זרקור על תרבות יהודית ישראלית
"אנו אוהבים אותך מולדת" אומר הדובר בשיר, האהבה למולדת באה לידי ביטוי "בשמחה, בשיר ובעמל" – בעבודה. בשיר פְּעָלִים רבים המציינים את עבודת החלוץ העובד את אדמתו, את המולדת.
בשיר מהדהדים ביטויים הלקוחים מהתרבות היהודית-ישראלית:
1. מולדת – "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ (בראשית, פרק יב, פסוק א). מולדת ע"פ התורה היא המקום שבוו אדם נולד וחי. לעומת הגדרה זו כתוב במגילת אסתר "לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת-עַמָּהּ וְאֶת-מוֹלַדְתָּהּ: כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא-תַגִּיד (אסתר, פרק ב, פסוק י). אסתר לא נולדה או חיה בארץ ישראל, היא חיה בגלות פרס. עבור אסתר הזיקה, הסמל והכיסופים הם המייצגים את המולדת. במהלך הגלות הארוכה שחווה עם ישראל הפך המושג מולדת ממושג ממשי וקונקרטי שבו נולדים וחיים למושא של כיסופים – המולדת מוגדרת ארץ אשר לעם ישראל יש אליה זיקה היסטורית ארוכה.
2. בֶּהָרִים, בֶּהָרִים זָרַח אוֹרֵנוּ, אָנוּ נַעְפִּילָה אֶל הָהָר (שיר בוקר). השיר מרמז על ה"מעפילים" הראשונים אשר באהבתם את ארץ ישראל ניסו לעלות אליה למרותת הגזרה של הליכה במדבר במשך 40 שנה, שנגזרה על עם ישראל בצאתו ממצרים.
-: "וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל־רֹאשׁ־הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל־הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־אָמַ֥ר יְקֹוָ֖ק כִּ֥י חָטָֽאנו… (מד) וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר……… השיר אומר: "הם לא הצליחו ואנחנו נמשיך בדרכם ונצליח". (במדבר פרק יד פסוק מ)
נבחן עם התלמידים את המושג מולדת:
- נברר עם התלמידים מהי מולדת על שתי המשמעויות שנלוו לה במהלך החיים בארץ ובמהלך הגלות.
- נחלק את מילות השיר לילדים ונבקש שימרקו את הפעלים המתארים את העשייה החלוצית, את אהבת המולדת.
- נשאל האם וכיצד הם אוהבים את המולדת ומה הם אוהבים בה?
- נשאל במה מתבטאת היום אהבת המולדת? במה היא יכולה להתבטא?
יצירה
התלמידים יבחרו שורה מהשיר המתארת מבחינתם את אהבת המולדת, יציירו אותה או יגזרו דימויים מעיתונים ומגזינים ויציגו אותה בעבודת קולאז'.
רקע היסטורי
"שיר בוקר", הידוע בשורותיו הראשונות "בהרים כבר השמש מלהטת", נכתב ע"י נתן אלתרמן (1910-1970) לסרט ההסברה הציוני "לחיים חדשים" בשנת 1935.
הסרט הופק בעבור קרן היסוד לצורך גיוס כספים לפעולות ההתיישבות בארץ.
זרקור על תרבות יהודית ישראלית
"אנו אוהבים אותך מולדת" אומר הדובר בשיר, האהבה למולדת באה לידי ביטוי "בשמחה, בשיר ובעמל" – בעבודה. בשיר פְּעָלִים רבים המציינים את עבודת החלוץ העובד את אדמתו, את המולדת.
בשיר מהדהדים ביטויים הלקוחים מהתרבות היהודית-ישראלית:
1. מולדת – "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ (בראשית, פרק יב, פסוק א). מולדת ע"פ התורה היא המקום שבוו אדם נולד וחי. לעומת הגדרה זו כתוב במגילת אסתר "לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת-עַמָּהּ וְאֶת-מוֹלַדְתָּהּ: כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא-תַגִּיד (אסתר, פרק ב, פסוק י). אסתר לא נולדה או חיה בארץ ישראל, היא חיה בגלות פרס. עבור אסתר הזיקה, הסמל והכיסופים הם המייצגים את המולדת. במהלך הגלות הארוכה שחווה עם ישראל הפך המושג מולדת ממושג ממשי וקונקרטי שבו נולדים וחיים למושא של כיסופים – המולדת מוגדרת ארץ אשר לעם ישראל יש אליה זיקה היסטורית ארוכה.
2. בֶּהָרִים, בֶּהָרִים זָרַח אוֹרֵנוּ, אָנוּ נַעְפִּילָה אֶל הָהָר (שיר בוקר). השיר מרמז על ה"מעפילים" הראשונים אשר באהבתם את ארץ ישראל ניסו לעלות אליה למרותת הגזרה של הליכה במדבר במשך 40 שנה, שנגזרה על עם ישראל בצאתו ממצרים.
-: "וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל־רֹאשׁ־הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל־הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־אָמַ֥ר יְקֹוָ֖ק כִּ֥י חָטָֽאנו… (מד) וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר……… השיר אומר: "הם לא הצליחו ואנחנו נמשיך בדרכם ונצליח". (במדבר פרק יד פסוק מ)
נבחן עם התלמידים את המושג מולדת:
- נברר עם התלמידים מהי מולדת על שתי המשמעויות שנלוו לה במהלך החיים בארץ ובמהלך הגלות.
- נחלק את מילות השיר לילדים ונבקש שימרקו את הפעלים המתארים את העשייה החלוצית, את אהבת המולדת.
- נשאל האם וכיצד הם אוהבים את המולדת ומה הם אוהבים בה?
- נשאל במה מתבטאת היום אהבת המולדת? במה היא יכולה להתבטא?
יצירה
התלמידים יבחרו שורה מהשיר המתארת מבחינתם את אהבת המולדת, יציירו אותה או יגזרו דימויים מעיתונים ומגזינים ויציגו אותה בעבודת קולאז'.
רקע היסטורי
"שיר בוקר", הידוע בשורותיו הראשונות "בהרים כבר השמש מלהטת", נכתב ע"י נתן אלתרמן (1910-1970) לסרט ההסברה הציוני "לחיים חדשים" בשנת 1935.
הסרט הופק בעבור קרן היסוד לצורך גיוס כספים לפעולות ההתיישבות בארץ.
זרקור על תרבות יהודית ישראלית
"אנו אוהבים אותך מולדת" אומר הדובר בשיר, האהבה למולדת באה לידי ביטוי "בשמחה, בשיר ובעמל" – בעבודה. בשיר פְּעָלִים רבים המציינים את עבודת החלוץ העובד את אדמתו, את המולדת.
בשיר מהדהדים ביטויים הלקוחים מהתרבות היהודית-ישראלית:
1. מולדת – "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ (בראשית, פרק יב, פסוק א). מולדת ע"פ התורה היא המקום שבוו אדם נולד וחי. לעומת הגדרה זו כתוב במגילת אסתר "לֹא הִגִּידָה אֶסְתֵּר אֶת-עַמָּהּ וְאֶת-מוֹלַדְתָּהּ: כִּי מָרְדֳּכַי צִוָּה עָלֶיהָ אֲשֶׁר לֹא-תַגִּיד (אסתר, פרק ב, פסוק י). אסתר לא נולדה או חיה בארץ ישראל, היא חיה בגלות פרס. עבור אסתר הזיקה, הסמל והכיסופים הם המייצגים את המולדת. במהלך הגלות הארוכה שחווה עם ישראל הפך המושג מולדת ממושג ממשי וקונקרטי שבו נולדים וחיים למושא של כיסופים – המולדת מוגדרת ארץ אשר לעם ישראל יש אליה זיקה היסטורית ארוכה.
2. בֶּהָרִים, בֶּהָרִים זָרַח אוֹרֵנוּ, אָנוּ נַעְפִּילָה אֶל הָהָר (שיר בוקר). השיר מרמז על ה"מעפילים" הראשונים אשר באהבתם את ארץ ישראל ניסו לעלות אליה למרותת הגזרה של הליכה במדבר במשך 40 שנה, שנגזרה על עם ישראל בצאתו ממצרים.
-: "וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל־רֹאשׁ־הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל־הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־אָמַ֥ר יְקֹוָ֖ק כִּ֥י חָטָֽאנו… (מד) וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲל֖וֹת אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר……… השיר אומר: "הם לא הצליחו ואנחנו נמשיך בדרכם ונצליח". (במדבר פרק יד פסוק מ)
נבחן עם התלמידים את המושג מולדת:
- נברר עם התלמידים מהי מולדת על שתי המשמעויות שנלוו לה במהלך החיים בארץ ובמהלך הגלות.
- נחלק את מילות השיר לילדים ונבקש שימרקו את הפעלים המתארים את העשייה החלוצית, את אהבת המולדת.
- נשאל האם וכיצד הם אוהבים את המולדת ומה הם אוהבים בה?
- נשאל במה מתבטאת היום אהבת המולדת? במה היא יכולה להתבטא?
יצירה
התלמידים יבחרו שורה מהשיר המתארת מבחינתם את אהבת המולדת, יציירו אותה או יגזרו דימויים מעיתונים ומגזינים ויציגו אותה בעבודת קולאז'.
רקע היסטורי
"שיר בוקר", הידוע בשורותיו הראשונות "בהרים כבר השמש מלהטת", נכתב ע"י נתן אלתרמן (1910-1970) לסרט ההסברה הציוני "לחיים חדשים" בשנת 1935.
הסרט הופק בעבור קרן היסוד לצורך גיוס כספים לפעולות ההתיישבות בארץ.
