השיר שלפנינו מדגיש את הבחירה לחיות בהווה, כאן ועכשיו, מבלי לתת לעבר להשפיע עלינו, ולחששות מפני העתיד לעצור אותנו. אילו תכונות נדרשות לאדם כדי לחיות כך? והאם זה בהכרח טוב ונכון?

בחירה, לחיות את הרגע

אוריינות:

1. בפזמון מופיעים שלושת הזמנים: עבר, הווה ועתיד. כיצד מתייחס הדובר לכל אחד מהם? (לשכוח מהעבר, להיות אדיש לעתיד ולהתרכז בהווה).

2. בקהלת (ג, 1) נאמר: "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם".  איזה יחס לחיים מציעה קביעה זו? האם אתם מתחברים לאמירה זו?

ערך במבחן: 

1. הדובר בשיר מבקש "תן לי את היום הזה". כיצד אתם מבינים בקשה זו?

2. הציגו אמרות המתייחסות להעדפת ההווה:

• "אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת" (ישעיהו, כב, 13) (בהקשרו  המקראי הפסוק מבטא  ביקורת על בני-ישראל שחוסר אמונתם הופך את חייהם  לחסרי תכלית);
• "קרפה ד'ים" (carpe diem), ביטוי לועזי משירו של הורטיוס, שפירושו: "נצל את הרגע", מבלי להסתמך על העתיד;
• "ואם לא עכשיו אימתי" (משנה, מסכת אבות, א, יד), אמרתו של הלל הזקן, שקובע כי אין לדחות למחר עבודה שאפשר לעשות היום.

שאלו: לאיזו מהאמרות אתם מתחברים? איזו  אמרה מעוררת בכם התנגדות? מדוע?

3. הכירו לתלמידים את המשוררת לאה גולדברג. הקריאו את הבית האחרון בשירה "שירי סוף הדרך". שאלו: כיצד אתם מבינים את הבקשה שהיום-יום לא יהיה "הרגל"? איך נחיה כל יום כיום מיוחד? מה נדרש לדובר בשיר שלנו כדי לחיות כך?

לסיכום:

• ראינו כי הבקשה לתשומת לב אישית חוזרת ביצירות שונות ושאלנו האם אנו מזדהים עמה;
• הכרנו מניעים שונים לבחירה 'לחיות את הרגע';
• למדנו תשובות שונות לשאלה הגדולה "מהו אושר?", מתקופות שונות ביצירה היהודית: התנ"ך, המשנה, ההגות היהודית בימה"ב  )אבן גבירול) והשירה המודרנית בישראל (לאה גולדברג). השווינו ביניהן וביררנו איזו תשובה קרובה לעמדתנו.

השיר שלפנינו מדגיש את הבחירה לחיות בהווה, כאן ועכשיו, מבלי לתת לעבר להשפיע עלינו, ולחששות מפני העתיד לעצור אותנו. אילו תכונות נדרשות לאדם כדי לחיות כך? והאם זה בהכרח טוב ונכון?

אושר, במה הוא תלוי? 

אוריינות:

1. הקריאו: "מה שהיה תשכח מזה / מה שיהיה לא משנה". שאלו: כיצד מתייחס הדובר לחיים? האם זו תפיסה חיובית או שלילית? נמקו מדוע?

2. הכירו לתלמידים את הפסוק מקהלת (א' 9': "מַה-שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל-חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ". מה ההבדל בין גישה זו לגישה בשיר?

ערך במבחן:

1. בשיר מציג הדובר כמה בקשות. מהן? (שמש ותכלת – טבע, יונה מעל הגג – בית ושלום, חג – תרבות, רק אותי – אהבה וייחודיות). האם לדעתכם זה מספיק כדי להפוך אדם למאושר? איזו בקשה הייתם מוסיפים לשיר?

2. הקריאו את המשל על הדייג ודג הזהב, מאת המשורר הרוסי אלכסנדר פושקין. שאלו: מה מבקשת האישה? (עוד ועוד בקשות חומריות). במה תלוי אושרה? (כסף, מעמד, יוקרה) מה דעתכם על כך? מה קורה בסיום? (היא שבה לעוניה). מדוע הדג עושה זאת? (כדי לרפאה מחמדנותה). מה הנמשל? (עושר אינו ערובה לאושר). מה ההבדל בין בקשות האישה במשל, לבקשות הדובר בשיר שלנו?

3. הכירו לתלמידים את דמות המופת ר' שלמה אבן גבירול, שאמר:

"בקש מה שאתה צריך לו,
ועזוב מה שאינך צריך לו,
כי בעזיבת מה שאינך צריך לו –
השגת מה שאתה צריך לו".

• מהי הדרך לאושר לפיכך? (לזהות את מה שצריך ולהשתחרר מהרדיפה אחר דברים שאין בהם צורך)

4. לאיזו משלוש תפיסות האושר שהכרנו הכי התחברת? מדוע?

לסיכום:

• ראינו כי הבקשה לתשומת לב אישית חוזרת ביצירות שונות ושאלנו האם אנו מזדהים עמה;
• הכרנו מניעים שונים לבחירה 'לחיות את הרגע';
• למדנו תשובות שונות לשאלה הגדולה "מהו אושר?", מתקופות שונות ביצירה היהודית: התנ"ך, המשנה, ההגות היהודית בימה"ב  )אבן גבירול) והשירה המודרנית בישראל (לאה גולדברג). השווינו ביניהן וביררנו איזו תשובה קרובה לעמדתנו.

השיר נכתב בידי הפזמונאי יורם טהר-לב, הולחן ובוצע  בידי הזמר יגאל בשן. 'תן לי' השתתף בתחרות הקדם-אירוויזיון בשנת 1981. מילותיו עוסקות בשמחה הפשוטה בהווה ובקיים והלחן המז'ורי והקליט חובר אליהן ליצירת שיר קליל ושמח.

1. הכנה: קראו עם התלמידים תבנית מקצב בת ארבע תיבות שרשמתם על הלוח ומתאימה לליווי הפזמון. למדו את התלמידים להקיש את המקצב בשילוב קולות גוף שונים באופן שתבחרו.

2. האזינו לשיר יחד ובצעו את תבנית המקצב בכל פזמון (אפשר להעביר בהדרגה את הביצוע אל התלמידים עד שיקישו אותו ללא עזרתכם).

3. משימה בקבוצות: בקשו מהתלמידים להמציא מקצב משלהם לליווי הפזמון (למורה: אפשר לבקש מכל קבוצה להכין מקצב של ארבע תיבות, או להכין תיבה אחת בלבד ולאחר מכן לחבר את התיבות לתבנית שלמה). הנחו את התלמידים לסדר הפעולות הזה: בחירת יחידות המקצב וכתיבתן, קריאת המקצב, החלטה על אופן הביצוע (בקולות גוף שונים או בכלי הקשה) ואימון.

4. בקשו מכל קבוצה להציג את תבנית המקצב שלה, ולאחר מכן אפשרו לקבוצות ללוות את פזמון השיר במקצבים שהמציאו, כל קבוצה בתורה. לוו את בתי השיר בהקשת הפעמה.

5. "פוליריתמוס" הוא הקשה של כמה מקצבים שונים בו בזמן. הקנו לתלמידים את המושג "פוליריתמוס" ובקשו מהם לבצע את תבניות המקצב שהמציאו ביחד, בזמן האזנה לשיר. לחילופין, נצחו על הקבוצות או בחרו תלמיד מנצח אשר יצביע בכל פעם על הקבוצה המלווה, ולעיתים על כמה קבוצות ביחד כדי ליצור ליווי פולריתמי לשיר.

מה למדנו?

• קריאה וזיהוי תבניות מקצב וביצוען בדרכים שונות.
• יצירת תבניות מקצב וביצוען – סולו או כחלק מפוליריתמוס.
• דרכים שונות לגיוון פזמון חוזר.

השיר נכתב בידי הפזמונאי יורם טהר-לב, הולחן ובוצע  בידי הזמר יגאל בשן. 'תן לי' השתתף בתחרות הקדם-אירוויזיון בשנת 1981. מילותיו עוסקות בשמחה הפשוטה בהווה ובקיים והלחן המז'ורי והקליט חובר אליהן ליצירת שיר קליל ושמח.

1. הציגו לתלמידים במצגת, על הלוח או בדף עבודה  תיאורים אחדים לדרך הביצוע של פזמון השיר:

• זמר + ליווי הרמוני
• זמר + ליווי הרמוני+ ליווי קצבי
• זמר + ליווי הרמוני+ ליווי קצבי+ קולות ליווי
• זמר + קולות ליווי (א-קפלה)
• מודולציה

2. בקשו מהתלמידים למספר את התיאורים השונים על פי סדר הופעתם בשיר (למורה: טרם הפעילות יש לקרוא בקול את התיאורים ולבאר את המונחים המוזיקליים השונים).

3. שאלו את התלמידים באילו דרכים נוספות (מוזיקליות וחוץ מוזיקליות) אפשר לגוון את הפזמון. הציעו להם דרכים כגון: קולות ליווי נוספים, כלי הקשה, תנועות להמחשת הקו המלודי, סימנים להמחשת המילים או ריקוד.

4. בקשו מהתלמידים להתחלק לקבוצות על פי הדרך המועדפת עליהם ולהכין אותה לביצוע בפני הכיתה.

5. בצעו יחד את השיר עם דרכי הליווי השונות.

6. העשרה: "סימפול" הוא דגימה של קטע מתוך שיר אחד בתוך שיר אחר. הסבירו לתלמידים מושג זה והדגימו אותו באמצעות אחד מן הקישורים הבאים:

הלוואי, בת שישים, אדון הסליחות, ערב של שושנים, אם ננעלו, בובה זהבה

7. קראו את מילות השיר ובקשו מהתלמידים לכתוב לפזמון השיר עוד בית בסגנון ראפ, ובהתאמה לרוח השיר, כמו בדוגמאות ששמעו.

מה למדנו?

• קריאה וזיהוי תבניות מקצב וביצוען בדרכים שונות.
• יצירת תבניות מקצב וביצוען – סולו או כחלק מפוליריתמוס.
• דרכים שונות לגיוון פזמון חוזר.