זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

השיר כתוב מנקודת המבט של ילד. הוא מזמן שיח אודות מקומה המרכזי של המשפחה וחשיבותה בחייו. המשפחה היא הקן שבו גדל ומתפתח הילד. חשיבות מיוחדת  מוענקת  ליום ההולדת  בחיי הילד. מה משמעות יום ההולדת עבורו? מה החלק שלו עצמו ביום ההולדת? מה משמעות יום ההולדת שלו בראי הדורות של המשפחה?  מה קיבל מהמשפחה שירצה לנצור ולהנחיל למשפחה שיקים בעתיד .

כיתות ג-ד
שאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד,
וְכֻלָּן דּוֹמִין זֶה לְזֶה; וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל האָדָם
בְּחוֹתָמוֹ שֶׁלְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ […]
משנה, מסכת סנהדרין, ד, ה

1. קראו את המשנה  והסבירו אותה. שאלו:

• מה מייחד את האדם מכל שאר היצורים בטבע ומה הדבר מלמד?
• כיצד השונות בין בני האדם, הניכרת גם בשמותיהם, מרחיבה את משמעות המשנה?

2. הפעלה ראשונה:
יצירת אילן יוחסין של המשפחה
בקשו מהתלמידים להכין  אילן יוחסין  של המשפחה המורחבת (עד לדור הסבא רבא) ולרשום בו שמות פרטיים ושמות המשפחה.

• האם יש שמות פרטיים שחוזרים במשפחה?
• מה מקור השמות הפרטיים ושמות המשפחה של בני הדורות השונים?
• האם חל שינוי בשמות המשפחה במהלך הדורות האחרונים?
• נסו להעלות השערות בנוגע לשינוי זה?

3. הפעלה שנייה:
ראיון:
בקשו מהתלמידים לערוך שאלון להורים, לסבים ולסבתות שיכלול את השאלות האלה:

• איך חגגו לך את יום ההולדת? במה שונה הדרך שבה חגגו לך את יום ההולדת כשהיית ילד/ה מהדרך שבה חוגגים את יום ההולדת שלי?
• איזו חגיגת יום הולדת הכי זכורה לך ומדוע?
• איזו מתנה הכי זכורה לך?
• האם יש לך תמונה מיוחדת מאחד מימי ההולדת שהיית רוצה לשתף אותנו בה?

4. דונו במשמעות המיוחדת של יום ההולדת:

• האם ליום זה יש גם משמעות אישית  עבור כל אחד ,מעבר לתשומת הלב המיוחדת ולמתנות שמקבלים?
• האם ליום ההולדת שלי יש משמעות גם עבור יתר בני המשפחה?

הציעו רעיונות משלכם כיצד ניתן לחגוג את יום ההולדת

• אפשר לערוך תערוכה מכל הראיונות הללו

5.  מהם השינויים שחלו בחגיגות ימי ההולדת לאורך הדורות?

• מה הדבר מלמד?
• גבשו רעיון ליום הולדת המשלב חגיגות בנוסח ימים אלו ובנוסח של "פעם".

  לסיכום

  • בחנו את המשמעות האישית של יום ההולדת
  • בחנו את יום ההולדת בתוך הקשר הבינדורי
  • חיפשנו עוד מקרים שבהם אנו מייחדים את תשומת לבנו לאדם מסוים והתמקדנו בביקור חולים

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

השיר כתוב מנקודת המבט של ילד. הוא מזמן שיח אודות מקומה המרכזי של המשפחה וחשיבותה בחייו. המשפחה היא הקן שבו גדל ומתפתח הילד. חשיבות מיוחדת  מוענקת  ליום ההולדת  בחיי הילד. מה משמעות יום ההולדת עבורו? מה החלק שלו עצמו ביום ההולדת? מה משמעות יום ההולדת שלו בראי הדורות של המשפחה?  מה קיבל מהמשפחה שירצה לנצור ולהנחיל למשפחה שיקים בעתיד .

כיתות ה-ו
יום ההולדת הוא יום שבו החוגג נמצא במרכז.
בכיתות ה-ו אפשר להציע דיון על יום ההולדת מתוך הסתכלות גם על מצבים אחרים שבהם תשומת לב מיוחדת לאדם מסוים היא רבת משמעות. למשל, ביקור חולים.

הערך: ביקור חולים
הגמרא מספרת (נדרים מ' ע"א) על רבי עקיבא  שהבחין כי תלמידו לא הגיע לישיבה זה כמה ימים. הלך לבדוק מה אירע עמו ומצא אותו חולה בביתו. הבית היה מלוכלך ומוזנח. רבי עקיבא – שהיה מגדולי תלמידי החכמים בתקופת מרד בר כוכבא והיה מורם של תלמידים רבים –  לא  קרא לאחד מתלמידיו לנקות את הבית, אלא הוא עצמו הפשיל את "שרווליו" וטרח ויגע וניקה את הבית, החליף את מצעיו של החולה, רחצוֹ, והלבישוֹ בגדים נקיים, עד שאותו חולה אמר: רבי החייתני. יצא רבי עקיבא ודרש: כל מי שאינו מבקר את החולה כאילו מחמיר את מחלתו של החולה. 

בקשו מהתלמידים:

• לספר את הסיפור במילים שלהם.
• מה יש במצוות ביקור חולים שיכול להחיות את האדם?
• מה אפשר ללמוד מהתנהגותו של רבי עקיבא על יחסו לתלמידיו?
• האם ביקרתם פעם חבר חולה, מה הרגשתם?
• מה לדעתכם הדמיון  בין המתנות הברכות שאדם מקבל ביום הולדתו ובין ביקור אצל חבר חולה?

  לסיכום

  • בחנו את המשמעות האישית של יום ההולדת
  • בחנו את יום ההולדת בתוך הקשר הבינדורי
  • חיפשנו עוד מקרים שבהם אנו מייחדים את תשומת לבנו לאדם מסוים והתמקדנו בביקור חולים

זרקור מוזיקלי

השחקן והזמר שלמה ניצן ביצע לראשונה את השיר בחנוכה תשמ"א 1980 בפסטיבל שירי הילדים מס' 11 – תחרות שירי ילדים אשר התקיימה בישראל בשנות ה-70 וה-80 (למידע נוסף: אתר הפסטיבלים). השיר בעל מבנה סטרופי (בית ופזמון), הלחן קצבי ושמח. קיימת הלימה בין תוכנו של השיר לאופיו המוזיקלי. מבחינה ריתמית, המקצב השולט בשיר הוא שמיניות; כל התיבות בשיר מסתיימות ברבע מלבד תיבה אחת ("עם דודה דודה רבה"); תנועת המלודיה ברובה סקונדות וטרצות; במעבר בין הבית לפזמון יש קפיצה של קווינטה כלפי מעלה. השיר נפתח בקטע אינסטרומנטלי קצר (של שתי תיבות) אשר שב ומופיע גם במעברים בין כל בתי השיר, הקטע הוא בעל ניחוח "ים -תיכוני" ומרמז על אופיו העליז של השיר.

כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים להאזין לשיר ולומר איזה ערך הוא מבטא  ( "ואהבת לרעך כמוך", משפחה וכיבוד הורים, חברות וסובלנות וכו'…)

2. בררו עם התלמידים:

• כיצד פותח השיר, בשירה או בנגינה?
• האם והיכן מופיע שוב הקטע הפותח לאורך השיר? אפשר לצרף תנועות שיחזרו, בכל פעם שיופיע הקטע הפותח.

3. הקישו ותרגלו עם התלמידים את תבניות המקצב המופיעות בשיר, בחרו תנועת-גוף שונה לכל ערך מקצבי (לדוגמא: טפיחות לשמיניות ומחיאות לרבעים).

בררו עם התלמידים איזה מבין התבניות מופיעה הכי מעט (3) ועל אלו מילים בטקסט היא מופיעה? ("דודה רבה").
אפשר לחלק שלטים עם תבניות מקצב שונות לכמה תלמידים ולבקש מהם להרימם בהתאם למקצב המושמע.

4. בשעת האזנה חוזרת לשיר, בקשו מהתלמידים ללכת בחדר, ובסופו של כל משפט לפגוש חבר ולמחוא כף אל כף רק על מקצב הרבע (הו-רים/ צעי-רים בש-בי-לי…) בררו עם התלמידים האם מקצב זה קבוע או משתנה? אם משתנה – מתי?

5. אפשרו לתלמידים, בזוגות או בקבוצות, להמציא ליווי מוזיקלי מקצבי או מלודי (לדוגמא, במטלופון ), הזמינו כל קבוצה להופיע בפני הכיתה.

   מה למדנו?

• זיהוי מבנה השיר, חלקים חוזרים ומשתנים
• ביצוע הפזמון והבתים בשירה
• זיהוי תבניות מקצב בולטות חוזרות ומשתנות
• הבנת הקשר בין הטקסט לאופיו של השיר
• מעקב אחר תרשים גרפי וזיהוי מהלכים מלודיים
• ליווי מקצבי /מלודי לשיר
• בכיתות הגבוהות: הסקת מסקנות מהתבוננות בתווים
• היכרות עם מושגים מוזיקליים כמו סקוונצה, לגטו ועוד

זרקור מוזיקלי

השחקן והזמר שלמה ניצן ביצע לראשונה את השיר בחנוכה תשמ"א 1980 בפסטיבל שירי הילדים מס' 11 – תחרות שירי ילדים אשר התקיימה בישראל בשנות ה-70 וה-80 (למידע נוסף: אתר הפסטיבלים). השיר בעל מבנה סטרופי (בית ופזמון), הלחן קצבי ושמח. קיימת הלימה בין תוכנו של השיר לאופיו המוזיקלי. מבחינה ריתמית, המקצב השולט בשיר הוא שמיניות; כל התיבות בשיר מסתיימות ברבע מלבד תיבה אחת ("עם דודה דודה רבה"); תנועת המלודיה ברובה סקונדות וטרצות; במעבר בין הבית לפזמון יש קפיצה של קווינטה כלפי מעלה. השיר נפתח בקטע אינסטרומנטלי קצר (של שתי תיבות) אשר שב ומופיע גם במעברים בין כל בתי השיר, הקטע הוא בעל ניחוח "ים -תיכוני" ומרמז על אופיו העליז של השיר.

כיתות ה-ו
שיר זה מותאם לכיתות היותר הנמוכות אך מובאות כאן המלצות לעבודה גם בכיתות הגבוהות.

1. לאחר האזנה קצרה בקשו מהתלמידים לאפיין את לחן השיר ולהשתמש לשם כך במושגים מעולם המוזיקה.

•  כיצד רכיבים מוזיקליים שונים בביצוע ובלחן תומכים באופי השיר? (תזמור, עיבוד, מקצב, מפעם, דינמיקה  ועוד).

2. חלקו לתלמידים את תווי השיר. בקשו מהם :

•  לזהות תבניות מקצב חוזרות ומשתנות, מרווחים בולטים, קפיצות מלודיות משמעותיות (היכן ומדוע?)
• להבחין בין הבית לבין הפזמון
• לגלות מהלכים סקוונציאליים (מעקובת) – מתי הם מופיעים ומדוע?
• לזהות את סימן הלגטו ואת השתקים.

3. הציגו בפני התלמידים את התרשימים הגרפיים האלה המתארים את תחילת הפזמון.

4. בקשו מהתלמידים לעקוב (על הלוח או בדף אישי) אחר כל אחד מהתרשימים ולזהות מהו התרשים הנכון (2).

5. אפשרו לתלמידים להמציא תבניות מקצב לליווי בדרבוקות וללוות את השיר בקבוצות, זוגות וכו'.
– בליווי בדרבוקה ניתן להיעזר בתבניות (דום – הקשה במרכז התוף; תק – הקשה בשוליים) : להאזנה לדוגמאות מושמעות של תבניות אלו .
עיוב:     דום_ _ _ קה_ דום_ _ תק _ _
מקסום: דום_ תק_ _ תק_  דום _ _ תק _ _
סעידי :  דום_ תק_ _ דום_ דום _ _ תק_ _
תבניות אלו מתאימות גם לתיפוף על הגוף: כל סוג של הקשה על מיקום שונה בגוף.

   מה למדנו?

• זיהוי מבנה השיר, חלקים חוזרים ומשתנים
• ביצוע הפזמון והבתים בשירה
• זיהוי תבניות מקצב בולטות חוזרות ומשתנות
• הבנת הקשר בין הטקסט לאופיו של השיר
• מעקב אחר תרשים גרפי וזיהוי מהלכים מלודיים
• ליווי מקצבי /מלודי לשיר
• בכיתות הגבוהות: הסקת מסקנות מהתבוננות בתווים
• היכרות עם מושגים מוזיקליים כמו סקוונצה, לגטו ועוד