ציטוט: "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ…"
(מסכת אבות, פרק ג', משנה א')

הדוברת בשיר חוזרת אל הכפר, כאשר החזרה אליו היא לחזרה למולדת, לבית, למשפחה – למקום שבו נמצאים השורשים של האדם. יורם טהרלב, שכתב את המילים ללחן שחיברה נורית הירש, חשב על הכפר פקיעין שבגליל, מקום הקשור לביוגרפיה של מבצעת השיר, הזמרת רבקה זוהר.
פקיעין הוא הכפר שבו חייתה משפחתה של רבקה זוהר כמעט אלפיים שנה. רבקה זוהר היא  צאצאית של משפחה יהודית אשר למעשה מעולם לא עזבה את הארץ, ולא יצאה לגולה – משפחת זינתי מפקיעין. 

השיר מזמן שיח על מקור השייכות של התלמידים ומעלה שאלות לדיון, כמו: מהם מקורות הכוח של האדם? האם יש מקום מסוים, וכן זיכרונות, מראות, קולות, ריחות, טעמים, שמהם שואבים בני אדם את הכוחות שלהם? הדברים הללו הם חלק ממרכיבי הזהות של האדם והם משפיעים ונותנים את אותותיהם לאורך החיים.
הציטוט ממסכת אבות מתאר את החיבור והקשר בין השורשים של האדם, העבר שלו: סיפורו המשפחתי, סיפורו הקהילתי, סיפורו הלאומי, לבין העתיד שהוא מקווה לבנות. 

הרחבה למורה על הכפר פקיעין

(לבחירת המורה, מה להציג מתוך הדברים הבאים, ובהתאם לשכבת הגיל של התלמידים). 

עם חורבן בית המקדש השני, בזמן שיהודים נשלחים לגולה או נסים מהארץ, קובעות כמה משפחות כהנים את משכנם בכפר פקיעין. האזור ההררי סיפק הגנה מפני ידם הארוכה של הרומאים, ועדיין נמצא בתוך גבולות הארץ, לא רחוק מדי מבית המקדש שנחרב. הם האמינו בהתחדשות החיים בארץ לאחר החורבן. חלק ממשפחות הכהנים שמרו על צביון חיים מיוחד שנשאר לדורי דורות. אליהן עם שנים הצטרפו יהודים מכפרים גליליים אחרים, מהרי הלבנון, ממגורשי ספרד ואפילו מקהילות אשכנזיות שונות. כל עובר אורח הותיר את חותמו, וכך נוצר מרקם קהילתי מגוון ומרתק. באלף האחרון נוספו לכפר תושביו הנוצרים, המוסלמים והדרוזים.

ערכים מובילים בשיר: זיכרון (כמקור של כוח), שייכות, ערך היחד והמשפחה, זיקה ואהבה לארץ.

כיתות ג'-ד'  

1. הקשיבו לשיר הנקרא "הדרך אל הכפר" והסבירו את המונח: "כפר".
   כפר הוא דפוס התיישבות חקלאי שגודלו בדרך כלל קטן מעיירה ומספר התושבים בו הוא מועט (ראו הרחבה בקישור זה). בארצנו יש מספר מקומות ששמותיהם מכילים את המילה "כפר".
   2. שאלו: מי מכיר שמות של יישובים עם המילה כפר? (כגון: כפר סבא, כפר שמריהו, כפר ויתקין, ועוד. ראו להלן.) ישנם יישובים נוספים שהם (או שהיו בעבר) במתכונת של כפר, אף שהמילה "כפר" לא כלולה בשמם הרשמי.
   3. רשמו על הלוח וסמנו על המפה התלויה את שמות היישובים. היעזרו בקישור הבא

כפר סבא

כפר יונה 

כפר אז"ר

כפר מנחם

כפר מל"ל

כפר מסריק

כפר אדומים

כפר תבור

כפר זיתים

כפר חיטים

כפר חב"ד

כפר בלום

כפר תפוח

כפר מימון

כפר סירקין

4. ספרו כי ישנם יישובים ששמותיהם מכילים את המילה "כפר" על אף שחלקם אינם נחשבים לכפרים כלל בעיני בציבור הישראלי (הדוגמה הבולטת ביותר היא כפר סבא, שכבר מזמן הפכה לעיר). 
5. ספרו על הכפר פקיעין, המקום שבו השיר מתייחס אליו וסמנו על המפה את מקומו הגיאוגרפי. (ראו פעילות לכיתה א'-ב').
6. שאלו: האם התלמידים ביקרו פעם במקום שהוא כפר? מה מיוחד בו (בהשוואה לצורות יישוב אחרות כגון: עיר, עיירה וכדומה)? 
7. השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים לשים לב למילה "כפר". שאלו: איך מתואר הכפר? מה הדוברת רואה בעיניים ובדמיון? מהם הרגשות של הדוברת כשהיא נמצאת בכפר? 
8. בקשו מהתלמידים לקרוא את הבית האחרון ושאלו: מה מסמל עבורה הכפר? מתי היא חוזרת אליו ומדוע? מדוע היא כה מתגעגעת אליו? (למורה: רגשות של געגועים וזיכרונות ואפילו אובדן דרך, בקשה לחזור לילדות, למקום קטן ואינטימי, משפחתי, אהוב ומוכר, מקום המשרה אווירה של רוגע ושקט, לחזור למקום בטוח).

ציטוט: "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ…"
(מסכת אבות, פרק ג', משנה א')

הדוברת בשיר חוזרת אל הכפר, כאשר החזרה אליו היא לחזרה למולדת, לבית, למשפחה – למקום שבו נמצאים השורשים של האדם. יורם טהרלב, שכתב את המילים ללחן שחיברה נורית הירש, חשב על הכפר פקיעין שבגליל, מקום הקשור לביוגרפיה של מבצעת השיר, הזמרת רבקה זוהר.
פקיעין הוא הכפר שבו חייתה משפחתה של רבקה זוהר כמעט אלפיים שנה. רבקה זוהר היא  צאצאית של משפחה יהודית אשר למעשה מעולם לא עזבה את הארץ, ולא יצאה לגולה – משפחת זינתי מפקיעין. 

השיר מזמן שיח על מקור השייכות של התלמידים ומעלה שאלות לדיון, כמו: מהם מקורות הכוח של האדם? האם יש מקום מסוים, וכן זיכרונות, מראות, קולות, ריחות, טעמים, שמהם שואבים בני אדם את הכוחות שלהם? הדברים הללו הם חלק ממרכיבי הזהות של האדם והם משפיעים ונותנים את אותותיהם לאורך החיים.
הציטוט ממסכת אבות מתאר את החיבור והקשר בין השורשים של האדם, העבר שלו: סיפורו המשפחתי, סיפורו הקהילתי, סיפורו הלאומי, לבין העתיד שהוא מקווה לבנות. 

הרחבה למורה על הכפר פקיעין

(לבחירת המורה, מה להציג מתוך הדברים הבאים, ובהתאם לשכבת הגיל של התלמידים). 

עם חורבן בית המקדש השני, בזמן שיהודים נשלחים לגולה או נסים מהארץ, קובעות כמה משפחות כהנים את משכנם בכפר פקיעין. האזור ההררי סיפק הגנה מפני ידם הארוכה של הרומאים, ועדיין נמצא בתוך גבולות הארץ, לא רחוק מדי מבית המקדש שנחרב. הם האמינו בהתחדשות החיים בארץ לאחר החורבן. חלק ממשפחות הכהנים שמרו על צביון חיים מיוחד שנשאר לדורי דורות. אליהן עם שנים הצטרפו יהודים מכפרים גליליים אחרים, מהרי הלבנון, ממגורשי ספרד ואפילו מקהילות אשכנזיות שונות. כל עובר אורח הותיר את חותמו, וכך נוצר מרקם קהילתי מגוון ומרתק. באלף האחרון נוספו לכפר תושביו הנוצרים, המוסלמים והדרוזים.

ערכים מובילים בשיר: זיכרון (כמקור של כוח), שייכות, ערך היחד והמשפחה, זיקה ואהבה לארץ. 

כיתות ה'-ו'

1. בקשו מהתלמידים לשתף ולספר על מקום שהם אהבו, על חוויה טובה, מצמיחה, שהרגישו בה בטוח.
2. השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים בחברותא לחפש חוויות של הדוברת בשיר – בעבר ובהווה.

• לאחר החברותא קיימו דיון עם התלמידים בשאלות:
  מה מניע את דוברת השיר לחזור לכפר?
• מדוע השיר נקרא "הדרך אל הכפר" ולא פשוט "הכפר"?
• מה היא מחפשת עם חזרתה?
• מה היא מרגישה בעת החזרה לכפר? 
• מה היא זוכרת? ומדוע? (למורה: הדוברת בשיר מחפשת את הדברים שמחזקים אותה).

3. עם סיום העבודה על השיר התייחסו בקצרה למשנה. רשמו על הלוח את הציטוט: "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ" ושאלו: מה הקשר של המשנה לשיר? מה הוא מוסיף או מחדד?

הדוברת בשיר חוזרת אל שורשיה, אל זיכרונותיה, אל עברה כדי לתת מנוח לנפשה בהווה ולהתחזק. כותב המשנה נמצא בדרך, הוא עורך חשיבה וחשבון נפש, מאין הוא בא ולאן הוא הולך, כדי למקם את עצמו ואת מעשיו בהווה ועתיד. בשני המקורות מחפשים את נקודת המוצא כדי לתת מענה להווה וכיוון לעתיד. 

משימה

• בקשו מהתלמידים לראיין מבוגר מוכר וקרוב אליהם (דוד, סבא, סבתא, שכן, מורה) שיספר על מקום אהוב ומשמעותי עבורו בילדותו. שאלו את המרואיין:

• מה הוא זוכר? 
• מה הוא מרגיש כלפי המקום? 
• האם יש מראות מיוחדים שהוא זוכר? טעמים? ריחות? אנשים? נופים? 

• צלמו תמונה מהריאיון (ניתן לבנות מצגת מהתמונות) ושתפו את הכיתה בסיפורים. 
• צרו עותק עם הכותרת "בחזרה אל הכפר".

השיר נפתח בתחושה נוסטלגית של הליכה בשבילים. הבתים בשיר מלאים ברוך ובנחת במקצב של הליכה. מילות השיר תואמות את קצב ההליכה: "הדרך היורדת אל הכפר בין עצי האלונים והאלה". המבצעת, רבקה זוהר, מספרת על הכפר שלה ועל מה שנשאר בזיכרונה: צעדיה, עקבותיה והד קולה של אמה הקוראת לה. הפזמון מושר בצלילים הגבוהים ביותר ובעוצמה חזקה. רבקה, שחוותה קשיים רבים, זועקת: "איני יודעת מה קרה? ולאן אבדה הדרך"? בחלק השלישי היא מבטאת את רצונה לשוב בחזרה. 

השיר בנוי משלושה חלקים. בסוף כל המשפטים בשיר יש נקודות מנוחה. הצלילים הגבוהים ביותר מושמעים בחלק השני (הפזמון). בחלק השלישי המנעד הצלילי הוא הנמוך ביותר והוא מושר בסטקטו מעודן. סיומו של החלק השלישי הוא בצליל הטוניקה, שנותן תחושה של חזרה לבית. 

כיתות ג'-ד'

1. השמיעו את השיר ושאלו את התלמידים כמה חלקים בשיר?
2. הכינו מראש כרטיסים בשלושה צבעים ותנו לתלמידים לסדר את מבנה השיר.   

1. למדו את התלמידים את תבניות המקצב:

שאלו: מתי מופיעות תבניות מקצב אלו?

(למורה: תבנית המקצב הזו מופיעה במנגינה הראשונה

וזו         במנגינה השלישית)

1. שאלו את התלמידים מה מאפיין את מנגינת הפזמון? (הצלילים הגבוהים, עוצמה גבוהה). 

בקשו מהם לחשוב על תנועה שתאפיין את גובה הצלילים ואת תנועת הקו המלודי.

1. חלקו את הכיתה לשתי קבוצות. לקבוצה אחת חלקו שלישים והיא תלווה את הבית על פי תבנית המקצב המתאימה לה. לקבוצה השנייה חלקו תיבות והיא תלווה את המנגינה השלישית על פי תבנית המקצב המתאימה לה. במנגינת הפזמון בצעו את התנועה שבחרתם במשימה 4.

מה למדנו:

• הבחנו בין שלושת חלקי השיר והמאפיינים שלהם. ביטאנו את ההבדלים באמצעות פעילות במרחב ובאמצעות ליווי תבניות מקצב הייחודיות לכל אחד מהחלקים.
• סדרנו באמצעות כרטיסיות את מבנה השיר

השיר נפתח בתחושה נוסטלגית של הליכה בשבילים. הבתים בשיר מלאים ברוך ובנחת במקצב של הליכה. מילות השיר תואמות את קצב ההליכה: "הדרך היורדת אל הכפר בין עצי האלונים והאלה". המבצעת, רבקה זוהר, מספרת על הכפר שלה ועל מה שנשאר בזיכרונה: צעדיה, עקבותיה והד קולה של אמה הקוראת לה. הפזמון מושר בצלילים הגבוהים ביותר ובעוצמה חזקה. רבקה, שחוותה קשיים רבים, זועקת: "איני יודעת מה קרה? ולאן אבדה הדרך"? בחלק השלישי היא מבטאת את רצונה לשוב בחזרה. 

השיר בנוי משלושה חלקים. בסוף כל המשפטים בשיר יש נקודות מנוחה. הצלילים הגבוהים ביותר מושמעים בחלק השני (הפזמון). בחלק השלישי המנעד הצלילי הוא הנמוך ביותר והוא מושר בסטקטו מעודן. סיומו של החלק השלישי הוא בצליל הטוניקה, שנותן תחושה של חזרה לבית.

כיתות ה'-ו'

1. ספרו לתלמידים את סיפורה של רבקה זוהר.
2. האזינו לשיר ובקשו מהתלמידים לזהות את שלושת חלקי השיר ולבדוק איזה חלק הוא בצלילים הגבוהים ביותר ובדינמיקה החזקה ביותר (למורה: החלק השני, הפזמון).
3. עברו עם התלמידים על מילות הפזמון ודונו על הקשר בין מאפייני הלחן למילות הפזמון.
4. בדומה לחלק השני, שירו לתלמידים את החלק הראשון והשלישי ובדקו את הקשר בין הלחן למילים בחלקים אלו.

ערכו השוואה בין שני הביצועים על פי הנתונים שבטבלה הבאה: 

ביצוע מקורי של רבקה זוהר

ביצוע: איתי לוי ומאיה בוסקילה

מה למדנו:

• זיהינו את החלק שמבוצע בעוצמה חזקה ובלחן שלו מצויים הצלילים הגבוהים בשיר
• דנו בקשר בין הלחן לתוכן השיר בחלקיו השונים.
• ערכנו השוואת ביצועים בין הביצוע של רבקה זוהר לזה של איתי לוי ומאיה בוסקילה