זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

לפנינו שיר אהבה למולדת, לארץ, שכתב המשורר יורם טהרלב ובו נרמזים פסוקים מהתנ"ך. השיר מלא בגעגועים לימים שחלפו, לזמנים של תום ורוך. בשיר ישנה האנשה של הארץ כאישה, ככלה, כאם וכבת. הארץ מתוארת כיפיפייה אך גם כדלה, ללא כותנת, ללא תואר ויחפה.

המשורר מדבר לעיתים בגוף ראשון יחיד על אהבתו, ולפעמים בלשון רבים כמייצג את העם כולו

כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים להאזין לשיר ולעקוב אחרי המילים. ערכו דיון:

• האם זהו שיר אהבה? אהבה למי?

2. בקשו מהתלמידים להקיף את המילים/משפטים המתארים את אהבת המשורר לארצו ושאלו:

• כיצד מתאר המשורר את אהבתו לארץ?
• עם איזה מילים בשיר אתם מזדהים?

 3. המשורר כותב: "רגל יחפה". אפשר לפרש דימוי זה בשני אופנים:

• חיבור טבעי, מגע ישיר עם הקרקע, עם האדמה, ללא מחיצות מסכות או זיופים
• עוני ודלות

–     למה התכוון המשורר? עם איזו אפשרות/אפשרויות אתם מזדהים ולמה?

4. בקשו מהתלמידים להתחלק לזוגות ולראיין זה את זה:

• מה הדבר (מנהג, תופעה, מזון או כל דבר אחר) שהכי מחבר אתכם לארץ?
• מהו המקום בארץ  שאתם אוהבים ומתחברים אליו יותר ממקומות אחרים?
• בקשו מהתלמידים להיכנס לאתר "שירונט" ולמצוא שירים המזכירים מקום זה.

  לסיכום

  • התייחסנו למושג "האנשה" ומצאנו את ביטויו בשיר.
  • בחנו מקומות בארץ ישראל האהובים על התלמידים.
  • זיהינו משפטים מן המקורות ואת הקשר שלהם לשיר.
  • התייחסנו ל"פלאי הארץ" ולדרך לשמרם.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

לפנינו שיר אהבה למולדת, לארץ, שכתב המשורר יורם טהרלב ובו נרמזים פסוקים מהתנ"ך. השיר מלא בגעגועים לימים שחלפו, לזמנים של תום ורוך. בשיר ישנה האנשה של הארץ כאישה, ככלה, כאם וכבת. הארץ מתוארת כיפיפייה אך גם כדלה, ללא כותנת, ללא תואר ויחפה.

המשורר מדבר לעיתים בגוף ראשון יחיד על אהבתו, ולפעמים בלשון רבים כמייצג את העם כולו

כיתות ה-ו
1. הרמז לפסוקים מהתנ"ך
הפסוק מספר
ישעיהו כו, ב: פִּתְחוּ, שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי-צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים.
המשורר מבקש לפתוח את שערי ירושלים בפני העולים לרגל. "גוי צדיק" במובן עם צדיק השומר אמונים לאלוהיו.

תהילים קיח, יט:   פִּתְחוּ-לִי שַׁעֲרֵי-צֶדֶק;    אָבֹא-בָם, אוֹדֶה יָהּ.
המשורר מבקש לפתוח בפניו את שערי החצר של בית המקדש או של שערי ירושלים כדי שיוכל להביא את קרבן התודה. צדק במובן משפטי, וצדק כאחד משמותיה של ירושלים.

שיר השירים ד , א: א הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה–עֵינַיִךְ יוֹנִים, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ; שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים, שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד
שערה של הנערה דומה לשורות עיזים הנראות מרחוק כשהן מהלכות במורד ההר.
– בקשו מהתלמידים לקרוא את השיר ולהקיף את המשפטים המזכירים את אווירת הפסוקים המובאים למעלה.

2. המשורר כתב: "עוד לא תמו כל פלאייך" – כלומר, המילה עוד משמעותה "טרם". הפלאים שהיו בך טרם נעלמו. הדבר מצביע על תהליך שבו הפלאים הללו הולכים ונעלמים אך מקצתם עדיין קיימים ויש לשמרם.

• מהם בעיניכם פלאי הארץ?
• מהם הדברים שלדעתכם הולכים ונעלמים בארץ (למשל ים המלח, מאכלים מסוימים, מנהגים, טלפון ציבורי ועוד)?
• האם צריך למנוע את היעלמ   ותם? אם כן, כיצד לדעתכם אפשר למנוע זאת (למשל שיקום אגם החולה שיובש בעבר)?

  לסיכום

  • התייחסנו למושג "האנשה" ומצאנו את ביטויו בשיר.
  • בחנו מקומות בארץ ישראל האהובים על התלמידים.
  • זיהינו משפטים מן המקורות ואת הקשר שלהם לשיר.
  • התייחסנו ל"פלאי הארץ" ולדרך לשמרם.

זרקור מוזיקלי

יורם טהרלב כתב את השיר  בשנות ה-80 למופע "קום והתהלך בארץ", שהעלתה להקת פיקוד צפון. רמי קליינשטין הלחין אותו. השיר פותח במחווה לשיר "ארצנו הקטנטונת"  שממנו שואב המשורר דימויי האנשה בתארו את זיקתו לארץ. הלחן משלב זרימה רגועה עם תנופה קדימה בתוך תבנית מקצב חוזרת הפותחת בקדמה. החזרה המתמדת על 'תבנית הקדמה' בשינויים מלודיים ובסקוונצות הופכת את השיר לפשוט וקליט מאד. שינוי המשלב בפזמון (גבוה יותר) מעצים את האמירה ותורם לביטוי הדו-משמעי הצפון במשפט "עוד ליבי מכה…ולוחש לך בלאט".

כיתות ג-ד
1. תבניות מקצב
רשמו על הלוח בסדר אקראי את ארבע תבניות המקצב המשמשות בשיר והקישו אותן בתיפוף גוף לפי הקובץ המצ"ב. בקשו מהתלמידים:

• לזהות איזו תבנית הקישו ולתרגל את ביצועה.
• בבית (A) –  אילו שתי תבניות משמשות לסירוגין?
• בפזמון (B) –  כיצד משמשות התבניות?

2. הזמינו תלמידים לבצע את התיפוף במרחב כשדריכת הרגל הופכת לצעד קדימה (שאר התיפוף בעמידה במקום).

3. תזמור
– בקשו מהתלמידים למצוא בשיר ביטויים שונים 'לקולו של הלב' ("עוד ליבי מכה…ולוחש…" / "בפעמון ליבנו יכו העדרים")

• כיצד אפשר לתרגם זאת לשפת המוסיקה?
• כמה כלים יידרשו כדי לייצג את קולות-הלב השונים ואילו כלים יתאימו לייצוג זה?
• בקבוצות: בקשו מהתלמידים להכין ליווי עם כלי מתאים ( הצעה לתזמור לדרבוקה ומשולש).

– השמיעו לתלמידים שני ביצועים של המלחין רמי קליינשטין: ביצוע מוקלט, ובהופעה חיה, ושאלו:

•   מה ההבדל  בין שני העיבודים בתזמור השיר?
• האם השוני משפיע על תחושת המאזין? על המסר?

  מה למדנו?

  • תבנית רתמית חוזרת, סקוונצה ותרגול בסולפג' (לכיתות הגבוהות)
  • פיתוח מיומנות רתמית בתנועה, בתיפוף גוף ובנגינה
  • מודעות לעיבוד (התיזמור) בתור אלמנט הבעתי
  • לימוד מקורות היסטוריים ואמנותיים (שירים קודמים) ששימשו השראה לשיר

זרקור מוזיקלי

יורם טהרלב כתב את השיר  בשנות ה-80 למופע "קום והתהלך בארץ", שהעלתה להקת פיקוד צפון. רמי קליינשטין הלחין אותו. השיר פותח במחווה לשיר "ארצנו הקטנטונת"  שממנו שואב המשורר דימויי האנשה בתארו את זיקתו לארץ. הלחן משלב זרימה רגועה עם תנופה קדימה בתוך תבנית מקצב חוזרת הפותחת בקדמה. החזרה המתמדת על 'תבנית הקדמה' בשינויים מלודיים ובסקוונצות הופכת את השיר לפשוט וקליט מאד. שינוי המשלב בפזמון (גבוה יותר) מעצים את האמירה ותורם לביטוי הדו-משמעי הצפון במשפט "עוד ליבי מכה…ולוחש לך בלאט".

כיתות ה-ו
1. תבניות מקצב:
–  רשמו על הלוח את ארבע תבניות המקצב הדומות החוזרות בשיר והקישו אותן בתיפוף גוף (הצעה בקובץ הרצ"ב). מה משותף לכולן?
–  בקשו מהתלמידים להאזין לשיר  ולבדוק:

• אילו תבניות משמשות בבית ואילו משמשות בפזמון? האם הן משמשות במידה שווה?
• איזה אמצעי מוסיקלי אחר גורם שוני והתעצמות בפזמון?
  

2. סקוונצה
–    רשמו ושירו את סולם רה מינור:

• הדגימו בשירה מהי סקוונצה (למשל: רה-מי-רה, מי-פה-מי, פה-סול-פה) ובקשו מהתלמידים להציע סקוונצות עולות ויורדות.
• שירו את הפזמון ובקשו מהתלמידים לעקוב  אחר התווים ולמצוא היכן מסתתרת סקוונצה? האם היא עולה או יורדת? כמה פעמים היא חוזרת? מאיזה צליל ועד איזה צליל?
• איזה מילה/מילים חוזרות מושרות בסקוונצות?
• חלקו את התלמידים לשתי קבוצות: קבוצה אחת תשיר את השיר, והקבוצה השנייה תמלא את השתקים המקדימים לסקוונצה היורדת מצליל לה ועד מי (לפי הנחיית המורה על הלוח):
  לה – עוד לא תמו…
  סול – עוד הזמר לך…
  פה – עוד ליבי מכה…
  מי – ולוחש לך.. וכו.
• הרחבה:   השמיעו אחד משני השירים שקדמו לכתיבת שיר זה:
  – "ארצנו הקטנטונת" (מאת שמואל פישר/ צבי גולד) – משנות ה-50
  – "ארצנו הקטנטונת" (יהורם טהרלב / יגאל בשן) – משנות ה-80
  בקשו מהתלמידים להתיחס לדמיון ולשוני בין השירים; לעמדתו של המשורר טהרלב (אירונית, ביקורתית, נוסטלגית) ולהשתקפות התקופה שבה נכתב כל שיר.

  מה למדנו?

  • תבנית רתמית חוזרת, סקוונצה ותרגול בסולפג' (לכיתות הגבוהות)
  • פיתוח מיומנות רתמית בתנועה, בתיפוף גוף ובנגינה
  • מודעות לעיבוד (התיזמור) בתור אלמנט הבעתי
  • לימוד מקורות היסטוריים ואמנותיים (שירים קודמים) ששימשו השראה לשיר