השיר עוסק במחשבות ובתקוות שחש אדם בליבו. מתוך מצוקה הוא פורץ בתפילה, וממנה אל מסע למקום שבו ידע חיבור משמעותי, ואשר אותו הוא רוצה לחוש שנית.

"צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם" – חיבור לסובב אותנו ולדרך חיינו

אוריינות:

1. סמנו בשיר את המילים העוסקות בדרך, מסע, שביל ועוד.

2 .התמקדו במשפט: "לפסוע באותה הדרך":

• על איזו דרך מדובר? נסו לתת למשפט זה פרשנויות שונות.
  (למורה: למילה 'דרך' כמה משמעויות – דרך פיזית שבה הולכים, ודרך רעיונית שבה בוחרים לחיות ולהתנהג.)

3. מה הקשר, לדעתכם, בין הרצון של הדוברת בשיר להשתנות ו"להיות כל כך אחרת", ובין חוויית ההליכה שלה בטבע?

4. סכמו: השיר מתמקד במסע, לכן ריבוי המילים מתחום זה בשיר. הדוברת בשיר פוסעת "באותה הדרך", אך מייחלת "להיות כל כך אחרת" – היא שואפת להשתנות. הטבע ועונות השנה משתנים ומתחדשים למולנו כל הזמן, והם נחשפים להולך בדרך. ייתכן כי הדוברת רוצה להתחדש כמו פריחת הכרכומים, כמו הגשם, כמו המעגליות שיש בטבע ובעולם.

ערך במבחן – חיבור לסובב אותנו:

1. צאו לחצר. בקשו מהתלמידים לעצום עיניים, לשים לב ולהקשיב לסובב אותם במשך כ-3 דקות.
מה שמעתם?

• האם שמתם לב לכל הקולות הללו בפעם הקודמת שהייתם בחצר?
• האם שמתם לב לשמש שמעליכם? באיזו תחושה ממלאים אתכם השמש והאור?

2. הקריאו לתלמידים את המשנה במסכת אבות:
אָמַר לָהֶם, צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. (מסכת אבות ב', ט')

• הדובר במשנה הוא רבן יוחנן בן זכאי. מדוע, לדעתכם, הוא פותח דבריו במילים "צאו וראו"?
• מה נותנת לנו השהות בחוץ? בטבע?
• מה משמעות ה'דרך' המוזכרת במשנה?

השיר עוסק במחשבות ובתקוות שחש אדם בליבו. מתוך מצוקה הוא פורץ בתפילה, וממנה אל מסע למקום שבו ידע חיבור משמעותי, ואשר אותו הוא רוצה לחוש שנית.

תפילת הדרך

אוריינות:

1. קראו את הבתים השני והשלישי של השיר – איזו מילה חוזרת בהם שוב ושוב?

• אילו תחושות עולות מבתים אלו? ומהחזרה על המילים  'אם', 'האם', 'ואם'?
• איך הדוברת בשיר מתמודדת עם חששותיה, שמובעים בבית השני ובבית השלישי?
• למול החששות המובעים בשיר – מהי, לדעתכם, התחושה הכללית המורגשת בשיר?

2. סכמו: השיר מתאר חששות, געגוע ותקווה, ולמולם ובעקבותיהם נובעות תפילה ותקווה.

ערך במבחן – תפילה ותקווה לדרך טובה:

1. הזמינו את התלמידים לשתף על אודות מסע מיוחד שהם חוו.

2. שאלו: בפזמון השיר עולה שוב ושוב התקווה לצאת למסע.

• מה אתם מבקשים ומקווים לפני שאתם יוצאים לדרך, למסע?
• האם יש לכם גם חששות לפני יציאה למסע משמעותי? אם כן – מהם?

3. קראו עם התלמידים את תפילת הדרך ומצאו נקודות משותפות בין התפילה לבין השיר:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתִּסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִּיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְשָׁלום (וְתַחְזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם) וְתַצִּילֵנוּ מִכַּף כָּל-אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ, וּמִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבוֹא לָעוֹלָם, וְתִתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְתִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ, כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

• אילו בקשות דומות לבקשותיכם לפני היציאה למסע, מצאתם בתפילה?

את הלחן לשיר כתב חנן יובל למילותיו של יורם טהרלב. לחן מרגש זה אהוב ומוכר זה שנים, והוא שיר קנוני ישראלי. את השיר ביצעה במקור הזמרת ירדנה ארזי. היא קיבלה את מילות השיר מטהרלב ובחרה לבקש מחנן יובל להלחינו. הלחן לשיר מאופיין במרכיבים מוזיקליים החוזרים לכל אורך השיר, כגון מליסמות (קישוטים) ותבניות מקצב זהות. מרכיבים אלה הופכים את השיר לקליט ביותר. בבית הראשון מופיע משפט מוזיקלי השונה לחלוטין משאר המשפטים המוזיקליים בשיר ("לפסוע באותה הדרך בתוך שדרת הכרכומים"). השיר מבסס את הדרגה השלישית בסולם (הצליל דו) לכל אורך המלודיה.

המבנה המוזיקלי בשיר:

• בית ראשון: א (פתוח) א (סגור) ב (פתוח)  א (סגור)
• פזמון כפול עם היפוך מילים
• בית שני: א (פתוח) א (סגור)
• פזמון כפול עם היפוך מילים
• בית שלישי: א (פתוח) א (סגור)

האזינו לשיר בביצוע של ירדנה ארזי. מצאו את המילים שבהן יש כמות רבה של צלילים. היכן ממוקמות מילים אלו? חפשו אותן גם בתווים. (למורה: מרגוע, לנגוע, הדרך, אחרת, הארץ, יכירוני, היופי, כשעזבתי)

הסבירו לתלמידים כי הברה ששרים בכמה צלילים מכונה מֵלִיסמָה ומטרתה לקשט את המנגינה. האזינו עמם לשיר ובקשו מהם לעטר בידם קישוט בתנועת המליסמה. שאלו: האם יש הבדל בצלילים של תבנית המליסמה? (למורה: המנגינה זהה בכל המליסמות).

1. הבחינו בין הבית והפזמון. אילו שורות בבית הראשון שרים במנגינה השונה מהמנגינות של שאר השורות בכל הבתים? (למורה: המנגינה של השורה החמישית והשישית "לפסוע באותה הדרך בתוך פריחת הכרכומים").

2. בבתי השיר כמעט ואין משפטים סגורים המסתיימים בצליל הטוניקה (הצליל לה). מרבית המנגינות מסתיימות בצליל דו – משפט פתוח. מצאו את הצלילים המסיימים כל משפט בתווים, ושירו את שם הצליל בליווי תנועות היד המזמרת. כדאי לנגן צלילי סיום אלה גם בחליליות או במטלופון. ניתן להיעזר בנספח 1(ראה בקבצים להורדה), שבו מודגשים בצבעי המטלופון צלילי הסיום במילים.

את הלחן לשיר כתב חנן יובל למילותיו של יורם טהרלב. לחן מרגש זה אהוב ומוכר זה שנים, והוא שיר קנוני ישראלי. את השיר ביצעה במקור הזמרת ירדנה ארזי. היא קיבלה את מילות השיר מטהרלב ובחרה לבקש מחנן יובל להלחינו. הלחן לשיר מאופיין במרכיבים מוזיקליים החוזרים לכל אורך השיר, כגון מליסמות (קישוטים) ותבניות מקצב זהות. מרכיבים אלה הופכים את השיר לקליט ביותר. בבית הראשון מופיע משפט מוזיקלי השונה לחלוטין משאר המשפטים המוזיקליים בשיר ("לפסוע באותה הדרך בתוך שדרת הכרכומים"). השיר מבסס את הדרגה השלישית בסולם (הצליל דו) לכל אורך המלודיה.

המבנה המוזיקלי בשיר:

• בית ראשון: א (פתוח) א (סגור) ב (פתוח)  א (סגור)
• פזמון כפול עם היפוך מילים
• בית שני: א (פתוח) א (סגור)
• פזמון כפול עם היפוך מילים
• בית שלישי: א (פתוח) א (סגור)

לאחר הכרת השיר על בסיס הפעילויות בקבוצות הגיל הקודמות:

1. פעילות יצירתית בקבוצות: חלקו את הכיתה לקבוצות של ארבעה תלמידים. על כל קבוצה לתכנן תבנית מקצב בת תיבה אחת – במשקל ארבעה רבעים, המתאימה לליווי בית או פזמון בשיר. התבנית תכיל את מקצבי הבסיס:

• כל משתתף יקבל כלי הקשה אחר לבחירתו.
• תבנית ההקשה תאורגן למבנה קבוע בהתייחסות לחלוקת התפקידים.
• כל קבוצה תבצע  את תבנית המקצב שלה בתורה, כששאר הקבוצות שרות את השיר עד שמגיע תורם להקיש.

2. פעילות בנגינה: לוו את השיר בנגינה דו-קולית במטלופונים, כמצורף בנספח 2 (ראה בקבצים להורדה) המוצג ויזואלית, או בנספח 3 (ראה בקבצים להורדה) המוצג בתווים. לצורך הנגינה יש להיעזר בשני מקושים ולהבחין היטב בחלקי השיר השונים. את הוראות הנגינה בנספח 2 (ראה בקבצים להורדה) יש לבצע משמאל לימין כמו בתווים. הבחינו בהתקרבות ובהתרחקות בין שני הצלילים המנוגנים בו-זמנית.
(למורה: התזמור למטלופונים הוא על פי הסולם שבו כתובים התווים בזרקור המוזיקלי. סולם זה שונה מהסולם שבו מבצעים את השיר ירדנה ארזי ואברהם פריד. לכן יש לנגן את השיר באופן חי על פי הסולם לה מינור.)