איך עולים מהמקום הנמוך ביותר? איך מזהים את קרן האור, אחרי שהעיניים התרגלו לחושך? בשיר לפנינו ישנה עדות לכוחות הנפש של האדם. שאלה גדולה היא כיצד לזהותם, לפתחם ולעשות בהם שימוש

כיתות ג'-ד'

חיבור לטבע 

אוריינות:

1. הנחו: בשיר מופיעים ניגודים מעולם הטבע, מצאו לפחות שניים (אור/חושך, צר/מרחב, קור/חום).

2. הוסיפו שני ניגודים מהטבע שאינם מופיעים בשיר (קמילה/פריחה, גבוה/נמוך, יבש/רטוב…).

ערך במבחן:

1. הנחו: בשיר מתואר כיצד הטבע מסייע לדוברת להתגבר על משברים. מצאו תיאור אחד (השמש, הרוח, האופק). הקרינו את הסרטון הבא, ושאלו: מהן תכונות הטבע המעניקות לאדם ביטחון גם ברגעים קשים? (יציבות, קביעות, חזרתיות)

2. קראו את פס' ד'-ז' בקהלת פרק א'. שאלו: אילו תופעות מתוארות בפסוקים? (נצחיות העולם לעומת היות האדם בר-חלוף, זריחה ושקיעה, זרימת הנחלים לים) מה מאפיין את כולן? (חזרתיות)

3. ספרו שבהמשך הפרק נאמר: "מַה-שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל-חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ." (שם, ט'). שאלו: לדעתכם, האם העובדה שהדברים חוזרים על עצמם היא מקור לייאוש או לתקווה? מדוע?

לסיכום: 

• ראינו כי המילה "בית" טעונה במשמעויות רבות וביניהן יציבות ומשפחתיות, המציבות אותה כעוגן בחיי האדם.
• זיהינו כי החזרתיות שבטבע מעניקה ביטחון לאדם ומאפשרת לו להתמודד עם אתגרים שונים בחייו.
• בחנו כיצד הדוברת בשיר מתגברת על רגעי-משבר והכרנו את סיפור תחילתו של ר' עקיבא, שבחר לעלות מנקודת שפל והגיע לפסגה.

לסיכום: 

• ראינו כי המילה "בית" טעונה במשמעויות רבות וביניהן יציבות ומשפחתיות, המציבות אותה כעוגן בחיי האדם.
• זיהינו כי החזרתיות שבטבע מעניקה ביטחון לאדם ומאפשרת לו להתמודד עם אתגרים שונים בחייו.
• בחנו כיצד הדוברת בשיר מתגברת על רגעי-משבר והכרנו את סיפור תחילתו של ר' עקיבא, שבחר לעלות מנקודת שפל והגיע לפסגה.

השיר "לחזור הביתה" נכתב על ידי היוצרת והזמרת קרן פלס והוא מבוצע על ידי הזמר בועז מעודה.

השיר מולחן באופן רצוף וכמעט שאין בו מנוחות חוץ מאשר במעברים המוזיקליים. הטקסט בפזמונים שונה, למעט בשני הפזמונים האחרונים (למורה: "כל התחלה נושאת איתה תפילה".)

השיר כתוב בסולם מי מינור ובמשקל 3/4 דבר היוצר זרימה ותנועה המתכתבים עם הפרשנות של הטקסט.

כיתות ג'-ד'

1.  שירו עם התלמידים את סולם מי מינור בעליה ובירידה. על מנת להתאים את הסולם לילדים, רצוי לחלק את הסולם לשני טטרקורדים ולשיר באופן הבא:

2. שירו שוב עם התלמידים את סולם מי מינור אבל הפעם ב3/4:

3. נגנו את סולם מי מינור ובקשו מהתלמידים להקיש את הפעמה הראשונה על הירכיים ואת 2 הפעמות הנוספות באצבע צרידה או מחיאות כף עדינות.

4. הציגו בפני התלמידים את הקו המלודי הבא (מוצג בנספח 2 ראה בקבצים להורדה) קו זה מהווה קו בס לתחילת הבתים בשיר, ושאלו:

• כמה תיבות כתובות? (למורה: כתבו את מספרי התיבות או בקשו זאת מאחד התלמידים).
• כמה פעמות בכל תיבה ומה המשקל?
• אילו תיבות חוזרות על עצמן במדויק?
• באיזו תיבה יש שינוי ומהו?

5. תרגלו את שירת הקו המלודי בדרכים מגוונות (תיבה המורה – תיבה התלמידים, שירה בשמות הצלילים, התלמידים שרים את צליל הטוניקה והמורה את יתר הצלילים ומתחלפים וכו').

6. חזרו על סעיפים 2 ו-3 עם הקו המלודי הבא (מופיע בנספח 2 ראה בקבצים להורדה) קו זה ממשיך את קו הבס בסעיף 4 להמשך מנגינת הבתים.

7. חלקו את התלמידים לשתי קבוצות, נגנו את ההרמוניה של הבית הראשון ובקשו מכל קבוצה לשיר את הקו המלודי שלה. החליפו בין הקבוצות.

8. שירו את הבית הראשון ובקשו מהתלמידים ללוות בשירת הקו המלודי לפי קבוצות המוסכמות מראש.

9. השמיעו את השיר בביצוע בועז מעודה ובקשו מהתלמידים ללוות בשירת הקווים המלודיים בבתים,  ובהקשות לפי המשקל בפזמון (למורה: ראה פעילות מספר 3 בקבצים להורדה).

מה למדנו?

• הבחנה ראשונית של כיווניות – התרחקות מהמרכז וחזרה אליו.
• הבעה אישית בתנועה בעקבות האזנה למוזיקה.
• פעילות אינטראקטיבית שיתופית התומכת ומגבירה את התהליך היצירתי.
• זיהוי משקל – זוגי, משולש.
• שירת סולפג' במסגרת סולם דיאטוני עד אוקטבה.
• שירה דו-קולית בסיסית.
• הבחנה ברגיסטרים.
• ביצוע: חלוקת תפקידים קבועה אל מול חלוקת תפקידים באמצעות ניצוח ב"זמן אמת".

השיר "לחזור הביתה" נכתב על ידי היוצרת והזמרת קרן פלס והוא מבוצע על ידי הזמר בועז מעודה.

השיר מולחן באופן רצוף וכמעט שאין בו מנוחות חוץ מאשר במעברים המוזיקליים. הטקסט בפזמונים שונה, למעט בשני הפזמונים האחרונים (למורה: "כל התחלה נושאת איתה תפילה".)

השיר כתוב בסולם מי מינור ובמשקל 3/4 דבר היוצר זרימה ותנועה המתכתבים עם הפרשנות של הטקסט.

כיתות ה'-ו' 

1. נגנו את הפתיחה לשיר (למורה: ראה נספח 3 בקבצים להורדה) ובקשו מהתלמידים להאזין, לגלות את הפעמה ולהקיש אותה.

2. נגנו את הפתיחה שוב ובקשו מאחד התלמידים לעקוב אחר התווים בנספח. חיזרו שוב עם תלמידים נוספים.

3. הציגו בפני התלמידים את התווים לפתיחה ברגיסטר נמוך יותר (למורה: ראה נספח 3  בקבצים להורדה) נגנו ובקשו מהם לציין מה ההבדל בין שתי הפתיחות.

4. נגנו את הפתיחה ברגיסטר הנמוך כשתלמיד עוקב אחר התווים, ובקשו מהתלמידים לקרוא את המקצב

5. תרגלו את שירת הקו המלודי של הפתיחה בדרכים מגוונות (תיבה המורה – תיבה התלמידים, שירה בשמות הצלילים, שירה בשפת המקצב וכו')

6. השמיעו את השיר בביצוע בועז מעודה ובקשו מהתלמידים להצטרף בשירת הקו המלודי גם בפתיחה וגם בקטעי המעבר ובסיום (למורה: מנגינת הפתיחה משמשת גם כקטע מעבר וגם כסיום ומופיעה סה"כ 4 פעמים לאורך השיר).

7. השמיעו את השיר ושלבו במנגינת הפתיחה, קטעי המעבר והסיום נגינה בחליליות או מטלופונים (למורה: ניתן לבצע בדרכים מגוונות ולחלק את הנגינה של הקו המלודי בין הכלים השונים. לדוגמא: חליליות בפתיחה ובסיום, מטלופונים בקטעי המעבר וכו'. אפשר להשאיר את חלוקת התפקידים פתוחה ולאפשר לאחד מן התלמידים לבחור בזמן אמת איזו קבוצה כלית/ קולית תבצע הקו מלודי ומתי: בפתיחה, בקטעי המעבר או בסיום)

מה למדנו?

• הבחנה ראשונית של כיווניות – התרחקות מהמרכז וחזרה אליו.
• הבעה אישית בתנועה בעקבות האזנה למוזיקה.
• פעילות אינטראקטיבית שיתופית התומכת ומגבירה את התהליך היצירתי.
• זיהוי משקל – זוגי, משולש.
• שירת סולפג' במסגרת סולם דיאטוני עד אוקטבה.
• שירה דו-קולית בסיסית.
• הבחנה ברגיסטרים.
• ביצוע: חלוקת תפקידים קבועה אל מול חלוקת תפקידים באמצעות ניצוח ב"זמן אמת".