" … שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם" (מתוך תפילת הדרך).
זהו שיר ששרים הורים ואוהבים אחרים שתומכים בבנם או ביקירם ב"מסע" חדש שהוא צועד בו. למרות שהוא צועד במסע בעצמו, הם תומכים בו ומלווים אותו. כשאנחנו אומרים "דרך" או "מסע" אנחנו מתכוונים גם לדרך הממשית שמובילה למקום (למשל ברגל, או ברכב, או במטוס), אבל גם לדרך המשמעות המטאפורית, כלומר להתנסות החדשה: דבר חדש שאנחנו מתחילים, תהליך חדש שאנחנו עוברים. זהו אפוא שיר מסע מטאפורי, יציאה לדרך עצמאית כשהמטען והבסיס הרגשי שקיבלת מהבית ומהחינוך בגיל צעיר ממשיך ללוות אותך, תומך, נותן את האומץ להתקדם ולהתגבר על קשיים אפשריים בדרך.
נחבר את השיר לעולמם של התלמידים בהקשר של התחלות חדשות, מסע של התבגרות ושלבים בחיים.
החיבור לתפילת הדרך המסורתית מתבקש. כמו ההיסמכות המסורתית על ליווי משמיים, כך גם בשיר ישנה הישענות על החום והביטחון מהבית כבסיס ליציאה לדרך העצמאית, מתוך ידיעה ברורה שיש לנו "חבל הצלה" ועורף ביתי שמלווה אותנו ומעודד אותנו.
ערכים מובילים בשיר: העצמה, מסוגלות, תקווה, צמיחה, התבגרות, אחריות.
אפשרות א': הקרינו על הלוח ציור של אדם העומד לצאת לדרך.
שאלו את התלמידים:
- לאן לדעתכם האיש שבתמונה הולך?
- מה, לדעתכם, הוא מרגיש ברגע הזה של היציאה לדרך?
רשמו על הלוח את כל התשובות של התלמידים והתייחסו אליהן.
תפילת הדרך היא תפילה שאומרים כשיוצאים לדרך ארוכה ומתפללים שנגיע ליעד שלנו בשלום ונתגבר על מכשולים וסכנות. התפילה הזו יכולה להתאים לא רק לדרך אמיתית שאנחנו נוסעים בה ברכב או במטוס, אלא גם לדרך מטאפורית, כלומר להתחלה חדשה שאנו מתחילים ורוצים להתפלל שהיא תהיה מוצלחת. היציאה לדרך חדשה מלווה לפעמים גם בחששות ובחוסר ידיעה. התפילה, כמו התמיכה שראינו בשיר, יכולה לתת ליוצאים לדרך הרגשה של תמיכה וביטחון לפני התחלת המסע החדש.
חלקו לתלמידים נוסח מקוצר של תפילת הדרך ("שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם") ובקשו מהם לצבוע או לקשט אותו. ברקע השמיעו את השיר.
אפשרות ב': בקשו מהתלמידים להיזכר בדבר חדש שהתחילו בעצמם (כיתה א', חוג חדש, מעבר דירה או בית ספר וכדומה) ושאלו:
- איך מרגישים כשמתחילים דרך חדשה?
כתבו על הלוח את המילים מהשיר:
יחד בדרך, אנחנו איתך
גם אם אתה רחוק, תמיד נרגיש קרוב
אנחנו איתך
יחד בדרך, בדרך שלך
גם אם אתה לבד, גם אם אתה נווד
אנחנו איתך
יחד בדרך
הסבירו שזה שיר ששרים למי שמתחיל דרך חדשה.
הנחו את התלמידים להתבונן במילות השיר ושאלו:
איך הוא מרגיש?
מה יכול לעזור לו?
מצד אחד הוא רחוק, לפעמים לבד, לפעמים "נווד" (להסביר את המילה), אבל מצד אחר, הוא מקבל תמיכה מהיקרים לו – אנחנו אתך.
שאלו: אם הוא רחוק ולבד, מה הכוונה שהם "אתו"? (הם תומכים בו מרחוק, הם חושבים עליו, הם מאמינים שהוא יצליח). כשאנחנו מתחילים משהו חדש אנחנו גם לבד (במשמעות של עצמאים, סוללים דרך משלנו) וגם יחד!
" … שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם" (מתוך תפילת הדרך).
זהו שיר ששרים הורים ואוהבים אחרים שתומכים בבנם או ביקירם ב"מסע" חדש שהוא צועד בו. למרות שהוא צועד במסע בעצמו, הם תומכים בו ומלווים אותו. כשאנחנו אומרים "דרך" או "מסע" אנחנו מתכוונים גם לדרך הממשית שמובילה למקום (למשל ברגל, או ברכב, או במטוס), אבל גם לדרך המשמעות המטאפורית, כלומר להתנסות החדשה: דבר חדש שאנחנו מתחילים, תהליך חדש שאנחנו עוברים. זהו אפוא שיר מסע מטאפורי, יציאה לדרך עצמאית כשהמטען והבסיס הרגשי שקיבלת מהבית ומהחינוך בגיל צעיר ממשיך ללוות אותך, תומך, נותן את האומץ להתקדם ולהתגבר על קשיים אפשריים בדרך.
נחבר את השיר לעולמם של התלמידים בהקשר של התחלות חדשות, מסע של התבגרות ושלבים בחיים.
החיבור לתפילת הדרך המסורתית מתבקש. כמו ההיסמכות המסורתית על ליווי משמיים, כך גם בשיר ישנה הישענות על החום והביטחון מהבית כבסיס ליציאה לדרך העצמאית, מתוך ידיעה ברורה שיש לנו "חבל הצלה" ועורף ביתי שמלווה אותנו ומעודד אותנו.
ערכים מובילים בשיר: העצמה, מסוגלות, תקווה, צמיחה, התבגרות, אחריות.
כתבו על לוח את המשפטים הבאים:
כאשר אני נוסע למקום חדש או מתחיל משהו חדש –
אני מקווה ש…
אני חושש ש…
אני רוצה ש…
התלמידים ישלימו את המשפטים בהתאם לחוויות שלהם.
בהמשך רשמו על הלוח, המחולק לשלושה טורים בהתאם להנחיות, את התשובות של התלמידים.
שיתוף זה יוצר כשלעצמו מעגל של תמיכה נוספת בכך שמצביע על חששות משותפים ורצונות דומים.
ציינו את המכנה המשותף בין תשובות התלמידים, למשל: הרצון להגיע בשלום, להצליח לעשות את מה שרצינו ותכננו, התקווה שנהנה. גם החששות יכולים להיות דומים, כמו: תקלות לא צפויות, אכזבה.
סכמו חלק זה של הפעולה באמירה שלפני צאתנו לדרך חדשה/מקום חדש, טבעי שיהיו לנו חששות, תקוות, רצונות.
שאלו: מה יכול לעזור לנו מול חששות אלה? ביטחון עצמי, אומץ, תקווה, תמיכה מהיקרים לנו, תפילה וכדומה.
השמיעו את השיר ועברו על המילים בפזמון, בדומה לפעילות שהוצעה לכיתות א'-ב'. במידת האפשר תוכלו להתייחס לשורות נוספות (ראו גם ההצעה להלן לכיתות ה'-ו').
הסבירו: תפילת הדרך היא תפילה שאומרים כשיוצאים לדרך ארוכה ובה מתפללים שנגיע ליעד שלנו בשלום ונתגבר על מכשולים וסכנות. התפילה יכולה להתאים לא רק לדרך אמיתית שאנחנו נוסעים בה ברכב או במטוס, אלא גם לדרך מטאפורית, כלומר להתחלה חדשה שאנו מתחילים ורוצים להתפלל שהיא תהיה מוצלחת. היציאה לדרך חדשה מלווה לפעמים גם בחששות ובחוסר ידיעה והתפילה, כמו התמיכה שראינו בשיר, יכולה לתת ליוצאים לדרך הרגשה של תמיכה וביטחון לפני התחלת המסע החדש.
רשמו את המשפט מתוך תפילת הדרך על הלוח: "שתוליכנו לשלום ותדריכנו לשלום".
חלקו לתלמידים כרטיסיות מקושטות ובקשו שמהם להעתיק את המשפט מהלוח ולקשט את הכרטיסייה.
תוך כדי העשייה השמיעו לתלמידים את השיר.
בסיום הפעילות ניתן לעשות תערוכה קטנה של התוצרים.
" … שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם" (מתוך תפילת הדרך).
זהו שיר ששרים הורים ואוהבים אחרים שתומכים בבנם או ביקירם ב"מסע" חדש שהוא צועד בו. למרות שהוא צועד במסע בעצמו, הם תומכים בו ומלווים אותו. כשאנחנו אומרים "דרך" או "מסע" אנחנו מתכוונים גם לדרך הממשית שמובילה למקום (למשל ברגל, או ברכב, או במטוס), אבל גם לדרך המשמעות המטאפורית, כלומר להתנסות החדשה: דבר חדש שאנחנו מתחילים, תהליך חדש שאנחנו עוברים. זהו אפוא שיר מסע מטאפורי, יציאה לדרך עצמאית כשהמטען והבסיס הרגשי שקיבלת מהבית ומהחינוך בגיל צעיר ממשיך ללוות אותך, תומך, נותן את האומץ להתקדם ולהתגבר על קשיים אפשריים בדרך.
נחבר את השיר לעולמם של התלמידים בהקשר של התחלות חדשות, מסע של התבגרות ושלבים בחיים.
החיבור לתפילת הדרך המסורתית מתבקש. כמו ההיסמכות המסורתית על ליווי משמיים, כך גם בשיר ישנה הישענות על החום והביטחון מהבית כבסיס ליציאה לדרך העצמאית, מתוך ידיעה ברורה שיש לנו "חבל הצלה" ועורף ביתי שמלווה אותנו ומעודד אותנו.
ערכים מובילים בשיר: העצמה, מסוגלות, תקווה, צמיחה, התבגרות, אחריות.
קיימו מעגל שיח עם התלמידים. פזרו על הרצפה כרטיסיות עם היגדים ובקשו מהתלמידים לבחור היגד אחד שאותו הם ישלימו בעצמם:
כאשר אני נוסע לטיול שנתי, אני מקווה ש…
כאשר אבא או אמא נוסעים אני מקווה ש…
כאשר אני מגיע למקום חדש אני רוצה…
כאשר אני צריך להתחיל משהו חדש, אני חושב על…
כשאני מדמיינת את ההתחלה של חטיבה חדשה אני קצת חוששת ש…
אחרי דקות אחדות של עבודה אישית, בקשו מהתלמידים לשתף במה שרשמו.
סכמו את עיקר הדברים העולים מהשיתוף ושאלו:
- למה אנחנו מקווים כשאנו יוצאים לדרך? (שנגיע בשלום, שנצליח לבצע את מה שרצינו, שנהנה).
אחרי סיכום החלק הראשון של הדיון התחילו לברר את "המקום שלי מול הדרך החדשה".
- אילו רגשות מתעוררים בנו כשאנו תלויים באחרים?
- אילו שינויים בחיי היום-היום או בהרגלים שלנו מתרחשים כשאנחנו נמצאים בדרך?
סכמו את הדברים והתחברו לתפילת הדרך. תפילה הנאמרת כאשר אנחנו יוצאים לדרך ארוכה שעלולות להיות בה סכנות. ניתן גם לומר אותה כשאנו יוצאים למקום פחות ידוע, פחות מוכר ופחות מוגן, על כן מחפשים תמיכה ותקווה כדי להגיע אל היעד שלנו בשלום. היעד יכול להיות יעד פיזי וכמובן גם יעד מטאפורי כמו בשיר "יחד בדרך".
רשמו על הלוח את המשפט מתפילת הדרך לצד משפט מתוך השיר:
"שתוליכנו לשלום ותדריכנו לשלום" – בתפילת הדרך.
"יחד בדרך, אנחנו אתך" – מתוך השיר.
אפשרות נוספת: בכיתה ו', לקראת המעבר לחטיבה, יש אפשרות להביא את כל התפילה. לקרוא אותה יחד ולבקש מכל תלמיד לסמן מילה/צמד מילים או אפילו משפט שחשוב לו במיוחד לקראת המעבר לחטיבת הביניים. שאלו את התלמידים:
- מדוע המשפט הזה חשוב לכם במיוחד?
- מה אתם מאחלים לעצמכם באמצעות משפט זה?
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם (וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם),
וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם.
)אם דעתו לחזור מיד אומר וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם)
וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶּרֶךְ,
וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם,
(וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ)[1],
וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רֹאֵינוּ,
וְתִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ.
כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אַתָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה:
עבודה על השיר
לאחר האזנה לשיר נקרא במשותף את הפזמון ואת הבית האחרון:
יחד בדרך, אנחנו איתך
גם אם אתה רחוק, תמיד נרגיש קרוב
אנחנו איתך
יחד בדרך, בדרך שלך
גם אם אתה לבד, גם אם אתה נווד
אנחנו איתך
אתה הופך עולם, בונה עתיד מושלם
וזו רק התחלה
חצית את הים, נסעת לשם
בשבילך, בשבילם.
הסבירו, כי שרים את השיר לאדם שיוצא לדרך חדשה.
הנחו את התלמידים להתבונן במילות השיר ובקשו מהם לסמן את המילים שמתארות את הדרך החדשה של האדם הזה ואת התחושות שלו בדרך (תשובות: הוא הופך עולם, הוא בונה עתיד, הוא חוצה את הים, הוא עלול להיות רחוק).
שאלו את התלמידים:
- מה אפשר ללמוד מזה על התחלות חדשות? (הן חשובות, הן מלהיבות, הן מאתגרות).
- מה תומך באדם בדרך זו? (הידיעה שהוא לא לבד ושיש לו תמיכה מהיקרים לו).
סכמו: שנת הבר/בת מצווה היא שנה של מסע של דרך לקראת ההתבגרות, שנה שבה אנחנו יוצאים להרבה מסעות, הן פיזיים והן סמליים, ולכן הידיעה שיש מישהו שמלווה אותנו ותומך בנו בדרך הזאת מאפשרת לנו לצאת למסע הזה מתוך ביטחון ואמונה בעצמנו.
השמיעו פעם נוספת את השיר.
