ציטוט מלווה: "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל …" (ויקרא, י"ט, כ"ג).
השיר "ארץ ישראל" הוא שיר אהבה לארץ ישראל: לנופיה, לעברה העשיר ולהווה על כל הגיוון שבו. השיר מעודד את השומעים לצאת לטיול ברחבי הארץ ולהתרגש ממנה בכל פעם מחדש, להתחבר לסיפורים, לאנשים, לתרבויות ולמסורות המגוונות בנופיה המיוחדים והמגוונים של הארץ.
הפסוק מספר ויקרא בא לחזק את הקשר לארץ באמצעות הציווי לנטיעת עצי פרי. המשמעות מחזקת את הקשר של המפעל הציוני להתיישבות בארץ, לבנייה, להפרחת השממה ולדאגה לדורות הבאים, שיוכלו גם הם לחיות על אדמתה וליהנות ממנה. הפסוק מחזק את הקשר ההיסטורי לארץ, לחוויה הממשית בהווה של טיול רגלי בארץ וההקשר התרבותי החדש (רב-תרבותיות). ניתן להזכיר גם את האחריות החברתית והסביבתית כלפי הדורות הבאים.
ערכים מובילים בשיר: זיקה לארץ, אהבת הארץ, משפחתיות, רב-תרבותיות, מסורת וחידוש.
כיתות א'-ב'
- התמקדו בנופים המוזכרים בשיר וספרו לתלמידים שנשמע שיר שכולו אהבה לנופים של ארץ ישראל.
- השמיעו בפעם הראשונה את השיר וצפו בקליפ. ספרו כי האישה/האמא בסרטון היא זו שכתבה את המילים, והסרטון מתאר את החוויות של המשפחה שלה בטיולים בטבע ובהכרת הארץ.
- איך מתוארים בני המשפחה בשיר?
- איך הם מרגישים ומה הם עושים?
- השמיעו את השיר פעם נוספת ובקשו מהתלמידים לציין מקום אחד או שניים בארץ המוזכרים בשיר. כתבו על הלוח רשימה של המקומות ובררו עם התלמידים:
- מי מבין התלמידים מכיר את המקום?
- מהם הרגשות שליוו את הטיול שלהם? מה הייתה החוויה (קר, חם, רטוב, יבש, מאתגר, חווייתי וכדומה)?
- האם הרגשות שלהם תואמים את הרגשות של המשפחה המתוארת בשיר? באיזה אופן?
- סכמו בשיח על הרגשות והתחושות שטיול בארץ מזמין למטיילים בו ועל המקומות השונים והמגוונים שיש בארץ.
משימה
בקשו מהתלמידים לחפש חבר או חברה שביקרו באותו מקום בארץ ולצייר את החוויות שלהם מהביקור בציור משותף.
ציטוט מלווה: "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל …" (ויקרא, י"ט, כ"ג).
השיר "ארץ ישראל" הוא שיר אהבה לארץ ישראל: לנופיה, לעברה העשיר ולהווה על כל הגיוון שבו. השיר מעודד את השומעים לצאת לטיול ברחבי הארץ ולהתרגש ממנה בכל פעם מחדש, להתחבר לסיפורים, לאנשים, לתרבויות ולמסורות המגוונות בנופיה המיוחדים והמגוונים של הארץ.
הפסוק מספר ויקרא בא לחזק את הקשר לארץ באמצעות הציווי לנטיעת עצי פרי. המשמעות מחזקת את הקשר של המפעל הציוני להתיישבות בארץ, לבנייה, להפרחת השממה ולדאגה לדורות הבאים, שיוכלו גם הם לחיות על אדמתה וליהנות ממנה. הפסוק מחזק את הקשר ההיסטורי לארץ, לחוויה הממשית בהווה של טיול רגלי בארץ וההקשר התרבותי החדש (רב-תרבותיות). ניתן להזכיר גם את האחריות החברתית והסביבתית כלפי הדורות הבאים.
ערכים מובילים בשיר: זיקה לארץ, אהבת הארץ, משפחתיות, רב-תרבותיות, מסורת וחידוש.
כיתות ג'-ד'
- חלקו לתלמידי מפה אילמת של מדינת ישראל.
- צפו בסרטון ובקשו מהתלמידים:
- לסמן על המפה את המקומות המוזכרים בשיר (כנרת, גולן, מדבר יהודה, חרמון, ים המלח).
- לבחור את אחד המקומות שסומנו ולספר מדוע בחרו בו (האם הם רוצים להכיר אותו? האם כבר טיילו בו? מה מיוחד בו?)
- התמקדו בבתים המתארים את הגעגוע והשיבה לארץ ואת הרגשות המלווים את ההולכים בשביליה של הארץ.
"זה דורות שרק חלמנו לנשק ת׳אדמה
ועכשיו כולנו באנו מכל מקום, מכל פינה
מתרבויות שונות הגענו מסורות ומנהגים
מגוונים כמו ארצנו כמו נופיה היפים.
כאן הלכו גם אבותינו
לוחשות לי האבנים
וההיסטוריה עוד נכתבת
בכל צעד שהולכים"
- שאלו את התלמידים: מדוע, לדעתם, דורות של יהודים ברחבי העולם חלמו לנשק את האדמה של ארץ ישראל?
- הציגו את התמונות הללו ודונו עליהן. שוחחו על הרגשות העולים מתוכן (געגועים, שמחה, התרגשות עם העלייה לארץ וכדומה).
- סמנו/הקריאו את המשפט: "כאן הלכו גם אבותינו, לוחשות לי האבנים", ושאלו:
- מה לוחשות האבנים למטייל בארץ?
- מי הם אבותינו שהלכו בארץ?
- האם, לדעתכם, העולים שנישקו את האדמה הרגישו את "לחישת האבנים"?
- ספרו על מקום שבו טיילתם והכרתם את האירועים שהתרחשו בו. איך הרגשתם? (למורה: דונו בקשר לעברה של הארץ והחיבור הנוכחי של המטייל עם האירועים ההיסטוריים).
משימה
בקשו מהתלמידים לשאול את ההורים או את הסבים והסבתות, הדודים, מהיכן עלו לארץ ואיך הם הרגישו כשדרכו על אדמת מדינת ישראל בפעם הראשונה.
ציטוט מלווה: "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל …" (ויקרא, י"ט, כ"ג).
השיר "ארץ ישראל" הוא שיר אהבה לארץ ישראל: לנופיה, לעברה העשיר ולהווה על כל הגיוון שבו. השיר מעודד את השומעים לצאת לטיול ברחבי הארץ ולהתרגש ממנה בכל פעם מחדש, להתחבר לסיפורים, לאנשים, לתרבויות ולמסורות המגוונות בנופיה המיוחדים והמגוונים של הארץ.
הפסוק מספר ויקרא בא לחזק את הקשר לארץ באמצעות הציווי לנטיעת עצי פרי. המשמעות מחזקת את הקשר של המפעל הציוני להתיישבות בארץ, לבנייה, להפרחת השממה ולדאגה לדורות הבאים, שיוכלו גם הם לחיות על אדמתה וליהנות ממנה. הפסוק מחזק את הקשר ההיסטורי לארץ, לחוויה הממשית בהווה של טיול רגלי בארץ וההקשר התרבותי החדש (רב-תרבותיות). ניתן להזכיר גם את האחריות החברתית והסביבתית כלפי הדורות הבאים.
ערכים מובילים בשיר: זיקה לארץ, אהבת הארץ, משפחתיות, רב-תרבותיות, מסורת וחידוש.
כיתות ה'-ו'
- התמקדו בשיח הרב-תרבותי ובקשר בין הנופים המגוונים בארץ לבין אנשים המגוונים החיים בה (גיוון רב-תרבותי).
- בקשו מהתלמידים (רצוי יום קודם לשיח על השיר) לברר על המוצא של המשפחה ובעיקר לספר על תרבויות המוצא השונות (למשל, לספר על סיפורי עם, פתגמים, תלבושות, ריקודים, מאכלים מיוחדים וכדומה).
- בקשו מהתלמידים לשתף במליאה.
- הציגו את פירושם של המושגים הבאים: "רב-תרבויות", "מיזוג גלויות" ואת הקשר שלהם לסיפורים המשפחתיים של תלמידי הכיתה.
- הקריאו/הציגו את השיר בשלמותו ובקשו לסמן/לחפש:
- שורות המבטאות את המושגים שעליהם שוחחנו בכיתה.
- משפט המתאר את הקשר בין המושגים הללו לבין נופיה של ארץ ישראל (למורה: מתרבויות שונות הגענו… מגוונים כמו ארצנו, כמו נופיה היפים).
- רשמו את הפסוק מתוך ספר ויקרא על הלוח: "ְוכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" ושאלו אילו עצי מאכל הם מכירים.
התמקדו בתפוז (= תפוח זהב), שהוא סמל להתחדשות ולחקלאות של ישראל בשנותיה הראשונות.
- צפו בחלק מהסרטון הזה מתוך ארכיון הסרטים הלאומי (או סרטון אחר מתוך המאגר), המתארים את ענף עצי ההדר בארץ ישראל בראשית ההתיישבות הציונית. ספרו לתלמידים כי הפרדסנות הייתה אמצעי מרכזי ליישב את הארץ (מעין ענף "הייטק" של פעם, תפוזי ארץ ישראל נודעו למרחוק).
- מה אנחנו לומדים על חשיבות גידול עצי מאכל מהסרטון הזה?
- מדוע היה כל כך חשוב לפתח בישראל את החקלאות?
- מה הקשר בין הפסוק מספר ויקרא לבין הסרטונים שבהם צפינו? (למורה:
החלוצים שחזרו לארץ ישראל, חידשו את הקשר שבין היהודי השב לארצו על ידי התיישבות ונטיעות עצים למאכל גם עבור הדורות הבאים).
- חזרו לשיר וחפשו את השורות המצביעות על החיבור בין האדם לאדמה ועל הזיקה והאהבה לארץ.
- תארו כיצד הם באים לידי ביטוי בשיר (למורה: הדוברת בשיר כותבת ושרה את השיר הזה כחלק משרשרת שירים ומעשים [טיול, נטיעה] המעידים על אהבת הארץ).
"כבר מזמן שלא טיילנו
בוא ניקח תרמיל ומקל
נגלה שוב את ארצנו
בין השבילים נמצא פינה של צל.
כאן הלכו גם אבותינו
לוחשות לי האבנים
וההיסטוריה עוד נכתבת
בכל צעד שהולכים.
אז בוא נשחה בכינרת
בוא נישן במדבר ונראה כוכבים
אומרים שיש שלג בחרמון
ירושלים מוארת, תל אביב לא נרדמת
ואני מאוהבת בארץ ישראל שלי.
זה דורות שרק חלמנו
לנשק ת׳אדמה
ועכשיו כולנו באנו
מכל מקום, מכל פינה.
מתרבויות שונות הגענו
מסורות ומנהגים
מגוונים כמו ארצנו
כמו נופיה היפים.
אז בוא נשחה…
נרד אל ים המלח, נטפס עד לגולן
נתחבר לאדמה במדבר יהודה, בהרי השומרון ובשפלה
החלוצים שבאו הנה כתבו לך אינספור שירים
אז הנה עוד אחד, כי אנחנו עוד אוהבים".
