פתיח: 'סתיו' היא מילה יחידאית בתנ"ך: "כִּי הִנֵּה הסתו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (שיר השירים ב', י"א-י"ב); מה המקום של הסתיו בתרבות היהודית-ישראלית בימינו?

כיתות ג׳-ד׳

חיבור לטבע

אוריינות:

1. שאלו: מהן המשמעויות השונות של המילה 'כוכב'? (צורה גאומטרית, גרם-שמים, אדם מוכשר, סימן לאיכות).

2. חלקו לזוגות והנחו: חברו שני משפטים, שבכל אחד מהם שימוש שונה במילה 'כוכב' (הכוכב עזב את הסדרה, בדגל ארה"ב חמישים כוכבים, היינו במלון חמישה כוכבים).

ערך במבחן:

1. הקריאו את השורה: "וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו". שאלו: מה קורה ביממה עם המעבר מקיץ לחורף? (מתקצרת, הזזה לשעון חורף באוקטובר) כיצד אתם מרגישים כשהשמש מקדימה לשקוע?

2. כתבו על הלוח: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים" (בראשית א', י"ח). שאלו: מהם המאורות? (שמש, ירח וכוכבים), מה תפקידם? (הבחנה בין היום והלילה, סימן לחגים ולזמן) מה הקשר בין חגי-ישראל לגרמי השמים? (לוח השנה העברי הוא לוח ירחי, ערב סוכות וערב פסח חלים באמצע החודש כשהירח מלא) מתי היה קשר חזק יותר בין האדם לגרמי-השמים? (לפני המצאת החשמל/האש).

3. השמיעו את שירו של נתן זך, "איך זה שכוכב", בביצוע מתי כספי. שאלו: מה המשמעות בימינו של "כוכב"? (סלבריטי, כוכב-קולנוע) על איזה "כוכב" מדבר השיר? (כוכב ראשון במרום / אדם שעושה מעשה חלוצי) באיזו תכונה של ה"כוכב" מקנא הדובר? (תעוזה).

לסיכום: 

• זיהינו את מאפייני הסתיו בשיר ולמדנו היכן מופיעה המילה 'סתיו' בתנ"ך;
• הכרנו את המשמעויות השונות של המילה 'כוכב' בעברית ואת הקשר בין גרמי-השמים ללוח השנה העברי;
• למדנו מהי תפילת-שווא והתוודענו לניסיון הקהילה האתיופית לשמר את תפילותיה.

פתיח: 'סתיו' היא מילה יחידאית בתנ"ך: "כִּי הִנֵּה הסתו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (שיר השירים ב', י"א-י"ב); מה המקום של הסתיו בתרבות היהודית-ישראלית בימינו?

כיתות ה׳-ו׳

מסורת וחידוש  

אוריינות: 

1. הסבירו לתלמידים מהי מטאפורה. בקשו שיציירו את המטאפורות: "לב אבן", "אם הדרך".

2. בשיר שלפנינו מטאפורות רבות: "כוכב אחרון שם נחבא אל כליו", "פורט רק הרוח באלפי מיתריו" ועוד. הנחו: בחרו אחת, ציירו והציגו בכיתה.

ערך במבחן:

1. שאלו: מה היחס של האדם לתפילתו, לפי הבית הרביעי בשיר? ("עוד נושא בלבו / אך לשווא", יודע שהיא עקרה). שאלו: לפי הבית האחרון, מהי תפילת השווא של הדובר?

2. הקריאו את המשנה: "הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. כֵּיצַד? הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. הָיָה בָּא בַדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, וְאָמַר, יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֵלּוּ בְּנֵי בֵיתִי, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא" (משנה, ברכות, ט', ג'). שאלו: מהן הדוגמאות לתפילת שווא? (בקשה שהעובר יהיה זכר אחרי שנקבע מינו, בקשה שהצעקה תהיה מבית זר אחרי שנשמעה) האם נשאתם תפילה כזו? מתי? מדוע? (אינסטינקט, אין היגיון בשעת קושי).

3. התפילה של הדובר בשיר מתוארת כ"תפילה עתיקה". הקרינו את הסרטון "תפילה אתיופית", העוסק בניסיון לשמר את מסורת התפילה האתיופית בישראל. שאלו: מה הקושי בשימור התפילה? (הדור הצעיר אינו מכיר את שפת הקודש "געז" וגם אינו דובר אמהרית). מדוע זו משימה חשובה בעיניהם?

לסיכום: 

• זיהינו את מאפייני הסתיו בשיר ולמדנו היכן מופיעה המילה 'סתיו' בתנ"ך;
• הכרנו את המשמעויות השונות של המילה 'כוכב' בעברית ואת הקשר בין גרמי-השמים ללוח השנה העברי;
• למדנו מהי תפילת-שווא והתוודענו לניסיון הקהילה האתיופית לשמר את תפילותיה.

מצורף נספח 1

בשנת 1963 קיבל המלחין משה וילנסקי בקשה להגיש שיר לפסטיבל זמר בין-לאומי שנערך בפולין. וילנסקי הציע את "סתיו" והשיר, בביצועה של אסתר עופרים, זכה במקום השני בפסטיבל וכן בפרס ראשון בתחום התזמור. וילנסקי הפליא לצייר בצלילים ובמגוון כלי התזמורת את אווירת הסתיו. הלחן, במשקל שש שמיניות ובמנגינה לירית, יוצר אווירה נוגה וממחיש כיצד מזג האוויר משתקף בהלך רוחו של האדם.

כיתות ג׳-ד׳

1. הציגו לתלמידים את תווי המוטיבים בנספח ושירו אותם בסולפז'. (למורה: התווים בהתאמה לביצוע של אסתר עופרים).

2. האזינו לשיר ובקשו מהתלמידים לזהות בהצבעה את המוטיבים שנלמדו ( אצבע אחת למוטיב 1, שתי אצבעות למוטיב 2) ולגלות מהן המילים המושרות בהם.

3. שירו את השיר בקולכם ובקשו מהתלמידים לענות בשירת הפזמון (המוטיב) במנגינה המתאימה לכל בית. האזינו שוב והציעו לתלמידים ללוות את הפזמון בנגינה במטלופון/ חלילית (למורה: הבית האחרון במודולציה).

4. בקשו מהתלמידים למצוא בשיר משפטים שאפשר לתאר ולהמחיש באמצעות מוזיקה. הזמינו תלמידים לתארם בכלי הקשה שונים.

5. האזינו לפתיחת השיר ושאלו: כיצד יצר המלחין תמונה של סתיו באמצעות הצלילים?

6. עבודה בקבוצות: בקשו מהתלמידים ליצור תמונת סתיו באמצעות קולות וכלי הקשה, ולשלב בה גם את המוטיבים המוזיקליים שלמדו לנגן.

7. העשרה: האזינו לפרק השני מתוך קונצ'רטו "הסתיו" מאת  ויוואלדי (מתוך "עונות השנה"). שאלו: איזו תמונת סתיו מצטיירת בדמיונכם כשאתם שומעים את השיר של וילנסקי לעומת הסתיו ביצירתו של ויוואלדי?

מה למדנו?

• חיקוי קולות מן הטבע באמצעות כלי התזמורת, קולות גוף וכלי הקשה.
• הבחנה בין מוטיבים שונים בתוך שיר באמצעות גרף, סולפז', תנועה, שירה ונגינה.
• תיאורי טבע ורגשות באמצעות לחן ותזמור.

מצורף נספח 1

בשנת 1963 קיבל המלחין משה וילנסקי בקשה להגיש שיר לפסטיבל זמר בין-לאומי שנערך בפולין. וילנסקי הציע את "סתיו" והשיר, בביצועה של אסתר עופרים, זכה במקום השני בפסטיבל וכן בפרס ראשון בתחום התזמור. וילנסקי הפליא לצייר בצלילים ובמגוון כלי התזמורת את אווירת הסתיו. הלחן, במשקל שש שמיניות ובמנגינה לירית, יוצר אווירה נוגה וממחיש כיצד מזג האוויר משתקף בהלך רוחו של האדם.

כיתות ה׳-ו׳

1. נגנו את מנגינת השיר ללא מילים, ספרו לתלמידים שהשיר מתאר עונה בשנה וגם מצב רוח, שאלו אותם מהי לדעתם העונה ומהו מצב הרוח שהמנגינה מתארת.

2. האזינו לשיר ובקשו מהתלמידים לסמן את השורה החשובה ביותר לטעמם. שירו את השיר בית אחר בית ובדקו עם התלמידים אילו שורות מדגישה המנגינה וכיצד?

(למורה: המנגינה צוברת אנרגיה וגובה בשורות הראשונה והשנייה, ומגיעה לשיא בשורה השלישית).

3. בקשו מהתלמידים לבחור שורה מתוך השיר, ולהציג אותה לכיתה באמצעות קטע תנועה. בקשו מחברי הכיתה לזהות מהי השורה.  השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים לשלב בהאזנה את קטעי התנועה שהכינו.

4. הסבירו לתלמידים מהו תזמור. ספרו לתלמידים כי שיר זה זכה בפרס ראשון על תזמור. האזינו שוב לפתיחת השיר ושאלו את התלמידים מדוע, לדעתם, זכה השיר בפרס? מהי תרומתו המיוחדת של התזמור לשיר זה?

5. שאלו את התלמידים האם אפשר להבין תוכן גם ללא מילים? באילו "שפות" אחרות אפשר  להביע תוכן? (אפשר להזמין תלמידים שינסו לומר מילה או משפט מתוך השיר בתנועה, ברישום, בציור בצליל… התלמידים האחרים יצטרכו לנחש מהי המילה שהם "אמרו".)

6. העשרה:

האזינו לשירי סתיו אחרים ושימו לב האם בביצועים קיים תזמור המתאר את הסתיו: סתיו יהודי, עלי שלכת (autumn leaves)

מה למדנו?

• חיקוי קולות מן הטבע באמצעות כלי התזמורת, קולות גוף וכלי הקשה.
• הבחנה בין מוטיבים שונים בתוך שיר באמצעות גרף, סולפז', תנועה, שירה ונגינה.
• תיאורי טבע ורגשות באמצעות לחן ותזמור.