה'-ו'
יהודים – עם שמודה
יהודים הם עם שמודה. בבסיס השם "יהודה", שעל שמו אנו קרויים "יהודים", נמצאות אותיות של הודיה. יהודי מתחיל את הבוקר שלו במילים: "מודה אני לפניך… שהחזרת בי נשמתי…" אפילו דבר לכאורה כל כך מובן מאליו, כמו להתעורר בבוקר, הוא דבר שכל יהודי אומר עליו תודה מיד בבוקר. יומו של יהודי מאמין מלא באמירות תודה והברכות מלוות אותנו בכל מעגל החיים.
ברכות הנהנין – ברכות שקשורות להנאה חושית; ברכות המצוות – אנו מברכים את ה' על שנתן לנו מצוות; ברכות שבח, הודיה ובקשה – שבהן אנו מודים ומשבחים את ה' על הנהגתו את העולם.
היכרות עם הברכות
שאלו את התלמידים:
חלקו את הכיתה לקבוצות. ערכו תחרות בין הקבוצות איזו קבוצה מוצאת הכי הרבה ברכות בסידור. תוכלו לשלוח את התלמידים לשאול מורים שפנויים ויכולים להעשיר את רשימת הברכות.
ערכו שיח:
- האם מצאתם ברכה שלא הכרתם קודם?
- איזה ברכה חביבה עליכם יותר מאחרות?
- האם יש ברכה שמעולם עוד לא יצא לכם לברך? (ברכת הנישואין, המילה).
ערכו "מבצע ברכות" – מי מצליח להגיע למספר הברכות הגבוה ביותר ביום או בשבוע.
תודה מקרבת לבבות
בקליפ רואים שלוש ישיבות שהתחברו יחד כדי להודות. את מי תוכלו לשתף גם אתם בשמחת ההודיה שבשיר? הזמינו שתי כיתות נוספות לרקוד איתכם את הריקוד שבשיר. תוכלו להמציא תנועות וללמד את הכיתות האחרות.
"כי-טוב ה' לעולם חסדו"
גמ"ח הן ראשי תיבות "גמילות חסדים". המונח גמ"ח הוא שם של מפעל חסד שאנשים מקימים כדי לסייע לאנשים. למשל: גמ"ח כיסאות – מקום שבו אוספים כיסאות. אדם שזקוק באופן חד-פעמי לכיסאות רבים יוכל ללכת ולהשאיל כיסאות מהגמ"ח.
הכירו לתלמידים מפעלי חסד, גמחי"ם, באמצעות סרטונים, תמונות או כתבות.
חשבו על רעיון לגמ"ח כיתתי.
תוכלו לכתוב מכתב הערכה לגמ"ח שהמורה הכירה לכם בשיעור ולשלוח לבעלי הגמ"ח את המכתב.
