ערכים מובילים בשיר: פלורליזם, אחווה, הידברות, כבוד, קבלה.

ציטוט: "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת־יוֹסֵף … וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" (בראשית, ל"ז, ג').

אוריינות

ספרו לתלמידים שנלמד שיר ששמו "כותנת פסים". שאלו אם הם מכירים כותונת פסים, שוחחו על כך. ניתן להראות תמונות (קישור לתמונות בגוגל).

כותונת הפסים בשיר היא דימוי של החיים המשותפים בישראל שבה קיים מגוון זהויות, עולים שהגיעו ממדינות שונות, שפות שונות, מנהגים שונים.

השמיעו את השיר והציגו את המילים. התמקדו בבית הראשון ובפזמון, הסבירו את המילים החדשות.

בבית הראשון ישנו תיאור של ההפרדה של העם והפיזור באזורים שונים בעולם.

שוחחו עם התלמידים ושאלו אותם:

• מה המצב שמתאר הבית הראשון: מי הן הדמויות? איפה הן? מתי זה קורה?
• מה הבעיה בבית הראשון?
• האם, לדעתכם, השוני בין האנשים הוא בעיה? הסבירו.

בפזמון יש תשובה לשאלה זו דרך הדימוי של כותונת הפסים. בקשו מהתלמידים בזוגות למצוא מילים של מפגש בין האחים בפזמון (למשל: "כל הצבעים עוד יזהירו", "לראות כולם את כולם", ועוד).

במליאה שאלו: מה היחס בין "הפסים" לפי הפזמון?

 ערך במבחן

הזכירו לתלמידים את הסיפור של יוסף ואחיו.

ניתן לצפות בסיפור בסרטון: קישור לסרטון. 

קראו את הפסוקים ב'-ד' בספר בראשית ל"ז, ושאלו איך הקשר בין יוסף לאחיו. אילו רגשות מעוררת כותונת הפסים? (התייחסו גם ליעקב ויוסף וגם ליוסף ואחיו).

בקשו מהתלמידים בזוגות לערוך השוואה בין שני הטקסטים. נקודות להשוואה: הדמויות הפועלות והיחסים ביניהן, הרגשות סביב כותונת הפסים.

במליאה דונו על ההשוואות, סכמו ושאלו: אילו דרכי פיוס הם מציעים.

 משימה

פסים לפיוס: ציירו כותונת פסים גדולה כדי לתלות בכיתה. כל זוג תלמידים יציעו פס ובו דרך לפיוס ושיח בין-אישי עם קבוצות/אנשים שונים מאיתנו.

ערכים מובילים בשיר: פלורליזם, אחווה, הידברות, כבוד, קבלה.

ציטוט: "וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת־יוֹסֵף … וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים" (בראשית, ל"ז, ג').

 אוריינות

השמיעו את השיר והציגו את הקליפ שבו מיטב אומני ישראל בשנות התשעים מבצעים אותו. (קישור לרשימת האומנים).

שאלו את התלמידים:

• מה מיוחד בביצוע הזה? 
• מדוע, לדעתכם, השיר מתבצע באופן הזה? ציינו שנתייחס לכך בהמשך הלימוד.

בשיר סיפור על אחים. שאלו את התלמידים:

•  מה קורה עם האחים בשיר?
• האחים נפגשים שוב אחרי הרבה זמן, מה מפתיע את הדובר על ה"אח" שלו.
• בבית האחרון מדברים על מלחמות, כיצד המלחמות משפיעות על האחים?
• מיהם האחים שהשיר מתאר?

למורה: הבית השלישי מתרכז במאבק העדתי. הדובר שואל את עצמו מה הטעם למלחמות שהמניע שלהן כבר נשכח. 

ספרו לתלמידים ששם השיר הוא "כתונות פסים" ושאלו מדוע נבחר שם זה? מה מסמלת הכותונת (ציינו שנעמיק במשמעות הכותונת בהמשך).

שאלו את התלמידים, האם ביצוע השיר מלמד על תוכנו? בקשו נימוקים.

 ערך במבחן

שאלו את התלמידים, מהי כתונת פסים, אילו כותנות הם מכירים.

הזכירו לתלמידים את סיפור יוסף דרך הציור שבקישור, "כותונת הפסים של יוסף", מיניאטורה מאת סבינה סעד: כותונת פסים-ציור (דיו על נייר; גודל: 7*10 ס"מ).

קראו בבראשית ל"ז, ב'-ד'. הפסוקים שמספרים על הכתונת והקשר בין יוסף לאחיו שמתבטא דרכה.

כותנת הפסים מזכירה גם את השואה, קישור לכרזה הממלכתית ליום הזיכרון לשואה תשפ"א ,קישור לעבודתו של יוזף שיינה משנת 1945 – הביוגרפיות שלנו.

שאלו את התלמידים: 

• אילו תחושות ורגשות מעלות כתונות הפסים האלה?
• בהשוואה לכותונת הפסים של השיר, מה הרגשות שכתונת זו מעלה? 

ובחזרה אל מילות השיר שאלו: 

• מה הקשר בין הפסים בכתונת זו?

משימה

• הסבירו לתלמידים שהכיתה מהווה דוגמה של המפגש האנושי שקורה במדינה שלנו. 
• בקשו מהתלמידים תמונות כדי ליצור בכיתה קולז' שמייצג את פסיפס הזהויות בחברה.

השיר "כתונת פסים" נכתב בשנת 1995 על ידי מאיר אריאל והולחן על ידי ארקדי דוכין, בהפקה של גלי צה"ל, כחלק ממסע הסברה של משרד הקליטה לעידוד הקליטה של עולי חבר העמים ואתיופיה בעלייה הגדולה של אותן שנים. השיר מתאר את החברה הישראלית ככותנת פסים צבעונית כמו של יוסף התנכ"י, כאשר כל פס מייצג מוצא תרבותי אחר. השיר מעלה מודעות לערכים כקבלת האחר, רב-תרבותיות והבנה כי כולנו גוונים שווים בפסיפס הישראלי. כותב השיר, מאיר אריאל ז"ל, אמר בריאיון: "המריבה הזאתי מדומה, זו לא המצוקה האמיתית שלנו המבטאים השונים, זה לדעתי היופי שלנו".
השיר מבוצע בשירה משותפת של 40 ממיטב הזמרים בישראל באותה התקופה, בסגנונות מוזיקליים שונים, כמו: זמר עברי, רוק, פופ, ג'אז, מוזיקת נשמה ומוזיקה מזרחית. לחן השיר במשקל 6/8 כאשר צלילים רבים חוזרים על עצמם ברצף ומקנים אופי רצ'יטטיבי לאזורים מסוימים בשיר. האופי המלודי של השיר הוא גלי. המרווחים הבולטים הם פרימה וסקונדה. לשיר שלושה חלקים בית (A), חלק מעבר (preB) ופזמון (B). בחלק המעבר בולט פיסוק מוזיקלי א-סימטרי. רוב השיר מבוצע על ידי זמרים סולנים כאשר בסיום כל פיסוק מוזיקלי מתחלף סולן. ניתן לשים-לב לגוונים ולסגנונות השונים של שירת הזמרים בהתאם לסגנון שכל זמר משויך אליו. בשונה מבתי השיר, הפזמון קורא לאחדות בין כולם. הקריאה לאחדות בפזמון באה לידי ביטוי בביצוע בשירה משותפת של כל הזמרים. הפזמון האחרון של השיר מסתיים באופן סימבולי בקולה הבודד של ילדה ישראלית ממוצא אתיופי, מזל אלסה, היחידה שאינה זמרת מקצועית. 

1. ביסוס צליל הבית: שירו עם התלמידים בסולפג' באמצעות היד המזמרת את סולם דו-מינור. 
2. נגנו לתלמידים את הסולם ועצרו בכל פעם על צליל אחר. בקשו מהתלמידים לפתוח את היד כאשר אתם נעצרים על צליל שאינו צליל הבית ולסגור את כף היד כאשר הם שומעים שעצרתם על צליל הבית (למורה: מאחר שמדובר בסולם מינורי מומלץ לא לקרוא לצלילים בשמם אלא בדרגתם: ראשונה, שנייה, שלישית וכך עד השביעית. לשיקולכם).
3. הבחנה בפסוקים פתוחים וסגורים: נגנו מנגינה עם מספר משפטים מוזיקליים (למורה: אפשר את מנגינת הבית והפזמון של השיר). בקשו מהתלמידים לסמן בסיומו של כל משפט מוזיקלי אם הוא פתוח או סגור בדומה לפעילות 2.
4. פתוח וסגור בתנועה במרחב: סמנו במרכז החדר מיקום של צליל הבית. השמיעו לתלמידים את הבית הראשון והפזמון. בקשו מהתלמידים להסתובב במרחב החדר וכאשר מסתיים משפט מוזיקלי לעמוד בסמוך לצליל הבית – אם המשפט מסתיים בצליל הטוניקה ולעמוד בריחוק מצליל הבית – אם המשפט המוזיקלי מסתיים בצליל אחר (למורה: ניתן לסמן את מיקום צליל הבית על ידי כרטיסיה או אביזר אחר שתחליטו לסמן באמצעותו. אפשר לבצע את אותה פעילות בחלוקה לקבוצות כאשר כל קבוצה עומדת במעגל, תלמיד אחד עומד במרכז המעגל ומסמן את צליל הבית. ניתן להחליף את התלמיד בסיומו של כל חלק: בית, פזמון וכו').
5. השמיעו את כל השיר ובצעו את פעילות 5. ניתן בהאזנה זו לבקש מהתלמידים לשים-לב מה מאוד בולט בביצוע של השיר (למורה: הדבר הבולט בשיר הוא תחלופת הסולנים).

מה למדנו? 

• הבחנו בפסוקים פתוחים וסגורים בשיר.
• הבענו בתנועה במרחב את המרחק מצליל הבית וההגעה אליו.

השיר "כתונת פסים" נכתב בשנת 1995 על ידי מאיר אריאל והולחן על ידי ארקדי דוכין, בהפקה של גלי צה"ל, כחלק ממסע הסברה של משרד הקליטה לעידוד הקליטה של עולי חבר העמים ואתיופיה בעלייה הגדולה של אותן שנים. השיר מתאר את החברה הישראלית ככותנת פסים צבעונית כמו של יוסף התנכ"י, כאשר כל פס מייצג מוצא תרבותי אחר. השיר מעלה מודעות לערכים כקבלת האחר, רב-תרבותיות והבנה כי כולנו גוונים שווים בפסיפס הישראלי. כותב השיר, מאיר אריאל ז"ל, אמר בריאיון: "המריבה הזאתי מדומה, זו לא המצוקה האמיתית שלנו המבטאים השונים, זה לדעתי היופי שלנו".
השיר מבוצע בשירה משותפת של 40 ממיטב הזמרים בישראל באותה התקופה, בסגנונות מוזיקליים שונים, כמו: זמר עברי, רוק, פופ, ג'אז, מוזיקת נשמה ומוזיקה מזרחית. לחן השיר במשקל 6/8 כאשר צלילים רבים חוזרים על עצמם ברצף ומקנים אופי רצ'יטטיבי לאזורים מסוימים בשיר. האופי המלודי של השיר הוא גלי. המרווחים הבולטים הם פרימה וסקונדה. לשיר שלושה חלקים בית (A), חלק מעבר (preB) ופזמון (B). בחלק המעבר בולט פיסוק מוזיקלי א-סימטרי. רוב השיר מבוצע על ידי זמרים סולנים כאשר בסיום כל פיסוק מוזיקלי מתחלף סולן. ניתן לשים-לב לגוונים ולסגנונות השונים של שירת הזמרים בהתאם לסגנון שכל זמר משויך אליו. בשונה מבתי השיר, הפזמון קורא לאחדות בין כולם. הקריאה לאחדות בפזמון באה לידי ביטוי בביצוע בשירה משותפת של כל הזמרים. הפזמון האחרון של השיר מסתיים באופן סימבולי בקולה הבודד של ילדה ישראלית ממוצא אתיופי, מזל אלסה, היחידה שאינה זמרת מקצועית. 

1. ביסוס צלילי הטוניקה והדומיננטה: בססו את צליל הטוניקה וצליל הדומיננטה באופן דומה לפעילות 1 ו-2 בכיתות ג'-ד' (למורה: יש לבסס לא רק את צליל הטוניקה אלא גם את צליל הדומיננטה).
2. שירה בסולפג': שירו/נגנו את הבית הראשון בכלי מלודי ובקשו מהתלמידים בסיום כל פיסוק מוזיקלי התלמידים לסמן באמצעות היד המזמרת האם הסיום הוא על צליל הטוניקה או על צליל הדומיננטה. 

לפני כמה וכמה שנות אלף

נפרדנו אני ואחי

      
      הוא לכיוון של הקרירים האלו

      אני לדרום מזרחי

     יובלות על יובלות לא התראינו

     ופתאום נפגשנו כאן

     לא הכרנו כל כך השתנינו

     טוב שהשארנו סימן

3. ביטוי צלילי הטוניקה והדומיננטה במרחב: בדומה לפעילות 4 בכיתות ג'-ד' (למורה: ניתן לחלק את הכיתה לשתי קבוצות. קבוצה אחת נעה במרחב וקבוצה אחת מנגנת את הצלילים במטלופון). 

4. התאמנו בהקשת המקצב הבא:

5. בהמשך לפעילות 4 בקשו מהתלמידים להציע אפשרויות שונות לתיפוף גוף של המקצב. 

6. האזינו לפזמון ולוו אותו בתיפוף גוף באופנים שונים בהתאם להצעות בפעילות 5 (למורה: ניתן להחליט על אופן מסוים וניתן שכל תלמיד יבחר את אופן ההקשה המועדף עליו).

7. בדומה לפעילות 6 לוו את הפזמון באמצעות כלי הקשה לבחירתכם.

8. האזינו לכל השיר ויישמו את הפעילויות שהוצעו לאורך השיר כולו.

מה למדנו? 

• ביססנו את צלילי הטוניקה והדומיננטה בשיר.
• הבענו בתנועה במרחב ובנגינה במטלופונים את צלילי הטוניקה והדומיננטה ואת המרחק מצליל הבית וההגעה אליו.
• ביצענו בתיפוף גוף ובנגינה בכלי הקשה את המקצב החוזר (6/8).