ציטוט: "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי, א, ח).

השיר נוגע בנושא הערך של הבית כמקום שבו נמצאים השורשים של האדם, הקשרים ומערכות היחסים שנותנות לו ביטחון, שייכות ואהבה – קשרי המשפחה. הדובר בשיר קורא לאדם שהוא מתגעגע אליו לבוא הביתה, שלומי שבת כתב את השיר יחד עם ילדיו ואחותו. השיר מעלה זיכרונות ילדות ומלווה בתחושה של אופטימיות ותקווה. המילים מדברות על חסד, קרבה, חום משפחתי.
הפסוק מספר משלי עוסק בערכים שעוברים במשפחה מדור לדור ומזמן שיח על מערכת היחסים בין ילדים והורים (כתבה: רחל אורנשטיין).

ערכים מובילים בשיר: משפחה, אופטימיות, תקווה, הכרת הטוב, חסד, געגועים.

רשמו על הלוח את כותרת השיר – "בוא הביתה" ושאלו:
מה מסמל הבית עבורכם? (מקום הנותן לנו ביטחון, חום, אהבה ומשפחה).
הקרינו את שיר ואת הפזמון מתוך השיר:
בוא הביתה

זיכרונות מתבשלים על כיריים
בוא תנוח עצום קצת עיניים
תן לעצמך לנשום
תבוא הביתה

בקשו מהתלמידים להסביר את הבית מתוך השיר במילים שלהם (למורה: יש פה דימוי – הזיכרונות מגיעים דרך הטעמים של הבית, הריח שלו, האוכל כמסמל את הארוחות המשפחתיות, הרבה מההתנהלות הביתית היא סביב המטבח "לב הבית", הבית הוא מקום של רוגע, שלווה ומנוחה, מקום שאני יכול להיות "אני").

שאלו את התלמידים:

• לפי מילות השיר, מי קורה למי? ומה הוא מבקש ממנו?

• מה, לדעתכם, פירוש המילים: "זיכרונות מתבשלים על הכיריים"?

• איך מרגיש הבן במצב הזה?

• ספרו על זיכרון שבו חשתם את אותן תחושות בבית.

משימה
בקשו מהתלמידים ליצור מגנט למקרר בבית, שעליו כותבים משפט ומאיירים אותו בדברים החשובים שהבית מייצג עבורם (חום, שמחה, שיתוף פעולה, אוכל ביתי). הרעיון הוא, שהמגנט מאפשר לכל המשפחה לקרוא, לראות ולהיזכר בדברים הכי חשובים בבית.
לסיכום הפעילות צפו בסרטון והסבירו שהשיר נכתב ומושר כיצירה משפחתית.

 ציטוט: "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי, א, ח).

השיר נוגע בנושא הערך של הבית כמקום שבו נמצאים השורשים של האדם, הקשרים ומערכות היחסים שנותנות לו ביטחון, שייכות ואהבה – קשרי המשפחה. הדובר בשיר קורא לאדם שהוא מתגעגע אליו לבוא הביתה, שלומי שבת כתב את השיר יחד עם ילדיו ואחותו. השיר מעלה זיכרונות ילדות ומלווה בתחושה של אופטימיות ותקווה. המילים מדברות על חסד, קרבה, חום משפחתי.
הפסוק מספר משלי עוסק בערכים שעוברים במשפחה מדור לדור ומזמן שיח על מערכת היחסים בין ילדים והורים (כתבה: רחל אורנשטיין).

ערכים מובילים בשיר: משפחה, אופטימיות, תקווה, הכרת הטוב, חסד, געגועים.

 רשמו/הציגו את המשפט מתוך ספר משלי על הלוח: "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ".

הסבירו את המילים הבאות:

מוסר: כללי ההתנהגות מבחינת היחס לטוב ולראוי.

תִּטֹּשׁ: תעזוב.

תורת אמך: הכוונה לכללי התנהגות מוסריים המצוינים בתורה.

חשבו: מדוע הפסוק מבקש מהילדים להקשיב למוסר האב ולתורת האם?

למורה: המטרה לכוון את הילדים לסגל לעצמם התנהגות ראויה ומוסרית כלפי בני האדם. כדאי וראוי לשמוע לדברי ההורים, כי יש להם ניסיון ורצונם רק בטובת ילדיהם; הם שיטמיעו בילדיהם ערכים חשובים כדי למנוע מהם טעויות בעתיד.

בקשו מהתלמידים לחשוב ולשתף: איזו עצה טובה הם קיבלו מההורים? מתי זה היה? באיזה הקשר? 

הקרינו את השיר וצפו בסרטון. הסבירו שזהו סרטון המציג מערכת יחסים משפחתית.

הנחו את התלמידים לחפש בשיר את המשפטים המתארים את היחסים בין האב והאם לבנם.

שאלו: מה ניתן ללמוד מהם על מערכת היחסים בתוך המשפחה?

חשבו על הערכים שבאמצעות "מוסר אביך" ו"תורת אמך" מנחים ומכוונים את הילדים ומורים להם את הדרך (למורה: ביטחון, אחריות, כתף להישען עליה, אהבה, רוגע, אכפתיות, קרבה).

משימה

הנחו את התלמידים לכתוב על שמינית בריסטול ערך או אמרת מוסר מנחה ומכוונת של הוריהם הבאים לידי ביטוי במשפחה שלהם. תלו את הערכים כשרשרת כיתתית עם הכיתוב; שמע בני … 

שלומי שבת הוא זמר ומלחין ישראלי, שהוציא שלושה דיסקים בשם "שלומי שבת וחברים" עם מגוון אומנים אורחים. השיר "בוא הביתה", המעלה ערגה לחום ביתי ולאיחוד משפחתי, נכתב ומבוצע בידי שלומי שבת, שני ילדיו מנור ואביהו, ואחותו לאה שבת, בשיתוף עם המלחין אבי אוחיון. בשנת 2020, זמן קצר לאחר יציאת הדיסק, אושפז שלומי שבת בבית חולים לאחר שחלה בקורונה, והשיר קיבל משמעות חדשה של החלמה וחזרה הביתה. וכך כתב שלומי שבת על השיר:

 "בימים מורכבים אלה, שכולנו עוברים עכשיו, אין משהו שיותר מחמם את ליבי ומחזק אותי, כמו המוזיקה והתמיכה של המשפחה, החברים, הקהל שלי ובכלל כל האנשים מהארץ ומהעולם שמציפים אותי באהבה אין סופית שלא מובנת מאליה. לכן בחרתי לשחרר לכם שיר שהקלטתי עם האנשים הכי קרובים אלי. ילדיי האהובים, מנור ואביהו ואחותי היקרה לאה. השיר הזה מרגש אותי ומחזק אותי כל פעם מחדש. מקווה שגם אתם תאהבו אותו. באהבה גדולה, שלומי."

הקו המלודי של בתי השיר (חלק A) כולל צלילים שחוזרים על עצמם ברצף ונותן תחושה רצ'טטיבית. הקו המלודי של חלק B (הפזמון) כולל קפיצות בטרצה יורדת. הקו המלודי של חלק C כולל חזרות על צלילים ברצף ועליות וירידות בצעדים קטנים. השיר מבוצע במרקמי קולות שונים של המבצעים.

1. הקניית מושגים בנושא מרקם מוזיקלי: הפעילות מותאמת לקבוצות שלמדו והתנסו במושג של מרקמים מוזיקליים בשירה (למורה: סולו – שירה של זמר או זמרת לבד, טוטי – כאשר מספר זמרים שרים יחד את התפקיד). 
2. הבחנה במרקמים שונים משמיעה בלבד: בקשו מהתלמידים להאזין לשיר (אפשר גם לחלק ממנו) ולהגיב בהתאם להנחיות הבאות:

• להרים אצבע כשהם שומעים ששרים סולו.

• להחליף אצבע ביד השנייה כאשר מתחלף סולן.

• להרים כף יד כאשר שרים כמה זמרים.

שאלו את התלמידים את השאלות הבאות:

• איך ידעתם מתי התחלף סולן.

• כמה זמרים לדעתכם שרים את השיר?

3. צפו בקליפ ועקבו אחר הקשר בין הדמויות ושינויי המרקם.
4. ספרו לתלמידים על השירה המשפחתית ועל המשמעות שהשיר קיבל בזמן הקורונה (למורה: המידע על כך נמצא בתחילת המערך).
5. ראו גרסה מיוחדת ומרגשת לשיר "בוא הביתה" עם ציור בחול של האומנית אילנה יהב הקוראת לשחרור החטופים בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".
6. יצירת מרקמים שונים לשיר נוסף: בחרו שיר מוכר לתלמידים והתנסו בשירתו במרקמים קוליים שונים (סולו, קבוצה, תלמיד, תלמידה).

מה למדנו?

• הבחנו בין מרקמים מוזיקליים שונים (סולו, טוטי, קול של גבר, קול של אישה

• התנסינו בשירת שיר נוסף במרקמים קוליים שונים.

• התוודענו לאקטואליות של השיר בתקופות שונות.

שלומי שבת הוא זמר ומלחין ישראלי, שהוציא שלושה דיסקים בשם "שלומי שבת וחברים" עם מגוון אומנים אורחים. השיר "בוא הביתה", המעלה ערגה לחום ביתי ולאיחוד משפחתי, נכתב ומבוצע בידי שלומי שבת, שני ילדיו מנור ואביהו, ואחותו לאה שבת, בשיתוף עם המלחין אבי אוחיון. בשנת 2020, זמן קצר לאחר יציאת הדיסק, אושפז שלומי שבת בבית חולים לאחר שחלה בקורונה, והשיר קיבל משמעות חדשה של החלמה וחזרה הביתה. וכך כתב שלומי שבת על השיר:

 "בימים מורכבים אלה, שכולנו עוברים עכשיו, אין משהו שיותר מחמם את ליבי ומחזק אותי, כמו המוזיקה והתמיכה של המשפחה, החברים, הקהל שלי ובכלל כל האנשים מהארץ ומהעולם שמציפים אותי באהבה אין סופית שלא מובנת מאליה. לכן בחרתי לשחרר לכם שיר שהקלטתי עם האנשים הכי קרובים אלי. ילדיי האהובים, מנור ואביהו ואחותי היקרה לאה. השיר הזה מרגש אותי ומחזק אותי כל פעם מחדש. מקווה שגם אתם תאהבו אותו. באהבה גדולה, שלומי."

הקו המלודי של בתי השיר (חלק A) כולל צלילים שחוזרים על עצמם ברצף ונותן תחושה רצ'טטיבית. הקו המלודי של חלק B (הפזמון) כולל קפיצות בטרצה יורדת. הקו המלודי של חלק C כולל חזרות על צלילים ברצף ועליות וירידות בצעדים קטנים. השיר מבוצע במרקמי קולות שונים של המבצעים.

למורה: התזמור הוא לפי הביצוע המוקלט בסולם דו מג'ור.

1. הכרת תבנית מקצב חוזרת בשיר:

 א. התלמידים יקראו בשפת המקצב (טט ו-ט) ויתופפו על הגוף את תבנית המקצב הבאה:

ב. דקלמו את המילים "תן לעצמך לנשום" בהלימה לתבנית המקצב.

ג. הוסיפו את המלודיה ושירו עם התלמידים את המילים "תן לעצמך לנשום".

ד. חלקו את התלמידים לזוגות/קבוצות ובקשו מהן לבנות תיפוף גוף בתבנית זו.

2. הכרת תבניות מלודיות בשיר:

  א. נגנו לתלמידים את ארבע התבניות המלודיות הבאות ובקשו מהם לעקוב אחר התווים.

ב. שירו עם התלמידים בסולפג' את החמשה העליונה.

ג. האזינו לפזמון השיר ולוו את הביצוע בשירת הסולפג'.

ד. למדו את התלמידים לשיר את מילות הפזמון.

ה. חלקו את הכיתה לשתי קבוצות. קבוצה אחת תשיר את הפזמון והקבוצה השנייה תלווה אותה

בשירת סולפג'.

ו. בדומה לפעילות ה', תוכלו להחליף את שירת הסולפג' בנגינה על מטלופונים/חליליות.

3. סקוונצות בפזמון השיר: 

הסקוונצה נמצאת ביחס של הצלילים בנקודות המנוחה במשפט המוזיקלי והן מהוות את עיקר הליווי. הפעילות מותאמת לתלמידים שלמדו והתנסו במושג סקוונצה (הגדרה: סקוונצה היא מהלך מוזיקלי בו מקבץ תווים או צלילים חוזר על עצמו ברצף, כלפי מטה או כלפי מעלה, במעין שרשרת המתחילה בכל פעם בצליל חדש).

א. בקשו מהתלמידים לנגן במטלופונים את התיבה הראשונה:

ב. לאחר מכן, בקשו מהתלמידים לנגן סקוונצה של שני צלילים מעל התיבה הראשונה:

ג.  לאחר מכן, בקשו מהם לנגן סקוונצה של צליל אחד מעל התיבה הראשונה:

   ד. בקשו מהתלמידים לנגן ברצף את שלוש התיבות זו אחר זו, ולבסוף לנגן גם את התבנית הרביעית.
4. ניתן לשלב את תיפוף הגוף שהציעו התלמידים בפעילות 1 סעיף ד' אל תוך התזמור. הכיתה תתחלק לשתי קבוצות, כך שהקבוצה הראשונה תשיר בסולפג' או תנגן בחליליות/מטלופונים את הסקוונצות, והקבוצה השנייה תתופף את תיפוף הגוף שבנו בקבוצות או בזוגות, כאשר מופיעה תבנית המקצב בסוף המשפטים המוזיקליים.

מה למדנו?

• בעבודה בזוגות/בקבוצות מצאנו דרכים לתיפוף גוף של אותה תבנית מקצב.

• ליווינו את שירת הפזמון בסולפג' ונגינה.

• זיהינו את הסקווצות בפזמון השיר, שרנו וניגנו אותן כליווי לפזמון.

• שילבנו את תיפוף הגוף בתזמור לפזמון בהמשך לשירת/נגינת הסקווצות.