הנושאים בשיר

• קנאה ותחרות – לטוב ולרע.
• חיבור אישי לתפילה.
• להיות טובים יותר – עבודת המידות.

על תפילה וחיבור אישי

רגעי התפילה הם רגעים של חיבור בין אדם לקב"ה. התפילות שאנו מתפללים מתוך הסידור חוברו על ידי חז"ל והמילים בהן הן עתיקות, מיוחדות וגדולות. נוסח התפילה קבוע ואנו חוזרים עליו מדי יום כמצוות אנשים מלומדה. בתפילה יש רגעים של חיבור אישי, כמו שכתב ר' יעקב עמדין בהערה בסידור שלו:

"עיקר עבודת התפילה שבלב נכון וטהור, היודע לחדש דבר ממעמקי הלב זך ובר. ישים ה' נכחו, וישפוך את נפשו בשיחו, לפני ה' בהתעטף רוחו… מה טובו ומה יפיו של המחדש דברי תפלה ובקשה מדעתו…" (ר' יעקב עמדין).

הגמרא במסכת ברכות מביאה את הדברים שחכמים היו אומרים לאחר תפילתם. ניתן לראות שגם חז"ל דייקו כל אחד את הבקשה המיוחדת והמתאימה לו (לוקט מתוך גמרא, ברכות ט"ז והלאה):

ר' אליעזר ביקש על יחסי אחווה וחברות, ועל מקום בגן עדן; ר' זירא ביקש שלא נחטא; ר' חייא ביקש על לימוד התורה, ואף על ליבנו – שלא יהיה עצוב. ורב ביקש רב: יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שתיתן לנו חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חילוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד, חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמיים, חיים שתמלא לנו את כל משאלות ליבנו לטובה.

• שתפו בכיתה: כל תלמיד משתף בכיתה בקטע שחביב עליו במיוחד בתפילה ומספר מדוע.
• כתבו תפילה אישית משלכם שיכולה לעזור ליום שלכם להיות טוב יותר.

המחשבות של כל אדם הן שלו בלבד. לפעמים מצב הרוח שלנו משפיע עלינו. כאשר אני ניגש ללמוד למבחן, או לשחק עם חברים, אם למשל אהיה כועס, או עייף או מקנא, אהיה פחות מרוכז ופחות אצליח להביא את הטוב שבי.

כך גם בתפילה.

בשיר אנו מבקשים מהקב"ה שיעזור לנו לא לכעוס.

אלישע בירנבאום, שהלחין את השיר, אמר בריאיון: "כבר שנים שאני מתפלל את המילים הללו מתוך חיבור עמוק… כולנו מבטיחים לעצמנו בכל שנה ביום כיפור שנהיה יותר אדיבים וישרים כלפי זולתנו, שנקפיד בקיום המצוות ולימוד התורה. אך עוברים יום יומיים ואנו נופלים לכעס, לקנאה, לתאוות כבוד או לתאווה חומרית אחרת ולא מבטאים בפועל את רצוננו האמיתי! בתפילה זו אנו זועקים לבורא עולם שיביט אל רצוננו האמיתי ויעזור לנו להתגבר על המכשולים בדרך" (מקור: https://www.inn.co.il/news/242899).

קנאה ותחרות

פעילויות

"קנאת סופרים תרבה חכמה" (בבא בתרא, כ"ה).

"חייב אדם לומר: מתי יגיעו מעשי למעשי אבותיי: אברהם, יצחק ויעקב" (תנא דבי אליהו, פרק כ"ה).

"הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם" (אבות ד', כ"א).

הסבירו את המשפטים.

• האם קנאה זה דבר מועיל או לא?
• מתי אנחנו צריכים להבין שקנאה היא לא טובה?
• ספרו על מקרה של קנאה שהביאה לתוצאה טובה וקנאה שהביאה לתוצאה לא טובה.

קנאה ותחרות יכולות להיות מניע ללמידה ולצמיחה. הן יכולות לגרום לנו לנסות קשה יותר ולשאוף להישגים גבוהים יותר. אך מצד שני, קנאה ותחרות יכולות להיות שליליות. הן יכולות לגרום לתסכול מכיוון שלכל אדם בעולם יש יכולות אחרות, כישורים שמיוחדים רק לו ולכן אין לו מה לקנא באחר.

2. שלא אכעס

כעס – למה הוא גורם?

הנושאים בשיר

• קנאה ותחרות – לטוב ולרע.
• חיבור אישי לתפילה.
• להיות טובים יותר – עבודת המידות.

על תפילה וחיבור אישי

רגעי התפילה הם רגעים של חיבור בין אדם לקב"ה. התפילות שאנו מתפללים מתוך הסידור חוברו על ידי חז"ל והמילים בהן הן עתיקות, מיוחדות וגדולות. נוסח התפילה קבוע ואנו חוזרים עליו מדי יום כמצוות אנשים מלומדה. בתפילה יש רגעים של חיבור אישי, כמו שכתב ר' יעקב עמדין בהערה בסידור שלו:

"עיקר עבודת התפילה שבלב נכון וטהור, היודע לחדש דבר ממעמקי הלב זך ובר. ישים ה' נכחו, וישפוך את נפשו בשיחו, לפני ה' בהתעטף רוחו… מה טובו ומה יפיו של המחדש דברי תפלה ובקשה מדעתו…" (ר' יעקב עמדין).

הגמרא במסכת ברכות מביאה את הדברים שחכמים היו אומרים לאחר תפילתם. ניתן לראות שגם חז"ל דייקו כל אחד את הבקשה המיוחדת והמתאימה לו (לוקט מתוך גמרא, ברכות ט"ז והלאה):

ר' אליעזר ביקש על יחסי אחווה וחברות, ועל מקום בגן עדן; ר' זירא ביקש שלא נחטא; ר' חייא ביקש על לימוד התורה, ואף על ליבנו – שלא יהיה עצוב. ורב ביקש רב: יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו שתיתן לנו חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חילוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד, חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמיים, חיים שתמלא לנו את כל משאלות ליבנו לטובה.

• שתפו בכיתה: כל תלמיד משתף בכיתה בקטע שחביב עליו במיוחד בתפילה ומספר מדוע.
• כתבו תפילה אישית משלכם שיכולה לעזור ליום שלכם להיות טוב יותר.

המחשבות של כל אדם הן שלו בלבד. לפעמים מצב הרוח שלנו משפיע עלינו. כאשר אני ניגש ללמוד למבחן, או לשחק עם חברים, אם למשל אהיה כועס, או עייף או מקנא, אהיה פחות מרוכז ופחות אצליח להביא את הטוב שבי.

כך גם בתפילה.

בשיר אנו מבקשים מהקב"ה שיעזור לנו לא לכעוס.

אלישע בירנבאום, שהלחין את השיר, אמר בריאיון: "כבר שנים שאני מתפלל את המילים הללו מתוך חיבור עמוק… כולנו מבטיחים לעצמנו בכל שנה ביום כיפור שנהיה יותר אדיבים וישרים כלפי זולתנו, שנקפיד בקיום המצוות ולימוד התורה. אך עוברים יום יומיים ואנו נופלים לכעס, לקנאה, לתאוות כבוד או לתאווה חומרית אחרת ולא מבטאים בפועל את רצוננו האמיתי! בתפילה זו אנו זועקים לבורא עולם שיביט אל רצוננו האמיתי ויעזור לנו להתגבר על המכשולים בדרך" (מקור: https://www.inn.co.il/news/242899).

ענווה

יש אמרה מפורסמת שאמר רבי שמחה בונים מפְּשיסחָא:

"לכל אדם צריכים להיות שני כיסים.

בכיס אחד יהיה כתוב – 'בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם' (סנהדרין פרק ד', משנה ה')

ובכיס השני – "'ְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר' (בראשית י"ח, כ"ז).

והרבה טועים, ומשתמשים בכיס ההפוך מזה שהם צריכים לו."

פירוש דבריו של ר' בונים מפשיסחא הוא, שיהודי צריך להרגיש כמו בן של מלך ולדעת בתוך תוכו שיש בו נשמה גדולה. כמו שציטט שולי רנד בשירו: "אני בן מלך שעשוי מאבנים טובות" (עפ"י סיפור של ר' נחמן מברסלב).

אך יהודי גם צריך להרגיש לפעמים שהוא "עפר ואפר". שהוא אדם קטן מול הבריאה הגדולה של הקב"ה, לדעת שהוא עושה טעויות, הוא אינו מושלם ושיש לו לאן לגדול.

איך שני הכיסים יכולים להסתדר יחד?

שני הכוחות אומנם סותרים זה את זה, אך אדם צריך להיות את שניהם.

אם נדע להרגיש שאנחנו גדולים ונועדנו לגדולות – יהיו לנו שאיפות גדולות, אבל זה עלול לגרום לנו לזלזל באחרים ולחשוב שאין לנו סיבה לעבוד ולהתקדם כי אנחנו כבר מושלמים.

אם נחשוב שאנחנו קטנים וחסרי ערך – זה אומנם יכול לגרום לנו להעריך את מה שיש לנו וללמוד מהטעויות שלנו, אך זה עלול לגרום לנו לחוסר ביטחון עצמי ולהרגשה של תסכול וחוסר מסוגלות.

לכן, אנחנו צריכים להיות קשובים לעצמנו. בעדינות ובתבונה עלינו לדעת מתי לחזק את עצמנו ולטפוח על שכמנו ומתי עלינו לגעור בעצמנו ולראות אותנו חסרים.

פעילות

תנו לכל קבוצת תלמידים סיטואציה של קונפליקט בין שני תלמידים. עליהם להציג את הסיטואציה כאשר פעם האדם מתנהג כמו "אנכי עפר ואפר" ופעם כמו "בשבילי נברא העולם".

סיטואציות לדוגמה:

• המורה חילקה תפקידים להצגה ואת התפקיד שחשבתי שמתאים לי קיבל מישהו אחר.
• יצאתי לטיול ויש לי כריך טעים שהכנתי. חבר בא ומבקש ממני חצי.
• אני עושה עבודה שהמורה ביקשה להגיש מחר וקשה לי לסיים.

דונו בכיתה על המקרים: מדוע חשובה הענווה? מדוע חשוב להכיר בערך עצמי? מה הסכנה בלהשתמש בכל אחת מהתכונות בצורה מוגזמת או בזמן לא מתאים?

המסקנה: אדם צריך להשתמש בשני ה"כיסים" בזמן שמתאים להם. ענווה אמיתית היא כשאני מכיר בערך עצמי, אך מתוך כבוד לאחר והכרה בערכו. 

מילות השיר לקוחות מתוך תפילה שנוהגים לומר בכל יום לאחר תפילת שמונה-עשרה. ר' אלעזר אזכרי כותב ב"ספר חרדים", שמקורה של התפילה היא מדברי ר' עקיבא, ובה בקשה מהשם יתברך לזכות למידת הענווה ולהתגבר על מידת הכעס. המילים כוללות הדדיות: "קנאת אדם עלי…קנאתי על אחרים", "שלא אכעס…ושלא אכעיסך". את השיר הלחין אלישע בירנבאום, שהיה בעבר גיטריסט להקת "שיר חדש" והיום זמר ויוצר ("לב חדש", "רק בנאדם"), וכך הוא מספר בריאיון: 

כולנו מבטיחים לעצמנו בכל שנה ביום כיפור שנהיה יותר אדיבים וישרים כלפי זולתנו, שנקפיד בקיום המצוות ולימוד התורה. אך עוברים יום יומיים ואנו נופלים לכעס, לקנאה, לתאוות כבוד או לתאווה חומרית אחרת ולא מבטאים בפועל את רצוננו האמיתי! בתפילה זו אנו זועקים לבורא עולם שיביט אל רצוננו האמיתי ויעזור לנו להתגבר על המכשולים בדרך.

השיר במשקל 4/4 הוא בעל פיסוק מוזיקלי ברור של 8 פעמות. בתי השיר מאופיינים בעליות ובירידות בצעדים החוזרים בסקוונצות, מעין רצ'יטטיב המתאים ללחן של תפילה, וכן חזרה מדויקת על כל משפט מוזיקלי פעמיים. פזמון השיר מאופיין במספר קפיצות גדולות למעלה, המבטאות בקשה ותחינה. בסוף השיר יש פתרון באמצעות חזרה לצליל הטוניקה במילים: "ותן בליבי הכנעה וענווה". 

1. ציור באוויר של הקו המלודי: בקשו מהתלמידים להאזין לשיר ולצייר בעזרת האצבע את הקו המלודי של המוזיקה.
   דונו עם התלמידים:

• מה ההבדל בין הקו המלודי בבתי השיר לעומת הפזמון? (צלילים צמודים לעומת מרווחים גדולים).
• כיצד הדבר בא לידי ביטוי בציור של הקו המלודי באוויר? (שינויים קלים לעומת קפיצות למעלה)

2. מעקב אחרי מפה מוזיקלית: ראו בנספח 1 מפה מוזיקלית של חלק מפזמון השיר למילים:

"שֶׁלֹּא אֶכְעַס, שֶׁלֹּא אֶכְעַס הַיּוֹם, וְשֶׁלֹּא, שֶׁלֹּא אַכְעִיסְךָ".

• בקשו מהתלמידים להאזין שוב לשיר ולעקוב אחרי המפה המוזיקלית. 
• אילו מילים חוזרות על עצמן מספר פעמים? (לא – חוזרת 4 פעמים, אכעס/אכעיסך – 3 פעמים).
• איזו מילה מופיעה בצלילים הגבוהים, ב"פסגת" המפה המוזיקלית? (בפעם הראשונה "אכעס" וביתר הפעמים "לא").
• היכן מופיעות המילים מהשורש "כעס"? (בירידה מהפסגה, כל פעם מיד אחרי המילה "לא",
  חוץ מהפעם הראשונה שבה המילה "לא" היא למטה והמילה "אכעס" היא בפסגה).

3. 3. ציור המשך למפה מוזיקלית:

• התלמידים יאזינו להמשך הפזמון: "וְתַצִּילֵנִי מֵיצַר הָרָע וְתֵן בְּלִבִּי הַכְנָעָה וַעֲנָוָה" ויציירו על דף גרף המתאר את גובה הצלילים (הערה: בקו פשוט, אין צורך באימוג'י).
• מה מאפיין את הצלילים של המילים הללו? (גבוהים מאוד).
• מדוע, לדעתכם, ביקש המלחין להדגיש את המילים הללו? (תחינה ובקשה להינצל מן החטא).
• באילו מילים יש ירידה חזרה לצלילים הנמוכים? (הכנעה וענווה). 

4. תזמור: חלקו לכל תלמיד פעמון, התאמנו על הליכה במרחב ללא השמעת צליל.
בבתי השיר, התלמידים ילכו במרחב עם הפעמון ללא השמעת צליל.
בפזמון, התלמידים יצלצלו בפעמון בצלילים הגבוהים אשר ב"פסגה".

מילות השיר לקוחות מתוך תפילה שנוהגים לומר בכל יום לאחר תפילת שמונה-עשרה. ר' אלעזר אזכרי כותב ב"ספר חרדים", שמקורה של התפילה היא מדברי ר' עקיבא, ובה בקשה מהשם יתברך לזכות למידת הענווה ולהתגבר על מידת הכעס. המילים כוללות הדדיות: "קנאת אדם עלי…קנאתי על אחרים", "שלא אכעס…ושלא אכעיסך". את השיר הלחין אלישע בירנבאום, שהיה בעבר גיטריסט להקת "שיר חדש" והיום זמר ויוצר ("לב חדש", "רק בנאדם"), וכך הוא מספר בריאיון: 

כולנו מבטיחים לעצמנו בכל שנה ביום כיפור שנהיה יותר אדיבים וישרים כלפי זולתנו, שנקפיד בקיום המצוות ולימוד התורה. אך עוברים יום יומיים ואנו נופלים לכעס, לקנאה, לתאוות כבוד או לתאווה חומרית אחרת ולא מבטאים בפועל את רצוננו האמיתי! בתפילה זו אנו זועקים לבורא עולם שיביט אל רצוננו האמיתי ויעזור לנו להתגבר על המכשולים בדרך.

השיר במשקל 4/4 הוא בעל פיסוק מוזיקלי ברור של 8 פעמות. בתי השיר מאופיינים בעליות ובירידות בצעדים החוזרים בסקוונצות, מעין רצ'יטטיב המתאים ללחן של תפילה, וכן חזרה מדויקת על כל משפט מוזיקלי פעמיים. פזמון השיר מאופיין במספר קפיצות גדולות למעלה, המבטאות בקשה ותחינה. בסוף השיר יש פתרון באמצעות חזרה לצליל הטוניקה במילים: "ותן בליבי הכנעה וענווה". 

1. 1. הכרת המושג "טרמולו": טרמולו (Tremolo) הוא הוראת ביצוע מוזיקלי לנגינה רצופה של תווים קצרים בזה אחר זה העשויה לתת תחושת רעידה של מתח או מרדף.
   התלמידים יקישו עם שתי כפות הידיים על שתי הברכיים בטרמולו.
2. תיפוף על הגוף של מקצבים: התלמידים ישבו על כסאות בצורת מעגל, ויקישו את המקצבים הבאים:

"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלוֹקֵינוּ וֶאֱלֹקִי אֲבוֹתֵינוּ" – מחיאה ולאחריה שלוש רקיעות ברגל ימין * 4
"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלוֹקֵינוּ וֶאֱלֹקִי אֲבוֹתֵינוּ" – מחיאה ולאחריה שלוש רקיעות ברגל שמאל * 4
"שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים" – טפיחה במשך של חצי (2 רבעים) על שתי הברכיים
ולאחר מכן שתי טפיחות (של רבע) על הברך של התלמיד שיושב מימין *4
"שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים" – טפיחה במשך של חצי (2 רבעים) על שתי הברכיים
ולאחר מכן שתי טפיחות (של רבע) על הברך של התלמיד שיושב משמאל *4

"שֶׁלֹּא אֶכְעַס , שֶׁלֹּא אֶכְעַס הַיּוֹם, וְשֶׁלֹּא, שֶׁלֹּא אַכְעִיסְךָ" – בכל מקום שמופיע סימן על המילים להקיש על שתי הברכיים בטרמולו.
"וְתַצִּילֵנִי מֵיצַר הָרָע" – מחיאה במשך של חצי (2 רבעים), ולאחר מכן, שתי טפיחות (של רבע)
בשתי הידיים על שתי הברכיים (של אותו התלמיד) *2
"וְתֵן בְּלִבִּי הַכְנָעָה וַעֲנָוָה" – ידיים מסוקלות על הלב ודגדוג קל עם האצבעות (טרמולו).

3. הכרת מושגים מוזיקליים בנגינה בדרבוקה: דרבוקה היא כלי הקשה עממי שמוצאו במזרח התיכון וצורתו כשל גביע או כד. הצלילים העיקריים שאפשר להקיש בדרבוקה הם דום, טק וקה.

• דוּם – מכה עם כף היד במרכז התוף.  
• טֶק – מכה על דופן התוף בעזרת היד הראשית (ימין).
• קֶה – מכה על דופן התוף בעזרת היד השנייה (שמאל). 
• במקום לכתוב מכה על דופן התוף בעזרת שתי הידיים, נכתוב יחד.

4. נגינה בדרבוקה: התיפוף בדרבוקה מקביל לפעילות מספר 2 בה התלמידים תופפו על הגוף.

"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלוֹקֵינוּ וֶאֱלֹקִי אֲבוֹתֵינוּ" – דום טק טק טק * 4
"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלוֹקֵינוּ וֶאֱלֹקִי אֲבוֹתֵינוּ" – דום קה קה קה * 4

"שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים" – דום (חצי) טק טק * 4
"שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה קִנְאַת אָדָם עָלַי וְלֹא קִנְאָתִי עַל אֲחֵרִים" – דום (חצי) קה קה * 4

"שֶׁלֹּא אֶכְעַס, שֶׁלֹּא אֶכְעַס הַיּוֹם, וְשֶׁלֹּא, שֶׁלֹּא אַכְעִיסְךָ" – בכל מקום שמופיע סימן על המילים להקיש דום בטרמולו.
"וְתַצִּילֵנִי מֵיצַר הָרָע" – דום (חצי) יחד יחד *2
"וְתֵן בְּלִבִּי הַכְנָעָה וַעֲנָוָה" – דום בדגדוג קל עם האצבעות על הממברנה.

מה למדנו? 

• ביטוי בתנועה של עקרון החזרה המדויקת בשיר. 
• זיהוי ההבדל בין בתי השיר לפזמון.
• הבעת הקו המלודי של השיר בתנועות ידיים ובציור.
• זיהוי ונגינה של צלילי "השיא" הגבוהים בשיר. 
• הכרת המושג "טרמולו" והמושגים של נגינה בדרבוקה "דום", "טק", "קה".
• הקשת מקצבים לליווי השיר בקולות גוף ובדרבוקה.