"לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר וְלֹא אַתָּה בֶּן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה." (מִשְׁנָה מַסֶּכֶת אָבוֹת פֶּרֶק ב', מִשְׁנָה ט"ז).
אוריינות
קראו יחד את הפזמון ובקשו מהתלמידים לסמן בצבע המתאים את הצבעים המוזכרים בשיר (כחול, צהוב).
שאלו: כיצד אפשר להבין את משמעות הצבעים בשיר?
הכחול: אולי צבע העיניים של הילדה. הצהוב: מרמז לצבע הירח (החצוי) בשמי הלילה. כמו כן, הצבע הצהוב, שקורץ מתוך האפלה, מזכיר את הביטוי "האור שבקצה המנהרה", פתגם שבו משתמשים כאשר נמצאים במצב קשה ומתחילים לזהות את הסימן הראשון לתקווה ולעתיד הטוב יותר. גם בפזמון הדובר אומר שהוא ייתן לילדתו "עולם חדש וטוב".
קיימו דיון ושיח עם הכיתה:
- מה יכולים להיות המצבים האפלים שקיימים בעולמנו?
- אילו דברים ישנם, שיכולים להיות האור שבקצה המנהרה?
- מה, לדעתכם, יהיה בעולם החדש והטוב?
פעילות בחברותא:
"לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר וְלֹא אַתָּה בֶּן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה" (מִשְׁנָה מַסֶּכֶת אָבוֹת, פֶּרֶק ב', מִשְׁנָה ט"ז).
הקריאו את המשנה והסבירו אותה.
המשנה אומרת שיש לכל אחד מאיתנו אחריות לפעול למען תיקון החברה. זה ברור שלא ניתן לתקן הכול עכשיו, ולכן "לא עליך המלאכה לגמור" – לא מוטל רק "עליך", ולא "לגמור" (לסיים) אותה. אבל אסור לעמוד מנגד, חייבים לפעול ולו במעט שבידינו: "ולא אתה בן חורין לבטל ממנה" = אינך פטור מלעשות את חלקך.
חלקו את התלמידים לקבוצות של שלושה עד ארבעה תלמידים. הניחו בכל קבוצה ציור של בעל תפקיד (טבח, מזכירה, חיילת, מורה, שוטר, רופאה וכדומה). כל קבוצה תדון בתפקיד/מקצוע אחר. בקשו מהתלמידים לחשוב, מהי המלאכה והאחריות שבעלי התפקידים לא יכולים לִבָּטֵל ממנה, אף שלא הכול בידיהם. באיזה אופן בעל התפקיד עוזר לבנות "עולם חדש וטוב"? בקשו מהתלמידים להציג את תובנותיהם בפני מליאת הכיתה.
"נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה." (תהילים ל"ד, י"ד).
אוריינות
קראו יחד את שני הבתים הראשונים של השיר ובקשו מהתלמידים להדגיש את שורש המילה המנחה (ד.ב.ר).
שאלו את התלמידים:
- מדוע המשורר מנסה לעודד את ילדתו לדבר?
- כיצד הדיבור משפיע על מצב הרוח שלנו?
למורה: ניתן לנהל דיון סביב העניין של הוצאת התחושות והרגשות שלנו דרך השימוש במילים. בעזרת כוח הדיבור.
הקריאו והציגו לתלמידים את הפתגם (הפסוק): "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה" (תהילים, ל"ד, י"ד). הסבירו שבספר תהילים אנו רואים התייחסות לכוחו של הדיבור. המשורר בתהילים מזכיר לאדם שעליו לנצור את לשונו מלדבר רע ומרמה, כלומר עליו להיזהר במילים שיוצאות מפיו.
פעילות בחברותא:
חלקו את התלמידים לזוגות ותנו להם להתאמן על ניסוח משפטי אוורור לרגשות שונים, כאשר הם לוקחים בחשבון שלדיבור יש כוח ולכן חשוב להימנע מלדבר רע (כעס, עלבון, קללות, ניבול פה וכו'). (לתלמידים מתקדמים ניתן לאפשר ניסוח של שני משפטים לכל רגש, משפט אחד המשקף צורת דיבור שלילית ומשפט אחר המשקף צורת דיבור חיובית).
דוגמאות לרגשות מסוגים שונים: שמחה, כעס, עלבון, עצבות, התרגשות, תסכול, דאגה, ייאוש, גאווה.
אוריינות
קראו יחד את בתי השיר ואת הפזמון ושאלו את התלמידים:
- מדוע הדובר בשיר מנסה לעודד את ילדתו לדבר?
- כיצד הדיבור משפיע על מצב הרוח שלנו?
- מה, לדעתכם, יהיה בעולם החדש והטוב?
בקשו מהתלמידים לבחור משפט אחד שהם אוהבים במיוחד מתוך השיר.
התלמידים יכולים לסמן את המשפט בעזרת מרקר ולרשום לעצמם בצד את הנימוק: מדוע בחרו דווקא במשפט הזה.
פעילות בחברותא:
הקריאו והציגו לתלמידים את המשנה: "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר וְלֹא אַתָּה בֶּן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה" (מִשְׁנָה, מַסֶּכֶת אָבוֹת, פֶּרֶק ב', מִשְׁנָה ט"ז).
הסבירו: המשנה אומרת שיש לכל אחד מאיתנו אחריות לפעול למען תיקון החברה. זה ברור שלא ניתן לתקן הכול עכשיו, ולכן "לא עליך המלאכה לגמור" – לא מוטל רק "עליך", ולא "לגמור" (לסיים) אותה. אבל אסור לעמוד מנגד, חייבים לפעול ולו במעט שבידינו: "ולא אתה בן חורין לבטל ממנה" = אינך פטור מלעשות את חלקך.
חלקו את התלמידים לזוגות.
בקשו מהתלמידים לשתף, מה המשפט שהם בחרו מתוך השיר ומדוע.
בקשו מהתלמידים לחשוב מה המלאכה שעליהם לבצע (שאינם בטלים ממנה), שתשפיע על כך שיהיה "עולם חדש וטוב". המלאכה יכולה להיות קשורה לבתי השיר, או אחרת, לפי מחשבתם.
את התשובות התלמידים יכולים לרשום על כוכבים צהובים (לצד ירח צהוב, שעליו ייכתבו ביטויים אחדים מן השיר כמו: "עולם חדש וטוב אני אתן לך"). ניתן לתלות את התשובות בכיתה כביטוי אומנותי לשיר.