השיר נכתבלזמרת מרגלית צנעני והצלחתו נחשבה לאבן דרך בקרירה המוסיקלית שלה. לחנו של השיר ואופן ביצועו על-ידי צנעני משלבים באופן מקורי בין סגנון הזמר המזרחי לבין סגנון הבלוז, ומעניקים משמעות ייחודית ומקומית למושג "מוזיקת נשמה" (soul). בביצועיה השונים של צנעני ושל אחרים בולטים אלמנט האלתור והחופש האמנותי האופייני לסגנון המוזיקלי של השיר.
השיר בנוי משני חלקים מוזיקליים (בית ופזמון) השונים באופיים המוזיקלי בהתאם לתחושה שעוברת בתוכן של כל אחד מהם.
מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל
כיתות א׳-ב׳
1. הדגימו לתלמידים סולפז' גוף של שלושה צלילים: דו (נמוך) – ידיים על ברכיים, סול – ידיים על כתפיים, דו' (גבוה) – ידיים על הראש:
- שירו תבניות מלודיות קצרות – ובקשו מהתלמידים לשיר בחיקוי.
- שירו בהברה – לוּ – משפט מוזיקלי ארוך יותר המסתיים באחד משלושת הצלילים שלעיל, ובקשו מהתלמידים להניח את ידיהם במקום המתאים בגוף לפי הצליל המסיים את המשפט.
- שירו בטמפו מתון כל אחד ממשפטי הפזמון עם מילותיו ובקשו מהתלמידים להניח את הידיים במקום המתאים לפי צליל הסיום של המשפט.
- סמנו על הלוח קווי גובה ממוספרים כפי שמופיע בנספח, והזמינו תלמיד לרשום על הלוח את המילה המתאימה מעל כל קו גובה (כנפיים, אפחד, כנפיים, נחמד) לפי מנגינת הפזמון.
2. בקבוצות קטנות – הנחו את התלמידים לחבר ארבעה משפטי תנועה בהתאם למשפטי השיר. בקשו להתאים את התנועה ככל האפשר מבחינה מילולית ומבחינה מלודית (כיוון מלודי וגובה הצליל). השמיעו את השיר והצטרפו לפזמון החוזר בתנועה.
3. שבו במעגל ובחרו שני תלמידים (בן ובת) לתפקיד "הסולנים". השמיעו את השיר בביצוע אנסמבל קורל (ללא צפייה), ושחקו במשחק תפקידים לפי העיבוד הקולי: בהישמע שירת סולו – יכנסו התלמיד או התלמידה לתוך המעגל בהתאם למבצע/ת. כשתיפסק שירת הסולו ישובו התלמיד/ה למקומו/ה במעגל. כלל התלמידים יגיבו בהתאמה לשירת כלל האנסמבל בקימה/ישיבה במעגל. האם שירת הסולו ושירת האנסמבל מתחלפים לסירוגין או מבוצעים בו זמנית?
מה למדנו?
- תרגול סולפג' ואיתור הצלילים בסיומי משפטים
- ביטוי מוזיקלי של הטקסט באמצעים ריתמיים (הדגשה, ציפוף) ומלודיים (כיווניות עולה, הרחבת המנעד).
- מפגש עם סגנונות מוזיקליים שונים: זמר מזרחי, בלוז, מוזיקת נשמה, ספיריטואלס, מוזיקה אנדלוסית.
- הבעת הטקסט באמצעות פרמטרים מוזיקליים.
השיר נכתב לזמרת מרגלית צנעני והצלחתו נחשבה לאבן דרך בקרירה המוסיקלית שלה. לחנו של השיר ואופן ביצועו על-ידי צנעני משלבים באופן מקורי בין סגנון הזמר המזרחי לבין סגנון הבלוז, ומעניקים משמעות ייחודית ומקומית למושג "מוזיקת נשמה" (soul). בביצועיה השונים של צנעני ושל אחרים בולטים אלמנט האלתור והחופש האמנותי האופייני לסגנון המוזיקלי של השיר.
השיר בנוי משני חלקים מוזיקליים (בית ופזמון) השונים באופיים המוזיקלי בהתאם לתחושה שעוברת בתוכן של כל אחד מהם.
כיתות ג׳-ד׳
1. רשמו את מילות הפזמון על הלוח ושירו אותו בקולכם (ללא ליווי). בקשו מהתלמידים לסמן את המלים המודגשות ביותר במנגינה. באיזה אמצעים מוזיקליים מודגשות המילים?
(למורה – המלים: אולי, (כנפיים), תראה, אולי-אפרוש-כנפים מודגשות בהטעמה ריתמית ובעליה מלודית).
2. סמנו על הלוח 8 תיבות של 4/4 ובתוכם קווי פעמות לפי התיווי בנספח (שימו לב לסמן גם את פעמות הקדמה). שירו את הפזמון ועקבו באצבע מורה אחר הפעמות. בקשו מהתלמידים למחוא כף בפעמות המודגשות, והזמינו תלמיד לסמן את הפעמות שהודגשו במחיאה ( 
).
האם ציפוף ההדגשות מחזק או מחליש את המסר המילולי?
החליפו את המחיאה בנגינת מצילות (מומלץ בהקשת מקוש על מצילה בודדת) והצטרפו ללווי הפזמון תוך כדי האזנה לשיר בביצועה של מרגלית צנעני.
3. רשמו על הלוח את הצירוף "מפגש תרבויות מוזיקלי" ושאלו מה פירושו לדעתם (רשמו על הלוח אלמנטים מוזיקליים שמשתנים בין סגנונות, מקומות ותרבויות, כגון: כלי נגינה, אופן שירה, מערכת הצלילים והמקצבים). צפו בשיר בביצוע המשולב של מרגלית צנעני, התזמורת האנדלוסית והזמרות העבריות מדימונה. אילו תרבויות שונות נפגשות בביצוע זה? איזה מאפיין מוזיקלי בולט מאפיין כל תרבות במפגש? (למורה – התזמורת האנדלוסית משלבת בכליה ובנגינתה קלאסיקה מערבית וקלאסיקה מזרחית אנדלוסית, מרגלית צנעני משלבת שירה חופשית (באלתור) האופיינית הן לבלוז האמריקאי והן לסגנון המזרחי (מאוואל, סלסולים), והזמרות העבריות מדימונה שרות בסגנון הספיריטואלס האפרו-אמריקאי (הרמוניה רב-קולית הומופונית).
מה למדנו?
- תרגול סולפג' ואיתור הצלילים בסיומי משפטים
- ביטוי מוזיקלי של הטקסט באמצעים ריתמיים (הדגשה, ציפוף) ומלודיים (כיווניות עולה, הרחבת המנעד).
- מפגש עם סגנונות מוזיקליים שונים: זמר מזרחי, בלוז, מוזיקת נשמה, ספיריטואלס, מוזיקה אנדלוסית.
- הבעת הטקסט באמצעות פרמטרים מוזיקליים.
השיר נכתב לזמרת מרגלית צנעני והצלחתו נחשבה לאבן דרך בקרירה המוסיקלית שלה. לחנו של השיר ואופן ביצועו על-ידי צנעני משלבים באופן מקורי בין סגנון הזמר המזרחי לבין סגנון הבלוז, ומעניקים משמעות ייחודית ומקומית למושג "מוזיקת נשמה" (soul). בביצועיה השונים של צנעני ושל אחרים בולטים אלמנט האלתור והחופש האמנותי האופייני לסגנון המוזיקלי של השיר.
השיר בנוי משני חלקים מוזיקליים (בית ופזמון) השונים באופיים המוזיקלי בהתאם לתחושה שעוברת בתוכן של כל אחד מהם.
כיתות ה׳-ו׳
1. רשמו על הלוח את המלים: בטחון עצמי, תקוה, אופטימיות זהירה, אמונה שלמה, חוסן.
2. בקשו מהתלמידים להאזין לשיר ולבדוק אילו מושגים מתאימים לכל אחד מחלקי השיר (לבית ולפזמון). באיזה חלק של השיר מורגשת התחושה בעוצמה חזקה יותר?
3. חלקו את תווי השיר ובקשו למצוא ולסמן את הצליל הנמוך ביותר ואת הצליל הגבוה ביותר בכל חלק (בבית ובפזמון). שאלו מה ההבדל שקיים בין מנגינת הבית למנגינת הפזמון וכיצד זה משפיע על עוצמת התחושה המובעת במילים?
4. השמיעו את השיר בביצוע מיכל שפירא. שאלו את התלמידים מה שינתה הזמרת בשיר, ואיזה שוני מורגש בין הבית לפזמון בעיבוד זה
מה למדנו?
- תרגול סולפג' ואיתור הצלילים בסיומי משפטים
- ביטוי מוזיקלי של הטקסט באמצעים ריתמיים (הדגשה, ציפוף) ומלודיים (כיווניות עולה, הרחבת המנעד).
- מפגש עם סגנונות מוזיקליים שונים: זמר מזרחי, בלוז, מוזיקת נשמה, ספיריטואלס, מוזיקה אנדלוסית.
- הבעת הטקסט באמצעות פרמטרים מוזיקליים.
