ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית ישראלית: השיר מבטא בעיקר את הערך של זיקה לעם ולארץ, ובכלל זה את הזיקה והכיסופים לירושלים, וכן את ערכי האחריות והמעורבות, המסורת והחידוש.

בשיר משוקעים ומהדהדים מושגים שונים מהתרבות היהודית והישראלית.

1. כיסא אליהו: כאמור, אליהו הנביא, כפי שהוא מעיד על עצמו, היה נביא קנאי: "וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי-עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל….." (מלכים א', יט י). בפרקי אבות דרבי אלעזר מסופר, כי בתגובה לדברים אלה אמר אלוהים לאליהו: "חָיֵיךָ (לשון שבועה, בחיי האדם) שאין עושין ברית מילה ש[אין] אתה רואה בעיניך". מכאן התקינו (קבעו תקנה) חכמים לעשות כיסא אחד מכובד ל"מלאך הברית" (כך מכונה אליהו הנביא). על פי מסורת זו, מכיוון שאליהו הנביא האשים את העם שעזב את בריתו עם אלוהים, הנביא מוזמן לכל טקסי ברית המילה ושם מראים ומוכיחים לו את הברית בין העם לאלוהיו. בהלכות שולחן ערוך כתוב "נוהגין לעשות כיסא לאליהו שנקרא מלאך הברית, וכשמניחו יאמר בפיו שהוא כיסא אליהו" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רסה, סעיף יא(. [על פי "הפיוט והזמר בתרבות ישראל"].

2. בֵּן עַל הָרִים יִנְווּ (יהיו נווים, יפים) רַגְלֵי הַמְּבַשֵּׂר. אליהו עתיד לחזור ולהשלים את תפקידו, "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם …" (מלאכי ג, כג-כד). אליהו הנביא נתפס כמבשר הגאולה, והביטוי בשיר הוא ברוח נבואת הנחמה של ישעיהו: "מַה-נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו נב, ז). אחד הביטויים של הגאולה, לפי המסורת, הוא בניינו מחדש של המקדש, כפי שחוזר הביטוי בפזמון: "ייבנה המקדש".

נערוך דיון:

• נברר מה התלמידים יודעים על אליהו הנביא, ונשלים ידיעותיהם.
• מה לדעתם אומרת הכותרת "על כפיו יביא". מי מביא, ואת מה?
• אילו מקצועות מופעים בשיר, מה עושה כל בעל מקצוע, ולמה הוא מצפה?
• נברר מה יחסם לאמונה בביאת המשיח? כיצד הם מבינים אמונה זו?
• "אליהו הנביא, אליהו התשבי"

בררו עם התלמידים מדוע לדעתם שרים על אליהו הנביא דווקא בזמירות של מוצאי השבת. (פזמוני אליהו הנביא מושרים במוצאי שבת, על פי דברי התלמוד במסכת עירובין, שלפיהם אליהו הנביא לא יבוא בערב שבת ולא בשבת. מכאן שהחל ממוצאי שבת הוא הזמן המתאים לצפות לבואו.)

• ראוי לשים לב להבדלים בין הבתים השונים מבחינת העשייה של בעלי המלאכה, דבר שלעתים מחמיצים: הבית האחרון שונה מעט מקודמיו. בבתים הראשונים בעלי המלאכה פרשו ממלאכתם בעבר, והם ממתינים לבוא המשיח עם הפריט שהכינו לאליהו (כיסא או נעליים). בבית השלישי האיש מתואר כמי שבונה את ירושלים "כבר שבעים שנה". הראשונים רוצים לתת משהו לאליהו: "על כפיו אותה יביא לאליהו הנביא", ואילו השלישי, הבנאי, שבונה בפועל את העיר כל חייו, אמנם מכין כמו חבריו דבר מיוחד, אבן ראשונה לבניין המקדש, אולם אבן זו "על כפיו אותה יביא, אליהו הנביא". הנביא בעצמו יביא את האבן. ולמעשה – הבנאי פעל כל ימיו בבניין ירושלים (ולא רק ציפה לאליהו) וזה שכרו.
• כתיבה: חישבו על מקצוע נוסף המתאים לשיר, חברו בית נוסף לשיר והקדישו אותו לירושלים.

הסיפור מאחורי השיר
על נסיבות כתיבת השיר מספר הפזמונאי יורם טהרלב:
"אחרי מלחמת ששת הימים היה בארץ גל של שירי ניצחון ותהילה. אבל מתחת לפני השטח החלו לרחוש גם זרמים מיסטיים של אמונה בנסים שקרו לנו. את השיר 'על כפיו יביא' כתבתי שנתיים אחרי המלחמה, אבל אני חושב ששורה עליו רוח המסורת היהודית, שניתן למצאה בין השִטין. שהרי אליהו הנביא נחשב למבשר ביאת המשיח. לפני בוא המשיח יבוא אליהו הנביא כדי לבשר את בואו, אחריו יבוא משיח בן יוסף, שייהרג במלחמת גוג ומגוג, ורק אחריהם יבוא המשיח האמתי, משיח בן דוד, ויביא את הגאולה השלמה. זה אחד השירים האהובים עליי, בעיקר בגלל אופיו ה'עממי'. הוא מעלה אל פני השטח בעלי מקצועות יום-יומיים, שדמותם נזכרת הרבה בשירי העם היהודיים ממזרח אירופה, אך כמעט לא מופיעה בשירים העבריים".

ריאיון עם יורם טהרלב:
http://www.baba-mail.co.il/video.aspx?emailid=9279
בעקבות  הריאיון, האם השיר אכן מתאים לירושלים? הסבירו.

ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית ישראלית: השיר מבטא בעיקר את הערך של זיקה לעם ולארץ, ובכלל זה את הזיקה והכיסופים לירושלים, וכן את ערכי האחריות והמעורבות, המסורת והחידוש.

בשיר משוקעים ומהדהדים מושגים שונים מהתרבות היהודית והישראלית.

1. כיסא אליהו: כאמור, אליהו הנביא, כפי שהוא מעיד על עצמו, היה נביא קנאי: "וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי-עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל….." (מלכים א', יט י). בפרקי אבות דרבי אלעזר מסופר, כי בתגובה לדברים אלה אמר אלוהים לאליהו: "חָיֵיךָ (לשון שבועה, בחיי האדם) שאין עושין ברית מילה ש[אין] אתה רואה בעיניך". מכאן התקינו (קבעו תקנה) חכמים לעשות כיסא אחד מכובד ל"מלאך הברית" (כך מכונה אליהו הנביא). על פי מסורת זו, מכיוון שאליהו הנביא האשים את העם שעזב את בריתו עם אלוהים, הנביא מוזמן לכל טקסי ברית המילה ושם מראים ומוכיחים לו את הברית בין העם לאלוהיו. בהלכות שולחן ערוך כתוב "נוהגין לעשות כיסא לאליהו שנקרא מלאך הברית, וכשמניחו יאמר בפיו שהוא כיסא אליהו" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רסה, סעיף יא(. [על פי "הפיוט והזמר בתרבות ישראל"].

2. בֵּן עַל הָרִים יִנְווּ (יהיו נווים, יפים) רַגְלֵי הַמְּבַשֵּׂר. אליהו עתיד לחזור ולהשלים את תפקידו, "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם …" (מלאכי ג, כג-כד). אליהו הנביא נתפס כמבשר הגאולה, והביטוי בשיר הוא ברוח נבואת הנחמה של ישעיהו: "מַה-נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו נב, ז). אחד הביטויים של הגאולה, לפי המסורת, הוא בניינו מחדש של המקדש, כפי שחוזר הביטוי בפזמון: "ייבנה המקדש".

נערוך דיון:

• נברר מה התלמידים יודעים על אליהו הנביא, ונשלים ידיעותיהם.
• מה לדעתם אומרת הכותרת "על כפיו יביא". מי מביא, ואת מה?
• אילו מקצועות מופעים בשיר, מה עושה כל בעל מקצוע, ולמה הוא מצפה?
• נברר מה יחסם לאמונה בביאת המשיח? כיצד הם מבינים אמונה זו?
• "אליהו הנביא, אליהו התשבי"

בררו עם התלמידים מדוע לדעתם שרים על אליהו הנביא דווקא בזמירות של מוצאי השבת. (פזמוני אליהו הנביא מושרים במוצאי שבת, על פי דברי התלמוד במסכת עירובין, שלפיהם אליהו הנביא לא יבוא בערב שבת ולא בשבת. מכאן שהחל ממוצאי שבת הוא הזמן המתאים לצפות לבואו.)

• ראוי לשים לב להבדלים בין הבתים השונים מבחינת העשייה של בעלי המלאכה, דבר שלעתים מחמיצים: הבית האחרון שונה מעט מקודמיו. בבתים הראשונים בעלי המלאכה פרשו ממלאכתם בעבר, והם ממתינים לבוא המשיח עם הפריט שהכינו לאליהו (כיסא או נעליים). בבית השלישי האיש מתואר כמי שבונה את ירושלים "כבר שבעים שנה". הראשונים רוצים לתת משהו לאליהו: "על כפיו אותה יביא לאליהו הנביא", ואילו השלישי, הבנאי, שבונה בפועל את העיר כל חייו, אמנם מכין כמו חבריו דבר מיוחד, אבן ראשונה לבניין המקדש, אולם אבן זו "על כפיו אותה יביא, אליהו הנביא". הנביא בעצמו יביא את האבן. ולמעשה – הבנאי פעל כל ימיו בבניין ירושלים (ולא רק ציפה לאליהו) וזה שכרו.
• כתיבה: חישבו על מקצוע נוסף המתאים לשיר, חברו בית נוסף לשיר והקדישו אותו לירושלים.

הסיפור מאחורי השיר
על נסיבות כתיבת השיר מספר הפזמונאי יורם טהרלב:
"אחרי מלחמת ששת הימים היה בארץ גל של שירי ניצחון ותהילה. אבל מתחת לפני השטח החלו לרחוש גם זרמים מיסטיים של אמונה בנסים שקרו לנו. את השיר 'על כפיו יביא' כתבתי שנתיים אחרי המלחמה, אבל אני חושב ששורה עליו רוח המסורת היהודית, שניתן למצאה בין השִטין. שהרי אליהו הנביא נחשב למבשר ביאת המשיח. לפני בוא המשיח יבוא אליהו הנביא כדי לבשר את בואו, אחריו יבוא משיח בן יוסף, שייהרג במלחמת גוג ומגוג, ורק אחריהם יבוא המשיח האמתי, משיח בן דוד, ויביא את הגאולה השלמה. זה אחד השירים האהובים עליי, בעיקר בגלל אופיו ה'עממי'. הוא מעלה אל פני השטח בעלי מקצועות יום-יומיים, שדמותם נזכרת הרבה בשירי העם היהודיים ממזרח אירופה, אך כמעט לא מופיעה בשירים העבריים".

ריאיון עם יורם טהרלב:
http://www.baba-mail.co.il/video.aspx?emailid=9279
בעקבות  הריאיון, האם השיר אכן מתאים לירושלים? הסבירו.