זרקור על תרבות יהודית ישראלית

מזמור זה הוא מספר תהילים, נוהגים לשיר אותו בקהילות רבות בישראל בסעודות השבת והחג וכן באירועי שמחה כמו נישואין. המזמור מתאר את שיבת ציון– השיבה מגלות בבל, שהתרחשה בעקבות הצהרת כורש, מלך פרס, החל בשנת 538 לספירה.
המונח "שיבת ציון" נטבע לראשונה, ככל הנראה, לאחר חורבן בית ראשון והוא מופיע בברור במזמור זה, "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים".
הגולים מדמיינים וחוזים את שיבתם לארץ ישראל, הנראית להם מופלאה, כחלום שמתגשם, עד כדי כך שהם זקוקים לשמוע את דברי הגויים על כך שאכן נגאלו.
הפסוק המקראי המלווה שיר זה, לקוח מהמזמור עצמו "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ".  המזמור מציג את השמחה וההתרגשות הגדולה שתאחז בחוזרים מן הגלות. הדימויים במזמור לקוחים מעולמם החקלאי של יושבי הארץ – אפיקי הנגב (הנחלים) המתמלאים במים שוטפים, או קושי הזריעה של האיכרים והספקות הנלווים אליה (אם ירד גשם, אם התבואה תצליח וכו') ועוד.
הרעיון של עבודת האדמה "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ"  והחשיבות שבעבודת האדמה, הן במישור הענייני של מזון, והן במישור הערכי של הקשר אל הארץ, התיישבו ועובדו בחזון ובעשייה הציונית.
לימים הולחן שיר –הזורעים בדמעה ברנה יקצורו.

כיתות ג-ד
1. ספרו לתלמידים על התקופה ההיסטורית המאפיינת את הנאמר במזמור.
– התייחסו להנגדות המופיעות במזמור: שמחה- -עצב, דמעה- -רינה. בקשו מהתלמידים:

• לכתוב משפטים להנגדות אלו.
• לצטט הפסוקים בהן מופיעות הנגדות אלו ולהסבירם.

2. כתבו על הלוח "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" ושאלו:

• מה משמעותו  של הפתגם? (גם כפשוטו, וגם כמשל לדברים שלעיתים קשה לעשותם אך התוצאה שלהם, מעוררת שמחה וסיפוק).
• בקשו מהתלמידים לתת דוגמא למשמעות הפסוק, הפתגם, בחיי היום יום שלהם.

עבודה עם גלויית שנה טובה:

• הקרינו בכתה את הגלויה וספרו על מנהג משלוח השנות טובות.
• הסבירו כי הגלויה נשלחה ערב הקמת המדינה.
• מה מצויר בשנה הטובה?
• מדוע מצוטט בגלויה הפסוק "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" ( הקשר אותו יוצרת הציונות בין עבודת האדמה לזיקה ולקשר לארץ)?
• האם גם היום יש חשיבות לעבודת האדמה במדינת ישראל ומדוע?

  סיכום

  • בררנו את המושג "חלום"
  • יצרנו אנלוגיה בין החלום של גולי בבל ובין החלום של הוגי ואנשי הציונות.
  • הדגשנו את הקשר והזיקה לארץ באמצעות עבודת האדמה.

זרקור על תרבות יהודית ישראלית

מזמור זה הוא מספר תהילים, נוהגים לשיר אותו בקהילות רבות בישראל בסעודות השבת והחג וכן באירועי שמחה כמו נישואין. המזמור מתאר את שיבת ציון– השיבה מגלות בבל, שהתרחשה בעקבות הצהרת כורש, מלך פרס, החל בשנת 538 לספירה.
המונח "שיבת ציון" נטבע לראשונה, ככל הנראה, לאחר חורבן בית ראשון והוא מופיע בברור במזמור זה, "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים".
הגולים מדמיינים וחוזים את שיבתם לארץ ישראל, הנראית להם מופלאה, כחלום שמתגשם, עד כדי כך שהם זקוקים לשמוע את דברי הגויים על כך שאכן נגאלו.
הפסוק המקראי המלווה שיר זה, לקוח מהמזמור עצמו "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ".  המזמור מציג את השמחה וההתרגשות הגדולה שתאחז בחוזרים מן הגלות. הדימויים במזמור לקוחים מעולמם החקלאי של יושבי הארץ – אפיקי הנגב (הנחלים) המתמלאים במים שוטפים, או קושי הזריעה של האיכרים והספקות הנלווים אליה (אם ירד גשם, אם התבואה תצליח וכו') ועוד.
הרעיון של עבודת האדמה "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ"  והחשיבות שבעבודת האדמה, הן במישור הענייני של מזון, והן במישור הערכי של הקשר אל הארץ, התיישבו ועובדו בחזון ובעשייה הציונית.
לימים הולחן שיר –הזורעים בדמעה ברנה יקצורו.

כיתות ה-ו
1. קראו את השיר והסבירו את הרקע ההיסטורי לכתיבתו.

• הדגישו בפני התלמידים כי התנועה הציונית חשה גם היא, כמו גם גולי בבל (חורבן בית ראשון), את הרצון  לשוב לארץ.

2. התנועה הציונית העצימה את חשיבות עבודת האדמה, בחנו מדוע.

3. הציגו לתלמידים את סדרת התמונות, אשר בכל אחת מהן הציטוט, "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", ערכו קריאה חזותית לטקסטים שונים המציגים רעיון זה:

• כיצד מוצג רעיון הטקסט החזותי שלפנינו (כרזה, מדליה, קישוטי קרמיקה, אחר)?
• מה רואים בתמונות (דמויות, חפצים, דברים כתובים, צומח, פעילויות ועוד)?
• כיצד הדמויות מעוצבות ולמה (לבוש, תנועה)?
• איזה מהדימויים או התמונות מדבר אליכם ביותר ולמה?
• מה המסר של התמונה המוצגת?

4. בקשו מהתלמידים להכין כרזה / לכתוב משפט / לצייר או להדביק ולהציג דימויים חזותיים לצד המשפט.

5. בקשו מהם להסביר מדוע בחרו בייצוגים אלו לתיאור הכרזה.

סיכום

• בררנו את המושג "חלום"
• יצרנו אנלוגיה בין החלום של גולי בבל ובין החלום של הוגי ואנשי הציונות.
• הדגשנו את הקשר והזיקה לארץ באמצעות עבודת האדמה.

זרקור מוזיקלי

מילות השיר הן מזמור תהלים פרק קכ"ו. מזמור זה מושר בסיום הסעודות, ביום טוב ובשבתות, טרם ברכת המזון.
בימי ראשית המדינה, מזמור זה אף הוצע כמועמד להמנון הלאומי.
מלחין השיר, פנחס מינקובסקי, שאף ליצור ולהנחיל את אמנות החזנות והוא מדגים זאת היטב בלחן זה. לשיר ביצועים רבים שניתן לשמוע כאן.
בשיר שני בתים, כאשר כל בית מורכב מארבעה משפטים מוזיקליים. בכל פסוק ישנה התגברות הבאה לידי ביטוי בעלייה במלודיה. השיא בכל בית הוא במשפט הרביעי ובו ההרמוניה מתחלפת למז'ורית (סולם לה מינור מלודי, בו הדרגות הששית והשביעית מוגבהות).

כיתות ג-ד
1. הציגו בפני התלמידים את התווים הבאים המהווים ליווי לשני המשפטים הראשונים בשיר:

2. תרגלו עם התלמידים את שירת התווים בדרכים מגוונות:

• בקשו מהתלמידים להצטרף בצלילים נבחרים (צליל הטוניקה, צלילים ממושכים וכו').
• שירו איתם לסירוגין כל תיבה, תיבה המורה – תיבה התלמידים.
• חצי כיתה שרה את צליל הטוניקה והחצי השני את הקו המלודי.

3. השמיעו את שתי השורות הראשונות בשיר בקולכם ובקשו מהתלמידים להתאים בין הקו המלודי לשורה המתאימה לו בשיר מבחינה הרמונית.

4. חלקו צלילונים או מטלופונים לחצי מהתלמידים בכתה ובקשו מהם לנגן את המנגינות הכתובות. בקשו משאר התלמידים לשיר את הצלילים והחליפו בין הקבוצות.

מה למדנו?

• זיהוי סיומות של משפטים מוזיקליים באמצעות תנועות ונגינה.
• התאמת תבניות מקצב לשיר.
• חשיבותה של תקשורת בין מנצח למקהלה או תזמורת.
• זיהוי והתאמה בין קו מלודי להרמוניה.
• פיתוח שמיעה מוזיקלית.
• שירה דו קולית.
• הכרת המושג "נקודת עוגב".

5. בצעו את השיר בקולכם ובקשו מהתלמידים להצטרף בשירת הצלילים ובנגינתם.

6. בחרו סולנים שיבצעו את השיר במלואו ובקשו מהתלמידים להצטרף בשירה ובנגינה.

זרקור מוזיקלי

מילות השיר הן מזמור תהלים פרק קכ"ו. מזמור זה מושר בסיום הסעודות, ביום טוב ובשבתות, טרם ברכת המזון.
בימי ראשית המדינה, מזמור זה אף הוצע כמועמד להמנון הלאומי.
מלחין השיר, פנחס מינקובסקי, שאף ליצור ולהנחיל את אמנות החזנות והוא מדגים זאת היטב בלחן זה. לשיר ביצועים רבים שניתן לשמוע כאן.
בשיר שני בתים, כאשר כל בית מורכב מארבעה משפטים מוזיקליים. בכל פסוק ישנה התגברות הבאה לידי ביטוי בעלייה במלודיה. השיא בכל בית הוא במשפט הרביעי ובו ההרמוניה מתחלפת למז'ורית (סולם לה מינור מלודי, בו הדרגות הששית והשביעית מוגבהות).

כיתות ה-ו
1. שירו עם התלמידים סולם לה מינור טבעי בעלייה ובירידה.

2. העמיקו את תרגול שירת הסולם בדרכים מגוונות: צליל המורה השרה, צליל התלמידים, שירת צלילי השלד (לה, מי, דו), הצגת הצלילים באמצעות "היד המזמרת", חצי כיתה שרה את הצליל לה והחצי השני שר את הסולם וכו'.

3. נגנו להם את סולם לה מינור מלודי, (בקשו מהם לשיר בלב), ושאלו אותם איזה צלילים השתנו?

4. נגנו לתלמידים את סולם לה מינור מלודי בעזרת הפסנתר הווירטואלי ושאלו האם העליתם את הצלילים (#) או הנמכתם(b)?

5. שירו עם התלמידים את סולם לה מינור מלודי בעליה ולה מינור טבעי בירידה.

6. השמיעו לתלמידים את השיר ובקשו מהם לזהות באיזה מילים המינור הופך למלודי.

7. שאלו את התלמידים מדוע לדעתם המלחין בחר לעשות שינוי הרמוני במילים האלו.

8. שירו את שני המשפטים הראשונים ("שיר המעלות… – היינו כחולמים")  בקולכם ובקשו מהתלמידים לשיר את הצליל 'לה' כנקודת עוגב.

9. חלקו את התלמידים לשתי קבוצות, הקבוצה הראשונה שרה נקודת עוגב בצליל 'לה', הקבוצה השנייה שרה את הצליל 'מי'. שירו את שני המשפטים הראשונים ובקשו מהתלמידים לשיר את הצלילים שהתבקשו. המשיכו ושירו את שני המשפטים האחרונים ללא נקודות העוגב. בבית השני בקשו מהתלמידים לשוב ולהצטרף בנקודת העוגב.

מה למדנו?

• זיהוי סיומות של משפטים מוזיקליים באמצעות תנועות ונגינה.
• התאמת תבניות מקצב לשיר.
• חשיבותה של תקשורת בין מנצח למקהלה או תזמורת.
• זיהוי והתאמה בין קו מלודי להרמוניה.
• פיתוח שמיעה מוזיקלית.
• שירה דו קולית.
• הכרת המושג "נקודת עוגב".