נעמי שמר חיברה תפילה ישראלית בזמן מלחמת יום-הכיפורים ובה שורה חוזרת – "כל שנבקש לו יהי". מה נבקש בימים אלו, עבור עצמנו ועבור הכלל? וכיצד נחנך לחיבור בין הבקשה האישית לבקשה המשותפת?

אכפתיות, חמלה  

אוריינות: 

1. שאלו: אילו מילים נרדפות יש ל"בקשה"? (משאלה, תביעה, עתירה, תחינה, הפצרה, דרישה) מה ההבדל בין "משאלה" ל"דרישה"? (הבעת תקווה / תביעה לקבל דבר-מה)

2. הנחו: חשבו על בקשה שיש לכם, נסחו אותה פעם אחת בצורת משאלה, ופעם בצורת דרישה. שתפו בכיתה. שאלו: כיצד אתם מביעים את הבקשות שלכם בדרך כלל?

ערך במבחן: 

1. שאלו: מה מבקשת הדוברת בשיר באמצעות השורה החוזרת "כל שנבקש לו יהי"? (בשורות טובות, שלווה, כוח, אור באפלה, שהאהובים ישובו בשלום הביתה) לדעתכם, למי היא מפנה את בקשותיה? (לחברה, לאלוהים, לאף אחד, לעצמה) מדוע? (היא חשה צורך בעזרה).

2. אמרו: בבית האחרון מבקשת הדוברת "תן שלווה ותן גם כוח / לכל אלה שנאהב". שאלו: עבור מי היא מבקשת זאת? (לאהוביה, לחיילים שבמלחמה). מה היחס בין שלווה לכוח? האם הם מנוגדים? משלימים? מתי אנו זקוקים לשניהם?

3. שאלו: באילו רגעים בחיים נהוג להביע  משאלה, בקשה? (כשמבקרים בכותל המערבי בירושלים ושמים פתק בין האבנים, בעת כיבוי נרות ביום הולדת, כשכוכב נופל). לדעתכם, מה רוב הילדים מבקשים ברגעים האלו? האם הרוב מבקשים בקשה עבור עצמם, או עבור מישהו אחר? מדוע? הנחו: רשמו על פתק בקשה שלכם עבור אדם שאתם אוהבים (למורה: אפשר לאסוף את הפתקים בקופסה כיתתית ולשמור אותה עד סוף השנה).

לסיכום:

• בחנו את המתח בין הייאוש לתקווה בשיר ובהמנון הלאומי;
• דנו בהבדל בין בקשה אישית לכללית ושאלנו האם הן יכולות להשיק זו לזו;
• זיהינו את התפילה לשלווה ולכוח עבור החיילים והכרנו מעשה של אזרח שביקש לחזק את חיילי צה"ל.

נעמי שמר חיברה תפילה ישראלית בזמן מלחמת יום-הכיפורים ובה שורה חוזרת – "כל שנבקש לו יהי". מה נבקש בימים אלו, עבור עצמנו ועבור הכלל? וכיצד נחנך לחיבור בין הבקשה האישית לבקשה המשותפת?

ערך החיים, אהבת הארץ

אוריינות:

1. כתבו: "כל המקיים נפש אחת.. כאילו קיים עולם מלא" (משנה, סנהדרין, פרק ד, משנה ה). שאלו: מהי ההשוואה בציטוט? (נפש אחת = עולם מלא) כיצד אתם מבינים אותה?

2. שאלו: כיצד אפשר "לקיים נפש"?(להוליד, להציל, לגדל, לחנך). חשבו על אירוע ששמעתם עליו, שבו אדם מסוים "קיים נפש" של אדם אחר.

ערך במבחן:

1. שאלו: למי מתייחסות השורות "תן להם לשוב הלום" ו"כל אלה שנאהב"? (לחיילים). שאלו: מה משמעות הפסוק "וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיהו לא, טו)? מיהם הבנים ומהם הגבולות? (למורה: במקור הפסוק מופיע בנחמת אלוהים לרחל אימנו, הבוכה על סבל בניה בארץ אויב. בימינו מבטאות המילים תפילה לשובם של חיילים ושבויים).

2. ספרו כי את השיר כתבה והלחינה נעמי שמר בימי מלחמת יום הכיפורים, ב-1973. שאלו: על מה מגנים חיילים היוצאים למלחמה? (על המדינה, החברה, החופש, המשפחה והבית). היכן מופיעים דברים אלו בשיר? (האופק, החג, השכונה, הבית).

3. שאלו: מה מבקשת הדוברת בשיר עבור החיילים? (שישובו בשלום, שלווה וכוח). ספרו כי בעת מלחמה אזרחים רבים במדינת ישראל נרתמים לסייע ולהקל על חיילי צה"ל, והקרינו את הכתבה על צביקה ביתן, "המקלחן הלאומי" (יש לצפות רק בדקות 0:30-3:00), שבימי "צוק איתן" איפשר לחיילים להתקלח בשטח. שאלו: מה צביקה ביקש עבור החיילים? (רגע של פינוק) מה דעתכם על הרעיון שלו? הציעו עוד רעיונות  שהייתם מבקשים עבור החיילים.

לסיכום:

• בחנו את המתח בין הייאוש לתקווה בשיר ובהמנון הלאומי;
• דנו בהבדל בין בקשה אישית לכללית ושאלנו האם הן יכולות להשיק זו לזו;
• זיהינו את התפילה לשלווה ולכוח עבור החיילים והכרנו מעשה של אזרח שביקש לחזק את חיילי צה"ל.

את מילות השיר הזה כתבה נעמי שמר בשנת 1973, בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, כגרסה עברית מקומית ואקטואלית לשירה של להקת הביטלס – "Let it be". אולם, בדרכה לביצוע הבכורה של השיר באולפן הטלוויזיה, שינתה נעמי שמר את לחנו – ללחן מקורי משלה. מבנה השיר נשמר – ובהתאם לזה גם לחנו – "כשיר מענה" בעל משפט חוזר המתרחב ומתעצם לפזמון חוזר. מצב הרוח של התקופה שבה נכתב השיר, מתבטא באופן ציורי בניגוד ובדואליות שבין הקו המלודי היורד בבית לבין המוטיב העולה בפזמון.

1. לפני השמעת השיר שאלו מה מיוחד ובולט  במילותיו. בקשו מהתלמידים להאזין ולהסביר האם וכיצד מתאים הלחן לרעיון המילולי הייחודי?

• האם המענה המלודי חוזר על עצמו במדויק? הביטו בתבניות המלודיות שבנספח (סעיף 1) והתאימו כל תבנית לשורת המענה המתאימה לה בשיר.
• בקשו מהתלמידים להציע אופן ביצוע שימחיש רעיון זה בשירה חיה, ונסו זאת.

2. העתיקו ללוח את שורת המקצב המופיעה בנספח (סעיף 2) חלקו את הכיתה לשתי קבוצות והנחו את  קבוצת המענה להוסיף את הליווי בנגינת שלישים.

3. הציעו לילדים להוסיף לשיר בית מקורי משלהם, אקטואלי. הנחו אותם לשמור על הפיסוק, החריזה ושורת המענה המקורית.

מה למדנו?

• שיר/ת מענה, משפט פתוח סגור.
• "ציור מילים ואווירה" באמצעות כיווניות מלודית יורדת (דכדוך, כהות) ועולה (תקוה, בהירות).
• גלגולו של השיר ומקורות ההשראה האומנותיים וההיסטוריים לכתיבתו.

את מילות השיר הזה כתבה נעמי שמר בשנת 1973, בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים, כגרסה עברית מקומית ואקטואלית לשירה של להקת הביטלס – "Let it be". אולם, בדרכה לביצוע הבכורה של השיר באולפן הטלוויזיה, שינתה נעמי שמר את לחנו – ללחן מקורי משלה. מבנה השיר נשמר – ובהתאם לזה גם לחנו – "כשיר מענה" בעל משפט חוזר המתרחב ומתעצם לפזמון חוזר. מצב הרוח של התקופה שבה נכתב השיר, מתבטא באופן ציורי בניגוד ובדואליות שבין הקו המלודי היורד בבית לבין המוטיב העולה בפזמון.

1. רשמו על הלוח את שלושת התבניות המלודיות של המשפט החוזר בשיר – "כל שנבקש לו יהי" (בנספח, סעיף 1).

• נגנו בכלי מלודי ובקשו מהתלמידים לזהות איזו מהתבניות ניגנתם בכל פעם.
• איזו מהן היא משפט מוזיקלי סגור, ואיזו – משפט פתוח? מי יוצאת דופן ?
• באיזה מקום בשיר משמשת כל תבנית? (בית, תחילת/סוף פזמון)
• האם בשיר זה "שירת מענה" היא הגדרה טקסטואלית בלבד או שיש לה גם אפיון מוזיקלי?

2. הציגו לתלמידים שני קווים גראפיים (ראו בנספח, סעיף 3) ושאלו מי מהם מתאים למנגינת הבית ומי למנגינת הפזמון. לפי מה? אילו תחושות מנוגדות המובעות בשיר, ממחישות ומבטאות המנגינות השונות? (למורה: דכדוך, דאגה ועצב מול תקוה ואופטימיות, הווה עגום מול עתיד בהיר). בקשו מהם להציע קו נוסף שיתאר את "שורת המענה" החוזרת.

3. ספרו לתלמידים אודות גלגולו של השיר "לו יהי", שנכתב תחילה על בסיס השיר "Let it be" של להקת ה"חיפושיות" (Beatles). השמיעו את  השיר "Let it be" והזמינו אותם לנסות להצטרף לשירת הפזמון החוזר עם מילות פזמון "לו יהי". נסו לשיר את כל "לו יהי" במנגינת "Let it be".

מה למדנו?

• שיר/ת מענה, משפט פתוח סגור.
• "ציור מילים ואווירה" באמצעות כיווניות מלודית יורדת (דכדוך, כהות) ועולה (תקוה, בהירות).
• גלגולו של השיר ומקורות ההשראה האומנותיים וההיסטוריים לכתיבתו.