זרקור על תרבות יהודית-ישראלית
חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות
מצורף נספח 1
צטטו ממגילת העצמאות את דבריו של דוד בן גוריון "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל".
ספרו על מקור שמה של הארץ, שהוא שמה של המדינה ושמו של העם.
לאחר שיעקב אבינו נאבק עם המלאך במעבר היבוק (בראשית ל"ב כ"ט- וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ–כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל.") שמו שונה מיעקב לישראל.
כיתות א-ב
מטבעות לשון היסטוריות
הורו לתלמידים להתמקד בשורה 10- "ירושלים של זהב" ובשורה 19- "יום הולדת לאילן" .
אוריינות:
1. "ירושלים של זהב" – מה כוונת הביטוי? האם ירושלים באמת עשויה מזהב? ספרו לתלמידים על מקור הביטוי- דבריו של רבי עקיבא לרחל והראו תמונה של התכשיט (נספח 1). בקשו מהם לצייר את ירושלים של זהב כפי שהם רואים אותה בדמיונם, או בהשראת הסיפור של רבי עקיבא ורחל.
2. מהי מילה נרדפת ל"אילן"? למה הכוונה בביטוי "יום הולדת לאילן"? מתי בלוח השנה מציינים יום זה ומה עושים בו?
- האם אתם מכירים ילדים או מבוגרים ששמם אילן? האם אתם יודעים מדוע קראו להם הוריהם בשם זה?
- אלו שמות נוספים שקשורים לצמחים-פרחים או עצים, אתם מכירים?
ערך במבחן:
הורו לתלמידים להתמקד בשורה 13- "כל אחד רוצה טובה".
1. רבי עקיבא אמר "ואהבת לרעך כמוך- זה כלל גדול בתורה" (תלמוד ירושלמי מסכת נדרים פרק ט'). כשאנחנו עושים טובה למישהו, אנחנו פועלים לפי הכלל של רבי עקיבא. האם יש מקרים בהם הטובה ש "כל אחד רוצה" מוגזמת? מה זה אומר עלינו כעם, שבו הרבה אנשים מבקשים טובות וגם עושים טובות אחד לשני?
2. האם קרה לכם שעשו לכם טובה או שאתם עשיתם למישהו טובה? ספרו על כך.
לסיכום:
- למדנו על מקור הביטוי "ירושלים של זהב" וסיפרנו את סיפורם של רבי עקיבא ורחל.
- עמדנו על מאפיינים גיאוגרפיים של ארץ ישראל הבאים לידי ביטוי בשיר.
- שוחחנו על ערכי התרומה וההתנדבות.
- פגשנו ביטויים הנסמכים על המקורות היהודיים ולקוחים מהם, וראינו כי הם מובאים בשיר בהקשר אקטואלי ורלוונטי.
זרקור על תרבות יהודית-ישראלית
חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות
מצורף נספח 1
צטטו ממגילת העצמאות את דבריו של דוד בן גוריון "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל".
ספרו על מקור שמה של הארץ, שהוא שמה של המדינה ושמו של העם.
לאחר שיעקב אבינו נאבק עם המלאך במעבר היבוק (בראשית ל"ב כ"ט- וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ–כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל.") שמו שונה מיעקב לישראל.
כיתות ג-ד
חבלי ארץ. איכויות אנושיות
הורו לתלמידים להתמקד בשורה 5- "הכרמל יורד לים" ובשורה 20- "וכינרת מול גולן".
אוריינות:
1. שאלו את התלמידים מדוע נאמר כי הכרמל "יורד" לים? הסבירו את משמעות הסמיכות בין ההר לים, הדגימו במפת הארץ במידת הצורך. בקשו מהתלמידים למצוא מקומות נוספים במפת הארץ בהם ההר "יורד" לים? למשל, הר הארבל ש"יורד" אל הכנרת, הרי אדום ש"יורדים" לאילת.
2. בקשו מהתלמידים למצוא על מפת ארץ ישראל את הכינרת ואת הגולן. שאלו – האם יודעים מדוע נקרא שם הימה "כינרת"? קראו יחד את הפסוק מתלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ו', עמוד א'- "ולמה נקרא שמה כינרת, שמתוקים פירותיה כקול הכינור".
- האם אתם מכירים ילדות או נשים ששמן כינרת? האם ידוע לכם מדוע קראו להן בשם זה?
ערך במבחן:
הורו לתלמידים להתמקד בשורה 24- "תקבל עצות חינם".
1. שאלו-למה הכוונה בביטוי "לקבל עצות חינם"? הראו לתלמידים תמונה של אורים ותומים שהיו על האפוד של כהן הגדול (נספח 1) וספרו את סיפורם. באמצעות האורים והתומים יכול העם לשאול את האל שאלות ולקבל עצות. פעם זו הייתה אחת הדרכים לבקש עצה ותשובה.
- ממי או ממה אנחנו מבקשים עצות היום?
- מה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהדרכים-היום או בעבר?
2. ספרו על עצה טובה במיוחד שקיבלתם או נתתם למישהו. מה בעצה הזו היה טוב וכיצד היא השפיעה?
לסיכום:
- למדנו על מקור הביטוי "ירושלים של זהב" וסיפרנו את סיפורם של רבי עקיבא ורחל.
- עמדנו על מאפיינים גיאוגרפיים של ארץ ישראל הבאים לידי ביטוי בשיר.
- שוחחנו על ערכי התרומה וההתנדבות.
- פגשנו ביטויים הנסמכים על המקורות היהודיים ולקוחים מהם, וראינו כי הם מובאים בשיר בהקשר אקטואלי ורלוונטי.
זרקור על תרבות יהודית-ישראלית
חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלות
מצורף נספח 1
צטטו ממגילת העצמאות את דבריו של דוד בן גוריון "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל".
ספרו על מקור שמה של הארץ, שהוא שמה של המדינה ושמו של העם.
לאחר שיעקב אבינו נאבק עם המלאך במעבר היבוק (בראשית ל"ב כ"ט- וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ–כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל.") שמו שונה מיעקב לישראל.
כיתות ה-ו
"תהיה בנאדם"
הורו לתלמידים להתמקד בשורה 22 "כל אדם הוא בנאדם", בשורה 33 "לא ינום ולא ישן", ובשורה 34 "התנדב לחיל הים".
אוריינות:
1. קראו עם התלמידים את הפסוק מבראשית ב' ז' " וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה" ושאלו- ע"פ הפסוק, מדוע נקרא האדם- "אדם"?
- מה ניתן ללמוד ממקור השם על העיסוק שלו? במה עבדו בני האדם הראשונים?
2. בקשו מהתלמידים להסביר את משמעות הביטוי "כל אדם הוא בנאדם". מה ההבדל בין "אדם" ל"בנאדם" בהקשר של השיר?
ערך במבחן:
1. קראו עם התלמידים את הפסוק מתהילים קכ"א ד': "הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל" . מהו ההקשר שבו מובא הפסוק בפרק תהילים, ומהו ההקשר שבו מובא הפסוק בשיר? בספר תהילים "שומר ישראל" הוא האל, ובשיר, המילים "לא ינום ולא ישן" מכוונות אל החייל הלוחם בצבא השומר עלינו. מדוע לדעתכם בחר מחבר השיר להשתמש במילים תנ"כיות כדי לתאר מציאות מדינית-צבאית עכשווית ומה זה אומר על הקשר בינינו לבין התנ"ך?
2. בשורה 34 כתוב "התנדב לחיל הים". ספרו לתלמידים כי השורש "נ.ד.ב" מופיע כבר בתורה, בפרשת תרומה- קראו לתלמידים את הפסוק מספר שמות פרק כ"ה פסוק ב': " דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי". שאלו את התלמידים
- האם אתם מתנדבים? במה? מה אתם מרוויחים ומה מרוויח הצד השני מההתנדבות שלכם? על חשבון מה באה ההתנדבות לפעמים ומדוע?
לסיכום:
- למדנו על מקור הביטוי "ירושלים של זהב" וסיפרנו את סיפורם של רבי עקיבא ורחל.
- עמדנו על מאפיינים גיאוגרפיים של ארץ ישראל הבאים לידי ביטוי בשיר.
- שוחחנו על ערכי התרומה וההתנדבות.
- פגשנו ביטויים הנסמכים על המקורות היהודיים ולקוחים מהם, וראינו כי הם מובאים בשיר בהקשר אקטואלי ורלוונטי.
ותרגלו איתם בשפת המקצב ובהקשות מגוונות (למורה: טפיחות, מחיאות, אצבע צרידה, נקישות לשון וכו')
