זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

בשנת 1976 כתבה המשוררת נעמי שמר את "שירת העשבים". השיר מבוסס על דבריו של רבי נחמן מברסלב (1772- 1810). נעמי שמר, בעקבות רבי נחמן, קוראת בשיר לאדם להיות קשוב לניגון שלו עצמו ושל הטבע הסובב אותו, ובמיוחד לטבע של ארץ ישראל. השהייה בטבע וההקשבה לניגוניו מאפשרת לאדם להעמיק את הקשר שלו לאדמה, לטבע ולארץ ישראל, וכל אלו הופכים ל"שירת הלב" של האדם עצמו.
הפסוק המקראי המלווה שיר זה: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנו. (שיר השירים ב, יב),  מעיד על הנעשה בטבע –  הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, האביב לפנינו, ואנו משווים לנגד עינינו את התעוררות הטבע ופריחתו, ומטים אוזן לציוץ הציפורים.
בשיר ובפסוק המקראי באים לידי ביטוי הערך והייחוד של כל פרט ופרט על פני האדמה. לא רק בני אדם אלא גם בעלי חיים, צמחים, ניצנים ואפילו עשבים: שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיוּחֶדֶת מִשֶׁלּוֹ.

כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים לעיין בשיר והשמיעו להם את השיר.

• בקשו מהתלמידים 'לצייר את השיר' באופן חופשי ועל פי פרשנות אישית, ולהתייחס לרגשותיהם, מחשבותיהם, טעמם ודעותיהם.
• בקשו מהתלמידים להסביר את שהבינו מן ההאזנה ללחן ולמילות השיר.
• התעכבו על הבית השלישי:
  • במה עוסק בית זה? בקשו מהתלמידים לכתוב אותו במילים שלהם (כשהלב מתמלא בשמחה משירת עשבים, האדם מתחבר לארץ, לאדמה ותשוקתו וגעגועיו לארץ ישראל מתעצמים. בהשפעת השתוקקות זו  אור הולך ונמשך עליו מקדושת הארץ).
  • בררו עם התלמידים את המשפט "וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הַלֵּב" (הניגון שבלב הוא ניגון אישי, פרטי, הנובע מהמפגש שבין האדם לטבע)

2. שאלו: אילו הצמחים יכלו לשיר במילים מה היו אומרים? (באמצעות התשובות נעמוד על ערך השמירה על הטבע).

3. כתבו את הפסוק המקראי על הלוח: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ (שיר השירים ב, יב)

• בקשו מהתלמידים "להקשיב" לפסוק המקראי ולתאר אילו חושים משתתפים בהקשבה?
• הציעו לתלמידים להוסיף עוד חושים  לתהליך "ההקשבה" וההאזנה לטבע (למשל חוש הטעם [פירות העץ], חוש הריח ועוד)
• בקשו מהתלמידים לספר על מקום שהיו בו, על מזג האוויר ועל מה שראו, שמעו והריחו סביבם, וכן על פעילויות שעשו בזמן השהייה בטבע.

• לסיכום:

  • בחנו את הקשר שבין האדם והטבע.
  • דייקנו את מושג "ההקשבה לטבע".
  • בחנו את האהבה לטבע בכלל ולטבע של ארץ ישראל בפרט.
  • היכרנו את הפסוק "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" משיר השירים.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

בשנת 1976 כתבה המשוררת נעמי שמר את "שירת העשבים". השיר מבוסס על דבריו של רבי נחמן מברסלב (1772- 1810). נעמי שמר, בעקבות רבי נחמן, קוראת בשיר לאדם להיות קשוב לניגון שלו עצמו ושל הטבע הסובב אותו, ובמיוחד לטבע של ארץ ישראל. השהייה בטבע וההקשבה לניגוניו מאפשרת לאדם להעמיק את הקשר שלו לאדמה, לטבע ולארץ ישראל, וכל אלו הופכים ל"שירת הלב" של האדם עצמו.
הפסוק המקראי המלווה שיר זה: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנו. (שיר השירים ב, יב),  מעיד על הנעשה בטבע –  הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, האביב לפנינו, ואנו משווים לנגד עינינו את התעוררות הטבע ופריחתו, ומטים אוזן לציוץ הציפורים.
בשיר ובפסוק המקראי באים לידי ביטוי הערך והייחוד של כל פרט ופרט על פני האדמה. לא רק בני אדם אלא גם בעלי חיים, צמחים, ניצנים ואפילו עשבים: שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיוּחֶדֶת מִשֶׁלּוֹ.

כיתות ה-ו
1. השמיעו את השיר לתלמידים ולאחר מכן הקריאו אותו.

2. את הבתים בשיר חותם כעין פזמון:
בבית א –  וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל רוֹעֶה.
בבית ב –   וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים מִתְמַלֵּא הַלֵּב וּמִשְׁתּוֹקֵק.
בבית ג –   וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הַלֵּב.

• מהי שירת העשבים?
• מה המיוחד בסיום של כל בית? מה המסר הכללי הבא לידי ביטוי בסיומות אלו? (הפזמון מתפתח: הביטוי״נעשה ניגון״ מבית א והמילה ״הלב״ מבית ב מצטרפים לביטוי חדש המכיל את שניהם: ״נעשה ניגון של הלב״.)

3. כתבו את הפסוק המקראי על הלוח: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.

• הפנו את התלמידים לאתרי המידע ושאלו: אלו פרשנויות מצאתם למונח "עֵת הַזָּמִיר"?
  (קיימות שתי גישות פרשניות למונח זה: יש המסבירים שמדובר בזמן, זמן קטיף הזמיר, היא מלאכת זמירת הגפנים, ויש הסבורים ש"עֵת הַזָּמִיר " מקביל ל"קוֹל הַתּוֹר" והם מכוונות לציפורים הנותנות קולן.)
• מהו "הניגון" הנשמע  בפסוק שלפנינו (הייחודיות של כל דבר בטבע, ההקשבה לטבע וההתבוננות בו, ההשפעה של הטבע על האדם וההפך, ועוד)?
• אילו קשרים דומים יש בין דברים או עצמים שונים בעולמם? מתי הניגון שלהם נעשה מהניגון של אחרים?
• כיצד באה לידי ביטוי האהבה הגדולה לארץ ישראל בשיר ובפסוק המלווה אותו?

• לסיכום:

  • בחנו את הקשר שבין האדם והטבע.
  • דייקנו את מושג "ההקשבה לטבע".
  • בחנו את האהבה לטבע בכלל ולטבע של ארץ ישראל בפרט.
  • היכרנו את הפסוק "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" משיר השירים.

זרקור מוזיקלי

נעמי שמר כתבה את השיר "שירת העשבים"  בשנת 1976 להצגה "מסעות בנימין השלישי" שנכתבה על-פי סיפורו של מנדלי מוכר ספרים, ומתארת את ניסיונו של בנימין להגיע לארץ ישראל. השיר מתבסס על דברים שכתב רבי נחמן מברסלב. השחקן והזמר שלמה ניצן השמיע לנעמי שמר את דברי רבי נחמן אודות שירת העשבים, ולדבריה מרגע ששמעה את מילותיו של רבי נחמן – התנגנה בה המנגינה. היא הקדישה את השיר לשלמה ניצן.

יש המגדירים את השיר "שיר – תפילה". נוהגים לזמרו בסדר ט"ו בשבט. הלחן של השיר מבוסס על מוטיבים של ניגונים ולחנים חסידיים.

כיתות ג-ד
1. האזינו עם התלמידים לשיר בביצוע משתתפי המחזה "מסעות בינימין השלישי".

• כיצד נפתח השיר? איזו תחושה מעוררת פתיחה זו? איזה אופי יש למנגינה?
• האם יש פזמון חוזר בשיר? האם הוא חוזר על עצמו גם במילים וגם במנגינה?
• בביצוע המוזיקלי הזה שומעים בנייה והתפתחות לאורך השיר. האם לדעתכם הביצוע מעביר את המסר של הטקסט? כיצד?

2. השמיעו שוב את השיר ובקשו מהתלמידים לענות:

• מי מבצע כל חלק בשיר (אפשר להיעזר במחסן המילים: סולן, סולנית, כולם, גברים, נשים).
• מה יש יותר: קטעי סולו או שירה משותפת? מדוע?
• באיזה מן הבתים יש שירה בשני קולות (מנגינה+ליווי) .
• האם השיר מסתיים בסולו או בשירה משותפת? מה משמעותו של סיום זה?
• אילו מילים מוטעמות בכל בית? (דע לך). באילו אמצעים מוזיקליים משתמשת המלחינה כדי להשיג הטעמה זו? בקשו מהתלמידים להוסיף תנועה שתדגיש את המילים המוטעמות בשירה.

3. האזינו עם התלמידים לעוד ביצוע של השיר מפי אתי אנקרי (החל מ 0:24) בערב מחווה לנעמי שמר. בקשו מהתלמידים לבחור את הביצוע שהם אהבו יותר ולהסביר מדוע.

מה למדנו?

• הכרת המסלול המלודי ונקודות השיא בשיר.
• מתן אינטרפרטציה אישית לשיר.
• זיהוי מרקם הקולות בשעת ההאזנה.
• הכרת המושגים : מוטיב האנחה, ניגון חסידי, רצ'יטטיב ומוטיב התרועה.
• התבוננות בתווים: זיהוי משקל ומוטיבים בולטים.

זרקור מוזיקלי

נעמי שמר כתבה את השיר "שירת העשבים"  בשנת 1976 להצגה "מסעות בנימין השלישי" שנכתבה על-פי סיפורו של מנדלי מוכר ספרים, ומתארת את ניסיונו של בנימין להגיע לארץ ישראל. השיר מתבסס על דברים שכתב רבי נחמן מברסלב. השחקן והזמר שלמה ניצן השמיע לנעמי שמר את דברי רבי נחמן אודות שירת העשבים, ולדבריה מרגע ששמעה את מילותיו של רבי נחמן – התנגנה בה המנגינה. היא הקדישה את השיר לשלמה ניצן.

יש המגדירים את השיר "שיר – תפילה". נוהגים לזמרו בסדר ט"ו בשבט. הלחן של השיר מבוסס על מוטיבים של ניגונים ולחנים חסידיים.

כיתות ה-ו
1. האזינו עם התלמידים לשיר בביצוע משתתפי המחזה "מסעות בינימין השלישי":
השיר מחולק לשלושה בתים, אך בכל בית יש גם חלוקה פנימית, הן בטקסט הן בלחן.

• כמה פסוקים מוזיקליים מכיל כל בית בשיר?
• האם מספר הפסוקים זהה בכל בית?
• האם הפסוקים זהים/ דומים/ שונים זה מזה?

2. בקשו מהתלמידים לכתוב באותיות או בכל דרך שיבחרו את מבנה המנגינה בבתי השיר (א,א1, ב) ויאפיינו כל פסוק: גובה, כיוון מלודי, שימוש במרווחים חוזרים ("נעשה ניגון" – קוורטה), מנעד ועוד .

3. בקשו מהתלמידים להאזין למשל "שירת העשבים" ולשיר לבדוק האם הן המשל והן ביצוע השיר העמיקו את הבנת הטקסט ומשמעות השיר.

4. ניגון חסידי הוא סוגה מוזיקלית במוזיקה היהודית. הסבירו לתלמידים את המונח ואת מוטיב האנחה (ירידה בסקונדה קטנה/גדולה המקבילה לסאונד המופק בשעת אנחה אנושית).                              

• בקשו מהתלמידים לסמן בתווים המופיעים בקובץ המצורף את "מוטיב האנחה" (סקונדה בירידה), "מוטיב התרועה- בקריאה" (קוורטה זכה בעלייה), ואת נקודת השיא של השיר (הצליל הגבוה ביותר).
• דונו איתם על מאפייני הניגון החסידי. כיצד המוטיבים שסימנו משפיעים על אופיו של השיר, וכיצד זה משפיע עלינו המאזינים.

5. בקשו מהתלמידים להתבונן במילות השיר ולענות:

• מדוע נעמי שמר כתבה את השיר בשורות קצרות מאוד שאינן אחידות?
• האם צורת השיר משפיעה על המשקל שלו? האם זוהי שירה רצ'יטטיבית? בקשו מהתלמידים להסביר.
  (זהו שיר תפילה, שיש בו התכנסות והתבוננות פנימית, הרהורים, מחשבות קצרות – תחושה של שירה רצ'יטטיבית ללא משקל קבוע).

  מה למדנו?

  • הכרת המסלול המלודי ונקודות השיא בשיר.
  • מתן אינטרפרטציה אישית לשיר.
  • זיהוי מרקם הקולות בשעת ההאזנה.
  • הכרת המושגים : מוטיב האנחה, ניגון חסידי, רצ'יטטיב ומוטיב התרועה.
  • התבוננות בתווים: זיהוי משקל ומוטיבים בולטים.