מצורף: נספח 1

ספרו לילדים בעזרת המאמר על הרצל, חוזה המדינה, אשר ביקר בארץ ישראל פעם אחת בלבד, ובחר לנטוע עץ ברוש במושבה סמוכה לירושלים. מדוע דווקא ברוש? מה הוא סימל באותה תקופה? (חזרו לדון בשאלה זו לאחר ההיכרות עם השיר).

תנועה. ממשבר להתחדשות

הורו לתלמידים להתמקד בשורות: על צידו נטה הברוש / לא נשבר, את צמרתו הרכין עד עשב / והנה, מול הים / קם הברוש ירוק ורם.

אוריינות: 

1. מהם ארבעת הביטויים המתארים את תנועתו של הברוש? (נטה על צדו, לא נשבר, הרכין, קם). האם גוף האדם יכול גם הוא להתנועע בהתאם לביטויים אלו?
2. שאלו: מה אתם מסיקים מכך לגבי הדמיון בין עץ לבין אדם ובין עץ לבין קהילה או עם? מהו הכוח המשותף לשניהם? (גמישות, לפעמים שבר, יכולת להבריא, להתחזק, להתחדש, להשתנות, להתגבר).

ערך במבחן:

הברוש בשיר הוא גם יציב (שורות 4-1) וגם בתנועה ובשינוי (שורות 8-5). שוחחו עם התלמידים במליאה או עבדו בחברותא:

1. התרבות וההיסטוריה היהודית-ישראלית מאופיינות ביציבות מצד אחד ובשינוי מתמיד מצד שני. דונו עם התלמידים בדוגמאות שונות: שבת, חגים, חיי קהילה, פירושים לתנך, התיישבות-גלות-גאולה, הלכה וגם חוק אזרחי, ועוד. חתרו לתובנה, כי כל אלה מתפתחים ומתעצבים על ציר הזמן.

2. איזה ערך עדיף בעיניכם: יציבות או שינוי? מסורת או חידוש? גם וגם? נמקו.

לסיכום:

• למדנו על מזג האוויר כמטאפורה לאתגר אנושי ועל הקשר בין מזג האוויר לבין החגים שבלוח השנה העברי.
• היכרנו היבטים שונים למושג, "איתן", אורייניים ורעיוניים.
• עמדנו על הערך של יציבות מול ערך של שינוי והתחדשות בחיי עץ, אדם, עם וקהילה.
• ביררנו את הדרך הייחודית לכל אחד ואחת לפגוש טקסט, ללמוד אותו, לשוחח אתו ולקבל ממנו השראה לחיים

מצורף: נספח 1

ספרו לילדים בעזרת המאמר על הרצל, חוזה המדינה, אשר ביקר בארץ ישראל פעם אחת בלבד, ובחר לנטוע עץ ברוש במושבה סמוכה לירושלים. מדוע דווקא ברוש? מה הוא סימל באותה תקופה? (חזרו לדון בשאלה זו לאחר ההיכרות עם השיר).

כיתות ה׳-ו׳

שיחה יהודית-ישראלית. ללמוד מתוך מפגש

הורו לתלמידים להתמקד בשורות 15-9, ובעיקר: ברוש לבדו, איתן / לו רק ניתן ואלמד / את דרכו של עץ אחד.

אוריינות: 

הזמינו את התלמידים להתבונן בצירוף: "לבדו, איתן". הציגו שלושה צירופים: איתני הטבע; נחל איתן; שב לאיתנו.

1. מהי המשמעות השונה של המילה "איתן" בכל אחד מהצירופים (כוחות עצומים; התמדה וחיוניות; התחדשות).

2. איזה איתני טבע נזכרים בשיר? מה המסר העולה מן הבחירה של המשורר לתאר את הברוש דווקא במילה "איתן"?

ערך במבחן:

קיימו דיון באחת או יותר מן הדילמות המוצגות ועודדו מגוון דעות:

1. "לבדו, איתן": מה לדעתכם יוצר מצב של איתנות, של חוזק, שלהצלחה – לבד או ביחד? (עודדו הבאת דוגמאות מעולמות שונים כדי לתמוך בעמדה המוצגת. למשל: מורים, תלמידים, משפחה, קהילה, עם, צבא, מחקר משותף, ולהבדיל: משורר, סופר, אמן).

2. "ברוש לבדו איתן": מהי הדרך האיתנה יותר עבורך ללמוד טקסט, לבד או בחברותא? (הסבירו לתלמידים כי במקצוע "תרבות יהודית-ישראלית" מתבוננים בטקסט, ולומדים אותו בדרכים שונות, במטרה להכיר אותו ואת עמדתנו כלפיו).

3. "דרכו של עץ אחד": הדובר בשיר רוצה ללמוד דווקא את הדרך הייחודית של הברוש. האם אתם מתרשמים שיש רק דרך אחת נכונה ללמוד או לפרש טקסט? האם דרכים אחרות הן שגויות או פחות מוצלחות או אסורות? האם גם לכם יש דרך ייחודית להבין את המסר שבטקסט?

4. מפגש עם טקסט אחר: הציגו לתלמידים אחת משלוש החלופות שבנספח. חקרו עמם את הטקסט, השוו לשיר 'ברוש' וקיימו פעילויות נוספות.

לסיכום:

• למדנו על מזג האוויר כמטאפורה לאתגר אנושי ועל הקשר בין מזג האוויר לבין החגים שבלוח השנה העברי.
• היכרנו היבטים שונים למושג, "איתן", אורייניים ורעיוניים.
• עמדנו על הערך של יציבות מול ערך של שינוי והתחדשות בחיי עץ, אדם, עם וקהילה.
• ביררנו את הדרך הייחודית לכל אחד ואחת לפגוש טקסט, ללמוד אותו, לשוחח אתו ולקבל ממנו השראה לחיים

השיר "ברוש" נכתב על ידי אהוד מנור והולחן על ידי אריאל זילבר. השיר בוצע במקור על ידי אריאל זילבר בצרפתית, בשנת 1973. אהוד מנור סיפר שכתב את השיר בהשראת עץ ברוש מימי ילדותו בבנימינה. העץ עמד בכל פגעי הטבע עד שנכרת לבסוף כדי לפנות שטח למגרש כדורסל.

השיר בנוי משני בתים ופזמונים. בשיר בולט הניגוד בין ההרמוניה המנגנת פעמות ברורות, באופן המזכיר שיר לכת, לבין המלודיה, המורכבת ממקצבים מנוקדים וסינקופות.

בביצוע הצרפתי, הבית הראשון יותר מעודן ופחות מארשי ויש בו חליל המנגן במעין דו שיח עם הזמר. התזמור כולל כלי נשיפה, פסנתר וכלי קשת והסגנון יותר חופשי.

 כיתות ג׳-ד׳

1. הקריאו לתלמידים את מילות השיר "ברוש" ושאלו אותם איך לדעתם תישמע המנגינה ומדוע הם חושבים כך. ארגנו עם התלמידים את הפרמטרים המוזיקליים לפי טמפו, דינמיקה, ארטיקולציה ואופי.

2. שירו את השיר בקולכם ובדקו יחד אם תשובותיהם מתאימות.

3. שירו  עם התלמידים את הקו המלודי הבא (נמצא בנספח 1 ראה בקבצים להורדה):

4. השמיעו לתלמידים את השיר בביצוע אריאל זילבר  ובקשו מהם להצביע כאשר הם שומעים את הקו המלודי שלמדו בסופי המשפטים המוזיקליים.

5. הקרינו את מילות השיר על הלוח ובקשו מהתלמידים לצייר כוכבית או כל סימון אחר,  בסופי המשפטים בהם שומעים את הקו המלודי.

6. השמיעו לתלמידים את ביצוע השיר בצרפתית ובקשו מהם לציין מה דומה ומה שונה בין הביצועים. כוונו אותם להתייחס לכלי הנגינה ולקו המלודי שלמדו.

7. חלקו לכמה תלמידים כלים מלודיים, כמו מטלופונים או צלילונים ותרגלו איתם שירה ונגינה של הקו המלודי.

8. בצעו את השיר כאשר חצי מהתלמידים שרים את המנגינה והחצי השני מלווה בשירה ובנגינה של הקו המלודי. החליפו בין הקבוצות ובצעו שוב. ניתן לבצע את אותה פעילות בשירה דו קולית עם או בלי כלי הנגינה)

מה למדנו?

• פיתוח תחושת הפעמה וביצועה בהקשות גוף ונגינה.
• זיהוי פיסוק מוזיקלי א-סימטרי והבעתו בתנועה.
• זיהוי קו מלודי מתוך השיר וביצועו בשירה ונגינה (חד קולי ודו קולי)
• הכרת המושג "צליל הטוניקה".
• האזנה להרמוניה והתנסות בנגינת ההרמוניה מתוך השיר.

השיר "ברוש" נכתב על ידי אהוד מנור והולחן על ידי אריאל זילבר. השיר בוצע במקור על ידי אריאל זילבר בצרפתית, בשנת 1973. אהוד מנור סיפר שכתב את השיר בהשראת עץ ברוש מימי ילדותו בבנימינה. העץ עמד בכל פגעי הטבע עד שנכרת לבסוף כדי לפנות שטח למגרש כדורסל.

השיר בנוי משני בתים ופזמונים. בשיר בולט הניגוד בין ההרמוניה המנגנת פעמות ברורות, באופן המזכיר שיר לכת, לבין המלודיה, המורכבת ממקצבים מנוקדים וסינקופות.

בביצוע הצרפתי, הבית הראשון יותר מעודן ופחות מארשי ויש בו חליל המנגן במעין דו שיח עם הזמר. התזמור כולל כלי נשיפה, פסנתר וכלי קשת והסגנון יותר חופשי.

כיתות ה׳-ו׳ 

1. חימום: שירו עם התלמידים את סולם פה מז'ור בעליה ובירידה. לשירה נוחה, רצוי לחלק את הסולם לשני טטרקורדים ולשיר באופן הבא (התווים נמצאים בנספח 1ראה בקבצים להורדה):

2. בקשו מהתלמידים לשיר את הצלילים היציבים בסולם ושירו אתם את הצלילים הלא יציבים (למורה: שירו את הצלילים הלא יציבים תחילה, כשהתלמידים שרים אחריכם את הצליל היציב הקרוב). היעזרו בתרשים הבא (נמצא בנספח 1 ראה בקבצים להורדה):

3. הציגו בפני התלמידים את הרמוניית פזמון השיר באופן הבא (נמצא בנספח 2 ראה בקבצים להורדה):

4. בקשו מהתלמידים לציין מהו הצליל החוזר מספר רב יותר של פעמים. ציינו בפניהם שזהו צליל הטוניקה, הצליל היציב ביותר בסולם.

5. נגנו את ההרמוניה של פזמון השיר ובקשו מאחד התלמידים לעקוב אחר הרישום בלוח. הסבירו שכל אקורד נמשך תיבה.

6. כתבו על הלוח את יחידות המקצב שלם וחצי.     בקשו מהתלמידים לכתוב מעל כל אקורד את האופן בו יש לבצעו, כשלמים או כחצאים.

7. חלקו לתלמידים צלילונים או מטלופונים עם הצלילים המופיעים בהרמוניה ותרגלו איתם את הנגינה בזמן המתאים בפזמון.

8. שירו את השיר כשהתלמידים מלווים בנגינת ההרמוניה בפזמון.

מה למדנו?

• פיתוח תחושת הפעמה וביצועה בהקשות גוף ונגינה.
• זיהוי פיסוק מוזיקלי א-סימטרי והבעתו בתנועה.
• זיהוי קו מלודי מתוך השיר וביצועו בשירה ונגינה (חד קולי ודו קולי)
• הכרת המושג "צליל הטוניקה".
• האזנה להרמוניה והתנסות בנגינת ההרמוניה מתוך השיר.