זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

מצורף נספח 1

כיתות ג'-ד'

לכה דודי לקראת כלה

אוריינות: 

1. שאלו את התלמידים מהי השבת בשבילם. שוחחו אתם על משמעות השבת אל מול ימי השבוע.

2. קראו את השיר עם התלמידים ובקשו מהם לסמן את הדימויים של השבת בשיר:

לכה דודי לקראת כלה
שבת מלכה הנה עולה

3. הסבירו כי בשיר מקבלים את השבת כמו מלכה שבאה לבקר, כמו כלה שבאה לחופה ביום חתונתה:

• מה מאפיין שתי דמויות אלה?
• בחברותא: בקשו מהתלמידים לערוך השוואה בין שתי הדמויות (דומה ושונה).
• במליאה: דונו בדברים אותם ניתן ללמוד על השבת מתוך המאפיינים של כלה ומלכה שהעלו. (למורה: מחכים לשבת כמו שחתן מחכה לכלה, השבת כדמות נשית חשובה, מיוחדת, מהודרת ועוד)
• חשבו: מי החתן?

ערך במבחן: 

לכה דודי המצוטט בשיר לקראת שבת, הוא על פי המסורת הפיוט המרכזי בקבלת השבת. עם הפיוט עוברים משבעת ימי העבודה ליום השבת המיוחד והשונה.

הסבירו כי בפיוט עשרה בתים, כאשר הראשון הוא פזמון חוזר.

הפיוט נכתב בצפת של המאה ה-16 ע"י ר' שלמה הלוי אלקבץ. שמו של המחבר מופיע באקרוסטיכון בתחילת בתי הפיוט.

1. התמקדו בפזמון החוזר בפיוט (נספח 1)

• שאלו את התלמידים איך הם מתכוננים לדבר שהם מאוד מעוניינים שיקרה (מסיבת יום הולדת, חופש עם המשפחה וכד'.)
• הסבירו שבמסורת היהודית השבת מיוחדת, ואנו מכינים את עצמנו לקבלה.

2. קראו עם הילדים את הפזמון החוזר והסבירו את המילים הלא מובנות.

• שאלו: מה לדעתכם עושה החתן כדי לקבל את הכלה? איך הוא מכין את עצמו?
• הורו לתלמידים לקרוא את המקור התלמודי (בנספח) ולענות על השאלות.

3. במליאה, שאלו את התלמידים מה למדו על הכנות לקראת שבת מהמקור ומהשיר.

4. סכמו

לסיכום: 

• שוחחנו על משמעות השבת בחיינו
• אספנו מסורות משפחתיות
• למדנו מקורות מתקופות שונות

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

מצורף נספח 1

כיתות ה'-ו'

מסורת וחידוש

אוריינות: 

1. השמיעו וקראו את השיר, ובקשו מהתלמידים למצוא בשיר מקומות של מפגש בין עבר ובין הווה (למשל: אבא מסלסל קולו – הווה / בשירי שבת – עבר; דולקים נרות – הווה / וכהד מן העבר המנגינות חוזרות.)

2. בדקו עם התלמידים האם במשפחה שלהם יש ביטויים של מפגש בין הווה ועבר, (למשל מנהגים מיוחדים מבית סבא, שירים, שמות של בני המשפחה, חפצים) בשבת, בחגים או בכלל. בקשו מהם להביא דוגמאות.

3. ערכו רשימה כיתתית של ביטויים עכשוויים שמבטאים מסורות מן העבר מתוך הדוגמאות של התלמידים.

4. שוחחו עם התלמידים על משמעות המסורת כמורשת בעלת משמעות שבאה מן העבר, ומקבלת משמעות מחודשת בהווה.

ערך במבחן:

שם השיר "לקראת שבת" עוסק בזמן של ההכנות לקראת השבת וברגע כניסת השבת לבית מסורתי מלא זמירות, סביב דמותו של אבי המשפחה. רבים הם השירים והפיוטים אשר מעטרים את השבת במעמדה המיוחד. בשירו "שבת המלכה" (נספח 1) ביאליק מתאר את בואה של השבת בארבעה בתים, ארבע פעימות.

• קראו את שני הבתים הראשונים בשיר של ביאליק, הסבירו לפי הצורך. (אפשר לשאול לאן יוצאים לקראת שבת, איפה מקבלים אותה)
• הורו לתלמידים בחברותא להשוות בין השירים, מה משותף? מה מיוחד בכל אחד מהם בזמן לקראת שבת ובקבלת השבת?
• במליאה סכמו את רעיונות התלמידים. שימו לב שבשירו של ביאליק המשפחה יוצאת וחוזרת לבית, שם מוטיב האור חשוב מאוד. לאחר הסיכום במליאה בקשו מהתלמידים לשתף כיצד הם מבינים את הביטוי "לקראת שבת" אחרי הלימוד.
  

  לסיכום: 

  • שוחחנו על משמעות השבת בחיינו
  • אספנו מסורות משפחתיות
  • למדנו מקורות מתקופות שונות

זרקור מוזיקלי

מצורפים 4 נספחים

השיר הושר ע"י יגאל בשן בפסטיבל הזמר המזרחי בשנת 1973, וזכה במקום הראשון. השיר פותח בחלק המושר ללא מלים (בהברה נה-נה-נה.) חלק זה חוזר על עצמו כמעבר בין בתי השיר ובסיומו, והוא נוכח ומתפקד בשיר כייצוג מוזיקלי של – זמירות השבת. לחנו של השיר מורכב ממוטיבים מלודיים קצרים חוזרים, ובולט בהם סלסול מלודי המקשט את החריזה בסופי המשפטים.
בשיר מוזכרים פיוטי שבת מסורתיים והוא מזמן הרחבה מוזיקלית לשירי שבת מתקופות שונות ובמגוון סגנוני רחב.

כיתות ג'-ד'

1. הציגו לתלמידים את תבניות המקצב שבנספח 1, ותרגלו אותן בחלוקה לשתי קבוצות (בתיגוף או בדרבוקה וטמבורין). השמיעו את השיר בביצוע יגאל בשן ובקשו מהתלמידים להצטרף בתיפוף רק בהישמע שירה ללא מלים (בהברה "נה-נה-נה".)

• לפי מילות השיר, מה מייצגת המנגינה החוזרת המושרת ללא מלים? (למורה: ניתן לפרש זאת כייצוג מוזיקלי כללי של "הזמירות".)

2. שירו בקולכם את מילות הבית הראשון:

• מה מיוחד במנגינת המלים: כלה, נקבלה, שבת, עם בת?
• התאימו בין המילה לבין תווי הסלסול שלה (בנספח 2).

3. השמיעו את השיר "ירדה השבת", שחובר בשנת 1946 (מילות השיר באתר זמרשת) ושאלו: במה שונה קבלת השבת שבשיר זה (ניתן להשוות בין השירים בטבלה):

• היכן היא מתרחשת? (בבית/בחוץ/בעיר/בכפר) מי מקבל את השבת? (המשפחה/הקהילה/הטבע)? מי שר את זמירות השבת?
• איזו אווירת שבת משרים המנגינה, המלים וסגנון השירה (עליזות/קדושה/שלווה/ שמחה)?

זרקור מוזיקלי

מצורפים 4 נספחים

השיר הושר ע"י יגאל בשן בפסטיבל הזמר המזרחי בשנת 1973, וזכה במקום הראשון. השיר פותח בחלק המושר ללא מלים (בהברה נה-נה-נה.) חלק זה חוזר על עצמו כמעבר בין בתי השיר ובסיומו, והוא נוכח ומתפקד בשיר כייצוג מוזיקלי של – זמירות השבת. לחנו של השיר מורכב ממוטיבים מלודיים קצרים חוזרים, ובולט בהם סלסול מלודי המקשט את החריזה בסופי המשפטים.
בשיר מוזכרים פיוטי שבת מסורתיים והוא מזמן הרחבה מוזיקלית לשירי שבת מתקופות שונות ובמגוון סגנוני רחב.

כיתות ה'-ו'

1. הציגו לתלמידים את המוטיבים המלודיים שבנספח 3:

• שירו אותם בסולפז', ושאלו?: מה הקשר המוזיקלי ביניהם?
• המחישו את תפקידו המוזיקלי של הסלסול המקשט על ידי שירה דו-קולית בו-זמנית של המוטיב המלודי ומוטיב הסלסול.
• התאימו בין מילות השיר לבין סלסולן.

2. שירו בסולפז' את התמצית המלודית שבנספח 4, ובצעו אותה כקול שני לשיר.

3. השמיעו את השיר "ניגונים", שכתבה פניה ברגשטיין (מילות השיר בזמרשת), ושאלו:

• באילו נסיבות מוזכרות בשיר זה "זמירות של שבת"? האם מדובר בשיר שבת? האם הקשר המשפחתי-מוזיקלי המתואר בשיר דומה או שונה מזה שבשיר "לקראת שבת"?

הרחבה: באיזה שיר נוסף של יגאל בשן, יש חלק חוזר המושר ללא מילים ומייצג באופן מוזיקלי את נושא השיר?  (למורה – בשיר "ציפור קטנה בלב" פזמון חוזר המושר בהברה "ני-ני-ני" כמייצג את מנגינת הציפור שבלב)

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לורם איפסום דולור סיט אמט, צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה שיצמה ברורק. לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה שיצמה ברורק. קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי.

קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר, בנפת נפקט למסון בלרק – וענוף לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה שיצמה ברורק.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לורם איפסום דולור סיט אמט, צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה שיצמה ברורק. לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה שיצמה ברורק. קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי.

קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר, בנפת נפקט למסון בלרק – וענוף לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה שיצמה ברורק.