הזמר החסידי הידוע אברהם פריד הוציא את השיר בשנת 2011, המתאר את הפגישה המרגשת בין הזמר לקהל שלו, ובו הוא שמח על המפגש ביניהם ומוקיר להם תודה על השנים הרבות בהופעותיו מולם. שש שנים לאחר מכן הוציא פריד אלבום באותו שם "כמה טוב שנפגשנו", שבו עשה שינוי לתדמיתו, לא רק כזמר חסידי אלא גם זמר ישראלי עם שירים בעלי מילים מקוריות ולא רק ציטוטים מהמקורות.
מבחינה מוזיקלית, השיר אופטימי וסוחף במשקל 6/8. במילים "כמה טוב שנפגשנו" ולאורך כל הפזמון יש צלילים שחוזרים על עצמם מספר פעמים, ולעומתם, גם מרווחים בקפיצות גדולות. הדבר מתאר את הפגישה והריחוק שעליהם מדובר במילות השיר.
כיתות א'-ב'
- תנועה בזוגות: התלמידים יעמדו בזוגות זה מול זה.
בבתים של השיר:
"אִם עַד לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה" – התלמידים מקישים כף אל כף 4 פעמים לפי המקצב החוזר:
הָיִינוּ רְחוֹקִים – התלמידים מתרחקים זה מזה.
"עַכְשָׁו יֵשׁ הַקַּלָּה גְּדוֹלָה" – התלמידים מוחאים כף (בעצמם) 4 פעמים לפי המקצב החוזר.
"בּוֹכִים וְצוֹחֲקִים" – התלמידים מתקרבים זה לזה בחזרה וכך ממשיכים להתקרב ולהתרחק לאורך כל בתי השיר.
בפזמון:
"כַּמָּה טוֹב, כַּמָּה טוֹב שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ" – התלמידים מקישים כף אל כף 4 פעמים במקצב:
"מָה אֲנִי בִּלְעֲדֵיכֶם" – התלמידים מסתובבים ביחד ומחליפים במקומות וכך ממשיכים לאורך כל הפזמון.
בחלק המעבר – מקישים באצבע צרדה ושרים את המנגינה.
- תנועה במרחב ובזוגות: התלמידים ינועו במרחב, כאשר בסוף כל פסוק מוזיקלי בבתי השיר,
התלמידים יסתכלו על התלמיד שמולם ויקודו אליו קידה.
במשפט האחרון בכל בית כמו "וּתְחוּשׁוֹת טוֹבוֹת חַמּוֹת מְלַוִּים אוֹתִי" עוצרים ונשארים מול תלמיד זה.
בפזמון פעילות בזוגות:
"כַּמָּה טוֹב, כַּמָּה טוֹב שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ" – התלמידים מקישים כף אל כף 4 פעמים עם בן הזוג.
"מָה אֲנִי בִּלְעֲדֵיכֶם" – התלמידים מסתובבים ביחד ומחליפים במקומות, וכך חוזרים לאורך כל הפזמון. בחלק המעבר – מקישים באצבע צרדה, ושרים את המנגינה. 
- תנועה בשני מעגלים: התלמידים יעמדו בשני מעגלים, חיצוני ופנימי, עם אותו מספר ילדים.
"אִם עַד לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה" – התלמידים מוחאים כף 4 פעמים לפי המקצב בפעילות 2.
"הָיִינוּ רְחוֹקִים" – התלמידים במעגל הפנימי הולכים קדימה וסוגרים את המעגל, והתלמידים במעגל החיצוני הולכים אחורנית ופותחים את המעגל. כך שני המעגלים מתרחקים זה מזה.
"עַכְשָׁו יֵשׁ הַקַּלָּה גְּדֻלָּה" – התלמידים מוחאים כף 4 פעמים לפי המקצב בפעילות 2.
"בּוֹכִים וְצוֹחֲקִים" – התלמידים בשני המעגלים חוזרים למצב המקורי ומתקרבים זה לזה בחזרה
וכך ממשיכים להתקרב ולהתרחק לאורך כל בתי השיר. במשפט האחרון בכל בית כמו:
"וּתְחוּשׁוֹת טוֹבוֹת חַמּוֹת מְלַוִּים אוֹתִי" – התלמידים במעגל הפנימי מסתובבים עם הפנים מול התלמידים במעגל החיצוני כך שייווצרו זוגות שעומדים זה מול זה במעגל.
בפזמון "כַּמָּה טוֹב, כַּמָּה טוֹב שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ" – התלמידים בזוגות מקישים כף אל כף.
"מָה אֲנִי בִּלְעֲדֵיכֶם" – התלמידים בזוגות מסתובבים ביחד ומחליפים במקומות וכך חוזרים לאורך כל הפזמון.
בחלק המעבר – התלמידים במעגל החיצוני זזים ימינה והתלמידים במעגל הפנימי זזים שמאלה, כך שכל תלמיד עומד מול בן זוג חדש. לאחר מכן מסתובבים לצד השני וחוזרים על הפעילות בבתי השיר.
4. תזמור: מחלקים לכל תלמיד שני מקלות מקצב וחוזרים על פעילות מספר 3, כאשר במקום מחיאת כף מקישים את המקלות זה בזה, ובמקום מחיאה כף אל כף, מקישים בזוגות עם המקלות זה בזה.
הזמר החסידי הידוע אברהם פריד הוציא את השיר בשנת 2011, המתאר את הפגישה המרגשת בין הזמר לקהל שלו, ובו הוא שמח על המפגש ביניהם ומוקיר להם תודה על השנים הרבות בהופעותיו מולם. שש שנים לאחר מכן הוציא פריד אלבום באותו שם "כמה טוב שנפגשנו", שבו עשה שינוי לתדמיתו, לא רק כזמר חסידי אלא גם זמר ישראלי עם שירים בעלי מילים מקוריות ולא רק ציטוטים מהמקורות.
מבחינה מוזיקלית, השיר אופטימי וסוחף במשקל 6/8. במילים "כמה טוב שנפגשנו" ולאורך כל הפזמון יש צלילים שחוזרים על עצמם מספר פעמים, ולעומתם, גם מרווחים בקפיצות גדולות. הדבר מתאר את הפגישה והריחוק שעליהם מדובר במילות השיר.
כיתות ג'-ד'
- הבעת אלמנטים בשיר באמצעות משחק בכדור:
שלב א': הצעות התלמידים לתנועה עם כדור טניס – חלקו לכל תלמיד כדור טניס. כל התלמידים ישבו על הרצפה בישיבה מזרחית. התלמידים יציעו הצעות כיצד להשתמש בכדור באופנים שונים, כגון: להניע אותו מצד לצד על הרצפה, לזרוק ולתפוס, להקיש על הרצפה, ועוד.
שלב ב': הכנה למשחק בזוגות – התלמידים ישבו בזוגות על הרצפה בישיבה מזרחית. כל תלמיד יגלגל ביד ימין את הכדור לתלמיד שמולו, ויתפוס ביד שמאל את הכדור שהתלמיד מולו שלח אליו.
לאחר מכן, כל תלמיד לבד יניע את הכדור מצד לצד על הרצפה לפי המקצב: 
שלב ג': משחק בזוגות –התלמידים ישבו בזוגות על הרצפה בישיבה מזרחית.
בבתי השיר: "אִם עַד לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה" – התלמידים יניעו את הכדור מצד לצד לפי המקצב החוזר.
"הָיִינוּ רְחוֹקִים" – זורקים את הכדור באוויר ותופסים אותו, וכך ממשיכים לאורך כל בתי השיר.
בפזמון: "כַּמָּה טוֹב, כַּמָּה טוֹב שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ" – התלמידים יגלגלו את הכדור לבן זוג שמולם ויתפסו את הכדור שבן הזוג גלגל אליהם.
"מָה אֲנִי בִּלְעֲדֵיכֶם" – התלמידים יניעו את הכדור מצד לצד על הרצפה וכך חוזרים לאורך כל הפזמון, עד השורה האחרונה "תּוֹדָה עַל הַשָּׁנִים" – מקישים את הכדורים זה בזה עם בן הזוג 3 פעמים.
בחלק המעבר – התלמידים יקומו וילכו במרחב החדר וימצאו בן זוג חדש.
התלמידים ישבו שוב על הרצפה בזוגות ויחזרו על הפעילות.
הזמר החסידי הידוע אברהם פריד הוציא את השיר בשנת 2011, המתאר את הפגישה המרגשת בין הזמר לקהל שלו, ובו הוא שמח על המפגש ביניהם ומוקיר להם תודה על השנים הרבות בהופעותיו מולם. שש שנים לאחר מכן הוציא פריד אלבום באותו שם "כמה טוב שנפגשנו", שבו עשה שינוי לתדמיתו, לא רק כזמר חסידי אלא גם זמר ישראלי עם שירים בעלי מילים מקוריות ולא רק ציטוטים מהמקורות.
מבחינה מוזיקלית, השיר אופטימי וסוחף במשקל 6/8. במילים "כמה טוב שנפגשנו" ולאורך כל הפזמון יש צלילים שחוזרים על עצמם מספר פעמים, ולעומתם, גם מרווחים בקפיצות גדולות. הדבר מתאר את הפגישה והריחוק שעליהם מדובר במילות השיר.
1. הקשת תבנית מקצב: התאמנו עם התלמידים להקיש את תבנית המקצב הבאה 4 פעמים,
כך שאת שתי התיבות הראשונות יקישו במחיאת כף ואת שתי התיבות הבאות יקישו בטפיחה ארוכה על הברכיים כאשר הידיים עולות ונפתחות (להדגשת הצלילים הארוכים):

- שירה ונגינה בסולפג': מוצע בזה ליווי מוזיקלי לפזמון השיר. שירו את הליווי בסולפג' באמצעות תנועות "היד המזמרת". לאחר מכן, התלמידים ינגנו במטלופונים או בחליליות את הליווי.

- ליווי בתי השיר בכלי הקשה: התלמידים ינגנו את תבנית המקצב באמצעות מקלות מקצב בחלקו הראשון, ופעמונים/מרקס בחלק השני (בצלילים הארוכים).

- שירה ותזמור של השיר כולו: התלמידים ישירו את כל השיר עם המילים.
לאחר מכן התלמידים יתחלקו ל4 קבוצות: מקלות מקצב, מרקס/פעמונים, מטלופונים/חליליות ושירה. בבתי השיר ובפזמון חלק מהתלמידים ישירו והחלק השני ילוו את השיר על פי האפשרויות שהוצעו לעיל. כל התלמידים ישירו יחד את קטע המעבר וינגנו בכלי ההקשה (במטלופונים ניתן לנגן בגליסנדו). אפשרו לכל התלמידים להתנסות גם בשירה וגם בנגינה, ולהחליף תפקידים בין כלי הנגינה השונים.
מה למדנו?
- הבעת המפגש והריחוק בשיר באמצעות תנועה בזוגות, במעגל ובמרחב.
- הבעת אלמנטים בשיר (כגון: המקצב החוזר וגובה הצלילים) באמצעות שימוש בכדור.
- הבחנה בין הבית לפזמון, באמצעות תנועות שעושים לבד מול תנועות משותפות בזוגות.
- שירה ונגינה של השיר בהתייחס למקצבים החוזרים ולגובה הצלילים.