זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

השיר עוסק במושג חבר ובמשמעות החברות. בניגוד להורים ולאחים, את החבר ניתן  לבחור.
השיר מנסה לבחון מהי חברות טובה, ואיזה כללים נדרשים להתקיים בין חברים. בשיר באים לידי  ביטוי  ערכים של כבוד האדם ומידות של בין "אדם לחברו".

כיתות ג-ד 
1. שירו את השיר יחד

• בשיר נכתב: "יש לי חבר ואנחנו שווים", הציטוט מהשיר מזכיר את הפסוק: "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם". (בראשית ט), – כל בני האדם שווים, ואין אחד רשאי לחשוב שהוא חשוב או מועדף על חברו.

2. על פי מילות השיר:

• במה אנחנו שווים ובמה אנחנו שונים? תנו דוגמאות מתוך השיר.
• בכל זאת, למרות השוני בינינו, כולנו נבראנו בצלם אלוהים, מה זה אומר?

3. "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם: כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ) " ספר קהלת פרק ד,ט, י).

ניתן להבין את דברי קהלת בשני היבטים:1. עבודה בצוות, עם חבר תמיד יעילה יותר כי אחד מסייע לשני, או מאיר נקודת מבט שחברו לא הבחין בה..2. אם אחד החברים ייפול או ימעד תמיד החבר לצדו יוכל להרימו , לטפל בו, או להזעיק עזרה ויש מקרים שיש בזה אפילו הצלת חיים.

• דונו בזוגות על חשיבות  החברות על פי קהלת.
• הביאו דוגמאות ממקרים הממחישים את דברי קהלת.
• מצאו בשיר רמז לדברי קהלת.
• סכמו במליאה.

• לסיכום

  • למדנו מה פרוש המושג  "חברים טובים".
  • הכרנו ציטוטים מן המקורות הקשורים למושג חברות.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

השיר עוסק במושג חבר ובמשמעות החברות. בניגוד להורים ולאחים, את החבר ניתן  לבחור.
השיר מנסה לבחון מהי חברות טובה, ואיזה כללים נדרשים להתקיים בין חברים. בשיר באים לידי  ביטוי  ערכים של כבוד האדם ומידות של בין "אדם לחברו".

כיתות ה- ו
1. בקשו מהתלמידים להכין כרזות גדולות של שלושת המקורות:

• "טובים השניים מן האחד".
• "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך".
• "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם".

2. נסו לברר יחד עם התלמידים את המשמעות של כל ציטוט.

• במה דומים או שונים הציטוטים ממקרים או סיפורים המוכרים לכם?

3. חלקו את הכיתה ל- 6 קבוצות  לפי חלקי השיר. כל קבוצה תקבל בית אחד, או פזמון של השיר. ותדון במה דומים או שונים הציטוטים מהמתואר בשיר?

4. בקשו מכל קבוצה לשתף את המסקנות במליאה .

לסיכום

• למדנו מה פרוש המושג  "חברים טובים".
• הכרנו ציטוטים מן המקורות הקשורים למושג חברות.

זרקור מוזיקלי

השיר נכתב ע"י אהוד מנור והולחן ע"י צוף פילוסוף למופע הפסטיגל של שנת 1998. את השיר, אשר זכה במקום השמיני, ביצע ארז בן הרוש שהיה אז מנחה בערוץ הילדים.  השיר כתוב בסגנון קליל, כמעט ספונטני ומדבר על ערך החברות בגובה העיניים של הילדים. הלחן תואם אף הוא את סגנון הכתיבה. לחן פשוט, קליל ומעובד כשיר רוק קצבי. לשיר מבנה של בית בעל קטע מעבר המוביל לפזמון ובנוסף חלק שלישי השונה מעט באופיו, ומדגיש את רגשותיו של הדובר בבית השלישי. המילים "חברים טובים" חוזרות בין חלקי השיר כעין אוסטינטו קצבי ומקשרות ביניהם.

כיתות ג-ד
1. הכנה להאזנה: הסבירו לתלמידים את המונח קונטור, (קו מלודי) ,ותרגלו עמם קונטור סטטי (מנגינה ש"עומדת במקום"), לעומת קונטור גלי (עליות וירידות): בחרו פראזות מתוך השיר ובצעו אותן ללא מילים. הנחו את התלמידים לצייר לכל פראזה קונטור מתאים.

2. בהאזנה הראשונה בקשו מהם להבחין בין קונטור סטטי יחסית לגלים בקו המלודי. בבתים הלחן סטטי למדי, לעומת הפזמון שהוא גלי יותר.

3. בהאזנה שניה בקשו לסמן את המילים המודגשות בצליל גבוה. לאחר מכן אפשרו להם לשתף את הממצאים ולעמוד על הקשר בין הדגש המוזיקלי שניתן להן למשמעותן וחשיבותן בשיר.

4. קראו עם התלמידים את השיר ובקשו מהם לזהות היכן מצב הרוח משתנה. שאלו האם גם הלחן מתאר את השינוי?.

• השוואה לשאר חלקי השיר: האם הבית השלישי קצבי, רגוע, רועש, שקט, קופצני, נינוח (אחר?)

5. הסבירו לתלמידים מהו אוסטינטו, (תבנית ליווי החוזרת בעקשנות).

• בקשו מהתלמידים לשיר רק את המילים, "חברים טובים", כפי שהן נשמעות בשיר בקטעי המעבר בין הבתים.
• בקשו מהם להקיש את המקצב החוזר של מילים אלו.
• כתבו את התבנית הריתמית על הלוח והנחו את התלמידים להקיש את התבנית במחיאות כף ,בכל פעם שתצביעו עליה במהלך השיר, ובכך ליצור ליווי אוסטינטו לשיר.
•  גוונו את ליווי האוסטינטו באמצעות כלי הקשה או צלילונים.

6. העשירו עוד את הליווי על ידי נגינה בצלילונים.

מה למדנו?

• זיהוי צלילים גבוהים לעומת צלילים נמוכים.
• הבנת הקשר בין תוכן השיר לאופן ביצועו.
• הבחנה בין קונטור סטטי לקונטור גלי.
• הבנת הקשר בין הקונטור לתוכן השיר.
• זיהוי תבנית אוסטינטו בשיר וביצועה.
• זיהוי משפטים פתוחים וסגורים.

זרקור מוזיקלי

השיר נכתב ע"י אהוד מנור והולחן ע"י צוף פילוסוף למופע הפסטיגל של שנת 1998. את השיר, אשר זכה במקום השמיני, ביצע ארז בן הרוש שהיה אז מנחה בערוץ הילדים.  השיר כתוב בסגנון קליל, כמעט ספונטני ומדבר על ערך החברות בגובה העיניים של הילדים. הלחן תואם אף הוא את סגנון הכתיבה. לחן פשוט, קליל ומעובד כשיר רוק קצבי. לשיר מבנה של בית בעל קטע מעבר המוביל לפזמון ובנוסף חלק שלישי השונה מעט באופיו, ומדגיש את רגשותיו של הדובר בבית השלישי. המילים "חברים טובים" חוזרות בין חלקי השיר כעין אוסטינטו קצבי ומקשרות ביניהם.

כיתות ה-ו
1. השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים ללוות אותו תוך העברת כלי הקשה ביניהם בסיומי משפטים. בכל משפט התלמיד המוביל בכלי הנגינה ילווה את השיר על פי טעמו האישי, ושאר התלמידים יצטרפו בקולות גוף לליווי שיצר.

• שאלו: כיצד מתקשר אופי הליווי שיצרנו לתוכן השיר?

2. חלקו לתלמידים את תווי השיר ובקשו מהם לסמן את הצלילים הגבוהים ביותר ולציין מה לדעתם הם מדגישים או מחזקים.

3. בקשו מהתלמידים לסמן בצבע רק את התווים שנמצאים לפני הפסקות.

•  האם תווים אלו יוצרים משפטים סגורים או פתוחים?
• מצאו ביחד היכן נמצא המשפט הסגור בשיר ומה משמעותו.
  • "כי אנחנו תמיד אחד בשביל השני", הוא המשפט היחיד בשיר המסתיים בצליל הטוניקה, והוא משפט המסכם את המהלך הרעיוני הקיים בבית ובפזמון.

4. פעילות יצירתית בזוגות/ קבוצות:

• הציעו לתלמידים מבחר כלי נגינה ובקשו מהם לבחור כלי שמאפיין אותם ולהסביר מדוע בחרו אותו.
• הציגו לתלמידים משפטים מהשיר, כגון: "אנחנו חברים טובים אבל אני זה אני והוא זה הוא", "כי אנחנו תמיד אחד בשביל השני", או אפשרו להם לבחור כל משפט שירצו, ובקשו מהם להביע משפט זה ללא מילים באמצעות שימוש בכלי הנגינה בלבד.

• מה למדנו?

  • זיהוי צלילים גבוהים לעומת צלילים נמוכים.
  • הבנת הקשר בין תוכן השיר לאופן ביצועו.
  • הבחנה בין קונטור סטטי לקונטור גלי.
  • הבנת הקשר בין הקונטור לתוכן השיר.
  • זיהוי תבנית אוסטינטו בשיר וביצועה.
  • זיהוי משפטים פתוחים וסגורים.