ערכים מובילים בשיר: קשר בין-דורי, משפחתיות, אהבה, מעגל החיים, הכרת תודה, אופטימיות, עצמאות.

ציטוט: "לַכֹּל-זְמָן, וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם  (קהלת ג', פסוק א')ץ

הפסוק המוכר מספר קהלת מוצע כאן כדרך להמחיש את מעגלי החיים הטבעיים העולים גם מן המילים של השיר. להלן, פירוט למצבי חיים שונים (שם, פסוקים ה'-ח'):

… עֵת לַחֲבוֹק,   וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.

עֵת לְבַקֵּשׁ   וְעֵת לְאַבֵּד,

עֵת לִשְׁמוֹר  וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ. (…)

עֵת לֶאֱהֹב   וְעֵת לִשְׂנֹא,

עֵת מִלְחָמָה  וְעֵת שָׁלוֹם.

פסוקים אלו עשויים להתחבר גם אל מחזור החיים הטבעי, שבו ילדים גדלים ועוזבים את הקן, כלומר את בית ההורים, כדי למצוא את דרכם העצמאית בחיים. פסוק בסגנון: עת לגדול בבית ועת להיפרד ממנו… השיר מתאר את המצב דרך דימוי של ציפור העוזבת את הקן הבטוח שבו גדלה. ההורים הנשארים מסתכלים על הגוזל העוזב את הקן ברגשות מעורבים – קצת עצוב להם על העזיבה והפרידה, אבל הם גם חשים גאווה ואושר על כך שהגוזל שגידלו למד לעוף לבד ויש כעת ביכולתו להתרומם לגבהים בכוחות עצמו. ההורים, שאוהבים, דואגים ומטפלים בילדיהם (גם כאשר הם גדלים ואינם עוד בגדר "ילדים"), מלווים את תחילת דרכם העצמאית של ילדיהם בעצה טובה לחיים: "גור לך", הישמר! (למורה: הסבירו את הפועל "גור" במובן של פחד וזהירות מסכנות, כלומר: הישמר לך, היזהר לך מהנשר המאיים! השוו למשל לביטוי: "אשר יגורתי – בא לי" = הדבר מפניו חששתי אכן התממש…). האב מזהיר את בנו מהסכנות הצפויות ובמקביל שולח אותו לדרכו עם ברכה ואיחולים: "חתוך את השמיים, טוס לאן שבא לך".
השיר מציע גם נחמה עבור ההורים שנשארים בקן הריק. הם נשארים יחד כאשר האחד מבקש מהשני חיבוק ומבטיח ש"ביחד כיף להזדקן". לצד העצב, השיר מציע גם פן מסוים של התרוממות רוח ואופטימיות.

בעזרת פרשנות כללית זו נוכל להדגים בשיר ערכים של אהבה בין הורים וילדים ובין בני הזוג עצמם, משפחתיות וקשר בין-דורי ובאופן כללי, חיזוק של כוחות, מסוגלות, עצמאות, הכרת תודה ואופטימיות בחיים. ערכים בעלי ערך רב בעולמם של הילדים.

•  ציירו על הלוח שעון גדול ובקשו מהתלמידים להעתיק אותו למחברת.

•  בקשו מהם לסמן, כל אחד על השעון שלו, "עת" (להבהיר את המילה עת = זמן), שבו הוא עשה משהו חדש בפעם הראשונה. למשל: פעם ראשונה שהוא ישן מחוץ לבית, פעם ראשונה שהוא הלך לבית הספר לבד, פעם ראשונה שהוא הלך לפעולה בתנועת הנוער (לתלמידים בכיתה ד'), פעם ראשונה שהוא קרא ספר לבד.

• תנו לתלמידים כמה דקות של עבודה עצמאית. עברו בין התלמידים וסייעו בעת הצורך.
  במליאה, שאלו את התלמידים: 

• מה מיוחד בכל אותם "פעמים ראשונות".

• מה הם הרגישו?

• מי עזר להם בדרך? (למשל: ההורה מלווה ומשגיח מרחוק על הילד הלומד ללכת לבד לבית הספר עד שהוא לומד את הדרך, ויודע היכן וכיצד לחצות את הכביש).

• אפשר לסכם בקביעה, שכל פעם ראשונה כזאת היא צעד בדרך לעצמאות שלהם, וכך נראה מעגל החיים, מן הילדות ועד הבגרות.

• לקראת סיום הקשיבו יחד לשיר. בהמשך, במידת האפשר, תוכלו לפענח את המשל והנמשל בשיר – טור מול טור – בהתאם למפורט לעיל.

ערכים מובילים בשיר: קשר בין-דורי, משפחתיות, אהבה, מעגל החיים, הכרת תודה, אופטימיות, עצמאות.

ציטוט: "לַכֹּל-זְמָן, וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם  (קהלת ג', פסוק א')ץ

הפסוק המוכר מספר קהלת מוצע כאן כדרך להמחיש את מעגלי החיים הטבעיים העולים גם מן המילים של השיר. להלן, פירוט למצבי חיים שונים (שם, פסוקים ה'-ח'):

… עֵת לַחֲבוֹק,   וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.

עֵת לְבַקֵּשׁ   וְעֵת לְאַבֵּד,

עֵת לִשְׁמוֹר  וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ. (…)

עֵת לֶאֱהֹב   וְעֵת לִשְׂנֹא,

עֵת מִלְחָמָה  וְעֵת שָׁלוֹם.

פסוקים אלו עשויים להתחבר גם אל מחזור החיים הטבעי, שבו ילדים גדלים ועוזבים את הקן, כלומר את בית ההורים, כדי למצוא את דרכם העצמאית בחיים. פסוק בסגנון: עת לגדול בבית ועת להיפרד ממנו… השיר מתאר את המצב דרך דימוי של ציפור העוזבת את הקן הבטוח שבו גדלה. ההורים הנשארים מסתכלים על הגוזל העוזב את הקן ברגשות מעורבים – קצת עצוב להם על העזיבה והפרידה, אבל הם גם חשים גאווה ואושר על כך שהגוזל שגידלו למד לעוף לבד ויש כעת ביכולתו להתרומם לגבהים בכוחות עצמו. ההורים, שאוהבים, דואגים ומטפלים בילדיהם (גם כאשר הם גדלים ואינם עוד בגדר "ילדים"), מלווים את תחילת דרכם העצמאית של ילדיהם בעצה טובה לחיים: "גור לך", הישמר! (למורה: הסבירו את הפועל "גור" במובן של פחד וזהירות מסכנות, כלומר: הישמר לך, היזהר לך מהנשר המאיים! השוו למשל לביטוי: "אשר יגורתי – בא לי" = הדבר מפניו חששתי אכן התממש…). האב מזהיר את בנו מהסכנות הצפויות ובמקביל שולח אותו לדרכו עם ברכה ואיחולים: "חתוך את השמיים, טוס לאן שבא לך".
השיר מציע גם נחמה עבור ההורים שנשארים בקן הריק. הם נשארים יחד כאשר האחד מבקש מהשני חיבוק ומבטיח ש"ביחד כיף להזדקן". לצד העצב, השיר מציע גם פן מסוים של התרוממות רוח ואופטימיות.

בעזרת פרשנות כללית זו נוכל להדגים בשיר ערכים של אהבה בין הורים וילדים ובין בני הזוג עצמם, משפחתיות וקשר בין-דורי ובאופן כללי, חיזוק של כוחות, מסוגלות, עצמאות, הכרת תודה ואופטימיות בחיים. ערכים בעלי ערך רב בעולמם של הילדים.

• הקשיבו יחד לשיר.

•  שאלו את התלמידים:

• האם לכל דבר שאנחנו עושים יש "עת" (זמן) מתאים?‏ חשוב להביא דוגמאות (מהבית, מהחברים, מחיי בית הספר וכדומה).

• איך אנחנו יודעים שזה הזמן המתאים?

• הציגו בפני התלמידים את הפסוק מספר קהלת: לַכֹּל זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם (ראו הסבר לעיל).

• שאלו את התלמידים:

• האם הפסוק הזה מציע מבט אופטימי על החיים?

• האם יש פה עצה שאנחנו יכולים ללמוד ממנה לחיים שלנו?

• חלקו את התלמידים לקבוצות של עד ארבעה בקבוצה ותנו להם משימת כתיבה משותפת:
  "שנת הבר/בת מצווה היא העת ל…." 

• במליאה אספו חלק מהתשובות ונסו לאפיין את המשותף להן וכן את ההבדלים ביניהן.
  האזינו יחד לשיר ושירו אותו עם התלמידים. 

• בסיכום חשוב לחבר את הערכים של השיר לשנה שלקראת בת/בר מצווה כשנה מיוחדת במעגל החיים שלנו, שנה של מעברים וחתירה לעצמאות.

השיר "עוף גוזל", שנכתב על ידי אריק איינשטיין והולחן בידי מיקי גבריאלוב, הוא שיר נכס צאן ברזל שזכה לביצועים רבים במשך השנים כאשר הביצוע האלמותי של אריק איינשטיין הוא המוכר ביותר.

השיר יצא בשנת 1987 באלבום המשותף לאריק איינשטיין ולמיקי גבריאלוב, "על גבול האור", ונהיה ל"המנון" לא רשמי בטקסי סיום של בתי ספר, הצבא, ועוד.           

הבית בשיר מבטא את החשש והדאגה של הדובר ומנוגן בצלילים נמוכים. הפזמון מבטא ברכה לגוזל והמנעד שלו גבוה יותר, אולי כמשל לדאייה בשמיים הגבוהים.

השיר מאופיין בפיסוק ברור ובחלוקה ברורה של בית ופזמון. המשפטים אינם זהים באורכם, מה שיוצר א-סימטריה בשיר; סיומי המשפטים פתוחים וסגורים לסירוגין ויוצרים תנועה ועניין.

כלי נגינה הבולטים בליווי ובסולו הם פסנתר וגיטרה. הגיטרה מנגנת סולו כמקום לביטוי ולהעצמה אישית, אולי כרמז לילד שמתגבר ומקבל ישות עצמאית.

1. חימום: שירו עם התלמידים את סולם פה מז'ור בעלייה ובירידה. לשירה נוחה, רצוי לחלק את הסולם לשני טטרקורדים ולשיר באופן הבא. במידת הצורך, רשמו את שמות התווים.

1. תרגלו עם התלמידים את שירת הסולם תוך ביסוס צליל הטוניקה, הצליל פה (צליל המורה, צליל התלמידים, בנות-בנים לסירוגין, שירת הסולם ושירת צליל הטוניקה לאחר כל צליל וכו').
2. הציגו בפני התלמידים את ארבעת הקווים המלודיים הבאים (הבתים בשיר) ושאלו, איזה מהקווים מסתיים בצליל הטוניקה?

1. נגנו את הקווים המלודיים ובקשו מהתלמידים להביע בתנועה סיום סגור בצליל הטוניקה וסיום פתוח בצלילים אחרים.
2. שירו את הבית הראשון כשהתלמידים מביעים את התנועות בסופי המשפטים ושאלו מה התחושות בכל אחד מסופי המשפטים המוזיקליים? מדוע בחר המלחין לסיים את המשפטים באופן לא יציב?
3. שירו את הבית השני ושאלו באיזה משפט יש שינוי ומהו? (למורה: המשפט הרביעי מסתיים בעלייה). האם משפט זה מסתיים בצליל הטוניקה?
4. נגנו את פזמון השיר ובקשו מהתלמידים להביע בתנועה סיום פתוח וסיום סגור (למורה: המשפט הראשון מסתיים בצליל הטוניקה יתר המשפטים המוזיקליים הם פתוחים).
5. שירו את פזמון השיר ושאלו את התלמידים מה תחושותיהם ואיך הסיומים המוזיקליים מתארים את נושא השיר ומשמעותו?
6. השמיעו את השיר בביצוע אריק איינשטיין ובקשו מהתלמידים להצטרף בתנועות.

מה למדנו?

כיתות ג'-ד'

• הבנו את המושג "טוניקה" – התקרבות והתרחקות מצליל הבית.

• הבנו את הקשר בין הטקסט למוזיקה באמצעות ביסוס סוף פתוח וסוף סגור.

השיר "עוף גוזל", שנכתב על ידי אריק איינשטיין והולחן בידי מיקי גבריאלוב, הוא שיר נכס צאן ברזל שזכה לביצועים רבים במשך השנים כאשר הביצוע האלמותי של אריק איינשטיין הוא המוכר ביותר.

השיר יצא בשנת 1987 באלבום המשותף לאריק איינשטיין ולמיקי גבריאלוב, "על גבול האור", ונהיה ל"המנון" לא רשמי בטקסי סיום של בתי ספר, הצבא, ועוד.           

הבית בשיר מבטא את החשש והדאגה של הדובר ומנוגן בצלילים נמוכים. הפזמון מבטא ברכה לגוזל והמנעד שלו גבוה יותר, אולי כמשל לדאייה בשמיים הגבוהים.

השיר מאופיין בפיסוק ברור ובחלוקה ברורה של בית ופזמון. המשפטים אינם זהים באורכם, מה שיוצר א-סימטריה בשיר; סיומי המשפטים פתוחים וסגורים לסירוגין ויוצרים תנועה ועניין.

כלי נגינה הבולטים בליווי ובסולו הם פסנתר וגיטרה. הגיטרה מנגנת סולו כמקום לביטוי ולהעצמה אישית, אולי כרמז לילד שמתגבר ומקבל ישות עצמאית.

1. שירו עם התלמידים את סולם פה מז'ור בעלייה ובירידה (ר' סעיף 1 בכיתות ג'-ד').
2. בקשו מהתלמידים לשיר את הצלילים היציבים בסולם ושירו אתם את הצלילים הלא יציבים (למורה: שירו את הצלילים הלא יציבים תחילה, כשהתלמידים שרים אחריכם את הצליל היציב הקרוב). היעזרו בתרשים הבא:

1. הציגו בפני התלמידים את הקו המלודי הבא, המהווה קו מלווה לפזמון, ושאלו:

• כמה תיבות כתובות? (למורה: כתבו את מספרי התיבות או בקשו מאחד התלמידים).
• כמה פעמות בכל תיבה ומה המשקל?

1. תרגלו את שירת הקו המלודי בדרכים מגוונות (תיבה המורה – תיבה התלמידים, שירה בשמות הצלילים וכו'). ניתן להוסיף מטלופונים, חליליות או כל כלי מלודי אחר.
2. שירו בית ופזמון של השיר ושאלו את התלמידים לאיזה מהחלקים מתאים קו הליווי.
3. שירו את הפזמון ובקשו מהתלמידים לשיר את קו הליווי.
4. שירו את השיר במלואו ובצעו את הפזמונים בדרכים מגוונות (חצי כיתה שרה את הפזמון וחצי כיתה את קו הליווי, הוספת מטלופונים או חליליות, בחירת סולנים בשירה ונגינה וכו').

מה למדנו?

כיתות ה'-ו'

• שרנו סולפג' במסגרת סולם דיאטוני עד אוקטבה.

• שירה דו-קולית בסיסית.

• הבחנו ברגיסטרים בסולם פה מז'ור.

• ביצענו את השיר בשירה ובנגינה.