לָתֵת
אֶת הַנְּשָׁמָה וְאֶת הַלֵּב
לָתֵת
לָתֵת כְּשֶׁאַתָּה אוֹהֵב
וְאֵיךְ מוֹצְאִים אֶת הַהֶבְדֵּל
שֶׁבֵּין לָקַחַת וּלְקַבֵּל
עוֹד תִּלְמַּד לָתֵת, לָתֵת
לְגַלּוֹת סוֹדוֹת בַּסֵּתֶר
לְהַתִּיר אֶת סְבַךְ הַקֶּשֶׁר
כְּשֶׁהַלֵּב בְּךָ נִצְבָּט
מִכָּל חִיּוּךְ, מִכָּל מַבָּט
אַתָּה נִזְהָר, אַתָּה יוֹדֵעַ
וְחוּץ מִמְּךָ אִישׁ לֹא שׁוֹמֵעַ
פּוֹסֵעַ בֵּין הַדַּקּוּיוֹת
וּמְמַלֵּא שָׁעוֹת פְּנוּיוֹת
לָתֵת
אֶת הַנְּשָׁמָה וְאֶת הַלֵּב
לָתֵת כְּשֶׁאַתָּה אוֹהֵב
עוֹד תִּלְמַּד לָתֵת, לָתֵת
אַתָּה לוֹמֵד עִם הַשָּׁנִים
לִבְנוֹת בְּיַחַד בִּנְיָנִים
לִחְיוֹת עִם כָּל הַשִּׁנּוּיִים
לִרְקֹם אִתָּהּ סִפּוּר חַיִּים
וְלַעֲבֹר יָמִים קָשִׁים
בִּמְצוּקוֹת וְרִגּוּשִׁים
תָּמִיד לָדַעַת לְוַתֵּר
וְאֶת הַטַּעַם לְשַׁמֵּר
לָתֵת
אֶת הַנְּשָׁמָה וְאֶת הַלֵּב
לָתֵת כְּשֶׁאַתָּה אוֹהֵב
עוֹד תִּלְמַּד לָתֵת, לָתֵת
לָתֵת
אֶת הַנְּשָׁמָה וְאֶת הַלֵּב
לָתֵת כְּשֶׁאַתָּה אוֹהֵב
עוֹד תִּלְמַּד לָתֵת, לָתֵת
לִרְאוֹת בְּתוֹךְ הַנְּפִילָה
שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לִמְחִילָה
תָּמִיד אֶפְשָׁר שׁוּב לְהַתְחִיל
כְּמוֹ יוֹם חָדָשׁ, כְּמוֹ כָּרָגִיל
לָתֵת
אֶת הַנְּשָׁמָה וְאֶת הַלֵּב
לָתֵת כְּשֶׁאַתָּה אוֹהֵב
עוֹד תִּלְמַּד לָתֵת, לָתֵת
כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה. (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין דף כ"ז,ע"ב)
