השיר מבטא שאיפה לעתיד טוב יותר, עתיד של שלום, שלמות והשלמה.
המשורר מייחל לשלום חברתי ומדיני, ומציאות  של יחסים מתוקנים בין אדם לחברו.
בשיר ביטויים תנ"כיים המבטאים רעיונות אלה. חלקם לקוחים מחזון אחרית הימים בספר ישעיהו, וחלקם מפרקים אחרים בהם מתוארת מציאות של שלום ושלווה בארץ.

1. בשיר נאמר, "הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב".

• בקשו מהתלמידים להיזכר בסיפור תנכ"י על יחסים בין אחים.
• בסיפור יוסף ואחיו בבראשית ל"ז נאמר על אחיו של יוסף, "לא יכלו דברו לשלום", בגלל הקנאה והשנאה שחשו כלפיו. האחים פגעו ביוסף והשליכו אותו לבור עמוק.
  • מדוע מייחל המשורר שאיש יאהב את אחיו? הרי זו אהבה שמתקיימת בתוך המשפחה פנימה. מה הקשר בין יחסי אחים למצב חברתי של העם כולו?
• בקשו מהתלמידים לכתוב ברכה לאחיהם ולציין בה מדוע הם אוהבים אותם.

2. בשיר נאמר, "הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב".

• למה הכוונה במיזוג של מזרח ומערב?
• רבי יהודה הלוי, פילוסוף ומשורר יהודי מימי הביניים, כתב בשירו המפורסם,  "ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב".
  • ע"פ מפת העולם, איפה המזרח ואיפה, "סוף מערב", בשירו של רבי יהודה הלוי?
• כיצד לדעתכם אפשר לקרב יותר בין אנשים מתרבויות שונות? מה מקרב ומה מרחיק ביניהם?

3. בשיר נאמר, "הלוואי שלעולם הזה יש תקנה", כלומר- הלוואי שעוד ניתן לתקן את העולם הזה.

• איזה ביטוי עם המילה "תקנה" אתם מכירים? מה משמעותו?
• קראו וספרו לילדים את הסיפור שבנספח. שאלו:
  • למה התכוון הסנדלר במילים אלו?
  • מה הבין  מדבריו רבי ישראל מסלנט?
  • מה אתם הייתם רוצים לתקן בעולם?

• לסיכום

  • למדנו כי ביטויים רבים בשיר, המבטאים שאיפה למציאות מתוקנת של אחרית הימים, לקוחים מהתנ"ך וממקורות יהודיים אחרים  ומתכתבים עימם.
  • ראינו כי השאיפה למציאות חברתית ומדינית מתוקנת היא נחלת כל הדורות כולם, מימי בריאת העולם ועד ימינו אנו.
  • ו"כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן"- על כל אחד במקומו וכפי כוחותיו, מוטלת האחריות לתיקון העולם כיום.

השיר מבטא שאיפה לעתיד טוב יותר, עתיד של שלום, שלמות והשלמה.
המשורר מייחל לשלום חברתי ומדיני, ומציאות  של יחסים מתוקנים בין אדם לחברו.
בשיר ביטויים תנ"כיים המבטאים רעיונות אלה. חלקם לקוחים מחזון אחרית הימים בספר ישעיהו, וחלקם מפרקים אחרים בהם מתוארת מציאות של שלום ושלווה בארץ.

1. בשיר נאמר, "הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב".
בקשו מהתלמידים להיזכר  בסיפור תנכ"י על יחסים בין אחים. בסיפור יוסף ואחיו בבראשית ל"ז נאמר על אחיו של יוסף ש"לא יכלו דברו לשלום", בגלל הקנאה והשנאה שחשו כלפיו, והשליכו אותו לבור עמוק.

• מדוע מייחל המשורר שאיש יאהב את אחיו? הרי זו אהבה שמתקיימת בתוך המשפחה פנימה. מה הקשר בין יחסי אחים למצב חברתי של העם כולו?
• בקשו מהתלמידים לכתוב ברכה לאחיהם ולציין בה מדוע הם אוהבים אותם.

2. בשיר נאמר, "הלוואי ולא יישא גוי אל גוי חרב".
מילים אלו לקוחות מדבריו של הנביא ישעיהו בחזון אחרית הימים.
ע"פ הפסוקים, כתבו שלושה דברים שאמורים לקרות באחרית הימים.

• עד כמה ארוכה הדרך למתואר בחזון אחרית הימים?
• האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי לקרב מציאות זו?

3. בשיר נאמר, "הלוואי ויתמזגו מזרח ומערב".

• למה הכוונה במיזוג של מזרח ומערב?
• רבי יהודה הלוי, פילוסוף ומשורר יהודי מימי הביניים, כתב בשירו המפורסם,  "ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב".  ע"פ מפת העולם, איפה המזרח ואיפה, "סוף מערב", בשירו של רבי יהודה הלוי?
• האם לדעתכם אפשר למזג את הגלויות השונות כפי שמייחל המשורר? האם זה כדאי?

לסיכום

• למדנו כי ביטויים רבים בשיר, המבטאים שאיפה למציאות מתוקנת של אחרית הימים, לקוחים מהתנ"ך וממקורות יהודיים אחרים  ומתכתבים עימם.
• ראינו כי השאיפה למציאות חברתית ומדינית מתוקנת היא נחלת כל הדורות כולם, מימי בריאת העולם ועד ימינו אנו.
• ו"כל עוד הנר דולק, אפשר לתקן"- על כל אחד במקומו וכפי כוחותיו, מוטלת האחריות לתיקון העולם כיום.

השיר, "הלוואי", נכתב בשנת ,1986 לקדם האירוויזיון של אותה השנה והגיע למקום האחרון עם נקודה אחת בלבד. ולמרות זאת הפך לשיר אהוד ביותר וזכה לביצועים רבים, דוגמת זה של יהודית רביץ, בחגיגת, "פעמוני היובל", לציון 50 שנה למדינה. בצמוד לטקסט, הלחן מבוסס על תבנית מוסיקלית חוזרת הפותחת במילה החוזרת, "הלוואי". מילה זו מובחנת משאר המשפט מבחינה ריתמית, (צליל ארוך), ומלודית, (צליל גבוה יחסית למשפט שאחריו). תבנית זו משווה לשיר אופי של תפילה הבנויה כשירת מענה, והוא מעורר וסוחף בזרימתו הקצבית.

לחנו של השיר בנוי במבנה של בית ופזמון. לכל אחד מהבתים והפזמון יש ארבע שורות. הלחן של שתי השורות הראשונות, זהות ללחן בשתי השורות הבאות. בבתים – המשפט הראשון סגור, והשני פתוח, ואילו בפזמון – המשפט הראשון פתוח, והשני סגור. צלילי הפזמון הם גבוהים, כאילו הבקשה נהייתה דחופה יותר, משמעותית יותר.
למילה, "הלוואי", אותו המקצב בכל השיר, והיא מולחנת בשני אופנים – בבית ובפזמון.

1. שבו בחצי מעגל / מעגל / שורות והשמיעו את השיר. העבירו כדור אחד קטן מיד ליד לפי סדר הישיבה, "ממזרח למערב" ,בכל פעם שתשמע המלה, "הלוואי". האם הספיק הכדור לעבור את כל הדרך מצד אחד לשני, (ממזרח למערב)?

2. רשמו על הלוח את שתי התבניות המלודיות של המוטיב, "הלוואי", (מפורטות בפעילות 2 עבור כתות א-ב). תרגלו את שירת, "הלוואי", על פי שתי התבניות.

3. השמיעו לתלמידים את השיר בביצועו של בועז שרעבי ובקשו מהם לבדוק על פי איזו תבנית שרים את הבית ועל פי איזו תבנית שרים את הפזמון. האם שרים בדיוק על פי שתי התבניות או שיש שינויים קלים? מה נשאר קבוע ומה משתנה, (קבוע: המילה הלוואי מושרת בבית נמוך יותר מן הפזמון. משתנה: וריאציות קטנות על שלד המוטיב).

1. שאלו את התלמידים, מדוע חוזרים כל כך הרבה פעמים על המילה, "הלוואי", ומדוע לדעתם בפזמון שרים אותה בצלילים גבוהים יותר? זו ההזדמנות לשוחח אתם על משמעות המילים וכיצד גובה הצליל משפיע על אופי הבקשה.
2. שירו את כל השיר כאשר  המלה, "הלוואי", מושרת בקול רם והמשך המשפט בלב (דומם). הקפידו על התבנית הנכונה בזמנה.
3. שירו את השיר בשירת מענה. קבוצה אחת שרה את המילה, "הלוואי", וקבוצה שנייה עונה לה בהמשך המשפט. כאשר היחידה הראשונה מסתיימת, (בית+פזמון) , החליפו תפקידים. בשלב הבא שירו את שירת המענה בין סולן לכתה כולה.
4. צפו בגרסת הכיסוי של סאבלימינאל לשיר. מהם החידושים בגרסה זו? (התייחסו לחידושים במוזיקה ובטקסט).

מה למדנו?

• הבחנה בין חלקי השיר (בית ופזמון).
• שירת/ נגינת מענה באופנים שונים.
• הבחנה בין תחילת המשפט (המילה "הלוואי") והמשכו.
• זיהוי שתי תבניות מלודיות חוזרות והבחנה בווריאנטים על תבניות אלו.
• השוואת ביצועים בהיבט המוזיקלי והטקסטואלי

השיר, "הלוואי", נכתב בשנת ,1986 לקדם האירוויזיון של אותה השנה והגיע למקום האחרון עם נקודה אחת בלבד. ולמרות זאת הפך לשיר אהוד ביותר וזכה לביצועים רבים, דוגמת זה של יהודית רביץ, בחגיגת, "פעמוני היובל", לציון 50 שנה למדינה. בצמוד לטקסט, הלחן מבוסס על תבנית מוסיקלית חוזרת הפותחת במילה החוזרת, "הלוואי". מילה זו מובחנת משאר המשפט מבחינה ריתמית, (צליל ארוך), ומלודית, (צליל גבוה יחסית למשפט שאחריו). תבנית זו משווה לשיר אופי של תפילה הבנויה כשירת מענה, והוא מעורר וסוחף בזרימתו הקצבית.

לחנו של השיר בנוי במבנה של בית ופזמון. לכל אחד מהבתים והפזמון יש ארבע שורות. הלחן של שתי השורות הראשונות, זהות ללחן בשתי השורות הבאות. בבתים – המשפט הראשון סגור, והשני פתוח, ואילו בפזמון – המשפט הראשון פתוח, והשני סגור. צלילי הפזמון הם גבוהים, כאילו הבקשה נהייתה דחופה יותר, משמעותית יותר.
למילה, "הלוואי", אותו המקצב בכל השיר, והיא מולחנת בשני אופנים – בבית ובפזמון.

1. השמיעו את השיר ובקשו להעביר מאחד לשני לפי סדר הישיבה מחיאת כף אחת אחרי המילה, "הלוואי", על פי הפעמה.

2. חזרו על הפעילות כשבכל מחיאה מצטרף הבא בתור למוחאים שלפניו.

3. רשמו על הלוח את צלילי הסולם המינורי של השיר ושירו אותו. לאחר מכן שירו את שתי התבניות המלודיות על המילה, "הלוואי" ,(מפורטות בפעילות 2 עבור כתות א-ב). ובקשו לזהות באיזה צליל/ים בסולם מושר מוטיב, "הלוואי", של הבית ובאיזה מוטיב, "הלוואי", של הפזמון.

4. ניתן להמשיך את הפעילות בדומה למפורט בהצעות 3, 4, 5, 6, 7 בפעילות לכתות ד-ו.

5. צפו בגרסה של סאבלימינאל לשיר והתייחסו לחידושים ולתוספת הטקסטואלית.

6. חלקו לקבוצות ובקשו להוסיף בית חדש לשיר בהתאם למנגינה ולחריזה של המבנה המקורי: הלוואי ……. הלוואי…..וכו'.

כהרחבה

• ניתן להביא שיר נוסף של אותו מלחין, שמבוסס על מילה אחת חוזרת ("לתת").
• בקשו למצוא שיר של משוררת/מלחינה אחרת שגם בו מילות התפילה (הנרדפות למילה "הלוואי"), חוזרות על עצמן בכל משפט כשיר-מענה ("לו יהי"/ נעמי שמר).

מה למדנו?

• הבחנה בין חלקי השיר (בית ופזמון).
• שירת/ נגינת מענה באופנים שונים.
• הבחנה בין תחילת המשפט (המילה "הלוואי") והמשכו.
• זיהוי שתי תבניות מלודיות חוזרות והבחנה בווריאנטים על תבניות אלו.
• השוואת ביצועים בהיבט המוזיקלי והטקסטואלי